תביעה נגד סילוק רוכשים בפרויקט של יגאל אהובי

אחרי המהלך החד־צדדי של יגאל אהובי, שביטל הסכמים עם 44 רוכשי דירות בפרויקט אנטוקולסקי־שטרוק בתל אביב — כפי שנחשף בשבוע שעבר ב”כלכליסט” — הוגשו בימים האחרונים לבית המשפט המרצת פתיחה ראשונה (תביעה בהליך מקוצר) נגד החברה שמכרה לו את השליטה בפרויקט, וכן בקשה לצו מניעה שיורה לאהובי שלא לבטל את ההסכמים.

ההמרצה הוגשה על ידי בני זוג שרכשו דירה בפרויקט ול"כלכליסט" נודע שרוכשים רבים מתכוונים לפעול באופן דומה. התביעה אמנם אינה נגד חברת רבד של אהובי, אך היא צפויה להשפיע על יכולתו לקדם את הפרויקט.

פרויקט המגורים שיזמה חברת BIT שבשליטת אורי הלר אמור לקום במקום סניף דואר לא פעיל ברחוב אבן גבירול בתל אביב, בפינת רחוב אנטוקולסקי. בני הזוג שהגישו את התביעה באמצעות עו”ד מני בן מאור, רכשו באפריל 2014 דירה בשווי 6.5 מיליון שקל, כשבמועד הרכישה העבירו ל־BIT תשלום ראשון בגובה 7% משווי הדירה, 457 אלף שקל.

סניף הדואר שבשטחו אמור לקום הפרויקט | צילום: עמית שעל

בתחילת מרץ רכשה רבד מ־BIT את השליטה בפרויקט וכעת היא מחזיקה ב־60% מהקרקע, בעוד BIT מחזיקה ב־33% והדואר ב־7%. באמצע אפריל שלחה רבד מכתב לרוכשים שבו הודיעה שהסכמי הרכישה מבוטלים, והם יקבלו בחזרה את המקדמות ששילמו.

רבד הסתמכה על סעיף בהסכם המכר שניסחה BIT — ושהרוכשים חתמו עליו — לפיו אם הפרויקט לא יקבל היתר בנייה במשך שנתיים ממועד הרכישה, ניתן לבטל אותו. במכתב של רבד לרוכשים היא הסבירה שהפרויקט אמנם זכה להיתר חפירה ודיפון, אולם בוועדת הערר לתכנון במחוז תל אביב יש ערר תלוי ועומד שהגישו דיירי הבניין הסמוך, ובשנה הקרובה לא צפוי להתקבל היתר בנייה.

בני הזוג שתובעים כעת את BIT טוענים שמאז יום הרכישה, נמנעה החברה מלדווח על התקדמות הפרויקט — עד שקיבלו במפתיע את המכתב שהודיע להם שהעסקה מבוטלת. בעתירתם הם טוענים ש־BIT מכרה את השליטה לאהובי לאחר שנקלעה לחוב של 20 מיליון שקל. "נוכח ההפסדים של המשיבה... העדיפה החברה לבטל חוזה תקף עם המבקשים ולנצל את התקשרותה עם חברת רבד על מנת להשיא רווחים גבוהים יותר".

בני הזוג אף טוענים ש־BIT רק השתמשה בהם כדי להרוויח. לדבריהם, החברה “עשתה כל שיכלה כדי למכור את מרבית הזכויות לרכישת הדירות בפרויקט בתוך זמן קצר ובכך העלתה את שוויין, אך מנגד, לא עשתה דבר כדי לקדם את הפרויקט עצמו — מתוך מטרה להיפטר מרוכשי הדירות כדי למכור את זכויותיהם לכל המרבה במחיר”. לטענתם, למעט דיון בוועדת התכנון ובנייה בנובמבר 2014, BIT “לא פעלה במאום למול עיריית תל אביב או למול הרשויות הרלוונטיות על מנת לקבל את ההיתר האמור”.

בשל נסיקת מחירי הנדל”ן בשנים האחרונות, הרוכשים מבינים שביטול ההסכם ירע את מצבם — בעוד עבור אהובי מדובר במהלך משתלם. הם מציינים בהמרצת הפתיחה כי ב־2014 שילמו עבור הדירה מחיר של כ־42 אלף שקל למ"ר, כשלהערכתם השווי המעודכן יכול להגיע ל־70 אלף שקל למ"ר. אלא שבמקום שהרוכשים ייהנו מההשקעה שלהם, כעת אהובי צפוי לגרוף את הרווח.

כנגד הטענה של BIT שהדואר אחראי לעיכוב הפרויקט, טוענים בני הזוג שעוד לפני העברת השליטה לאהובי הסתיים ההליך בדואר שאפשר את העסקה.

מהחברות רבד ו־BIT לא התקבלה תגובה לטענות שהוצגו בבית המשפט.