לצרוח לתוך אגרוף

הפעם היחידה שבה אגרוף ממשי מופיע בספרו החדש של שי אספריל "אגרוף" (בהוצאת זמורה ביתן) היא כשדדי, אלוף משנה במילואים המתבשר על מות בנו, נכנס לחדר האמבטיה, מכניס את האגרוף לפה וצועק לתוכו כדי שאשתו לא תשמע. הנבירה של דדי בטרגדיה מביאה לחשיפת סוד משפחתי שסוחף את הקורא וגיבורי הרומן לטלטלה רגשית.

"השם נבחר בגלל אותה תמונה באמבטיה, אך גם משום שלאגרוף יש יכולת להכות בהפתעה, ממש כמו סוד", אומר אספריל (37). אומר אספריל (37), שבעברו היה עיתונאי תחקירים ב"כלכליסט". ספר הסיפורים שלו, "עוד מעט החורף מתחיל" (בהוצאת הקיבוץ המאוחד), זכה בפרס רמת גן לספרות ביכורים 2013. בספר ההוא, כמו בזה החדש, עסק אספריל ביחסים החמקמקים בין מראית העין למציאות הסמויה. אחד הסיפורים הבולטים בקובץ עסק בשופט שנהג לבלות בלילות בהצצה לדירות קרקע בתל אביב.

במרכז הרומן החדש שני גברים. הראשון הוא אורי, פסיכולוג שלאחר גירושיו חוזר לבית אביו האלמן. השני הוא דדי, שמגיע לטיפול אצל אורי לאחר שבנו נרצח בטיול תרמילאים. הטיפול חושף את הסודות שקושרים את שתי המשפחות עד שמתברר כי שהמפגש ביניהן אינו מקרי. "הספר מציג התמודדות של מי שגילו שהמציאות שלהם שונה מאיך שתפסו אותה", מסביר אספריל, "הסיטואציה מעוררת התמודדות עם נושאים כמו הונאה עצמית, עיוורון, אשמה, כפרה ואובדן".

אגרוף. כריכת ספרו של אספריל

מה מושך אותך בהונאה משפחתית?

"זה נושא שמאפשר הצצה לנושאים שבנפשו של אדם. אני זוכר שקראתי ידיעה בעיתון על אדם שגילה שהוא משלם מזונות לילד שאינו שלו. זה תפס אותי, ואז חיפשתי ידיעות נוספות הקשורות לבית דין לענייני משפחה. אני לא בטוח שהסיפור הזה הוביל להולדתו של הרומן, אבל אין ספק שהנושא הזה טוען אותי באנרגיות. אנשים מתעניינים בהונאות משפחתיות כי כמעט לכולנו יש משפחה שנתפסת כמעין חוף מבטחים, ולכן קשה לנו כשדבר כזה מתרחש".

הסיפור מסופר מנקודות מבט שונות וקופץ בין עבר להווה, מה שמאפשר לקורא לקחת חלק בגילוי השקרים והסודות. "המבנה הזה נועד לגרום לקורא לשאול את עצמו: 'האם מה שחשבתי עד לנקודה זו הוא באמת מה שקרה?'. רציתי שהמבנה של הרומן יתכתב עם התמות".

התמות האלה העסיקו אותו גם בעבודתו העיתונאית: "כתבתי הרבה על אירועים ואנשים מתחת לרדאר, צדדים שנויים במחלוקת של עולם העסקים. גם שם ניסיתי להבין מדוע אנשים משתפים פעולה עם נרטיבים כוזבים, בוחרים בעיוורון".

השארת את הקורא מתוסכל בכך שבחרת לא לפצח לגיבורים את הסודות במלואם.

"ככה זה גם בחיים. אף שיש רצון בקתרזיס, יש סתמיות ואקראיות. לא כל הקצוות נסגרים ואין תחושה של זיכוך".