אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנקים מתקפלים: ייסוגו מהבג"ץ נגד חוק השכר צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

הבנקים מתקפלים: ייסוגו מהבג"ץ נגד חוק השכר

יוותרו על עמדתם המיליטנטית, שתקפה את תקרת 2.5 מיליון השקלים בשנה, וימתינו לחוות הדעת של המשנה ליועמ"ש. אם זו תחריג את זכויות הפנסיה של בכירי ענף הפיננסים מהחוק, העתירה לא תוגש

17.05.2016, 06:48 | רחלי בינדמן

איגוד הבנקים צפוי לסגת מהגשת עתירה לבג"ץ נגד תקרת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים, כך נודע ל"כלכליסט".  

קראו עוד בכלכליסט

באיגוד ממתינים לחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, באשר לתחולת החוק על זכויות הפנסיה הצבורות של העובדים. בשיחות סגורות עם נציגי הבנקים הבטיח ליכט כי יודיע להם עד יום חמישי אם בכוונתו להגיש חוות דעת התומכת בטענה שלפיה החוק לא יחול על זכויות פנסיוניות שניתנו לעובדים טרם כניסת החוק לתוקף. בהנחה שליכט אמנם יקבע כך בחוות הדעת, בצורה שתהיה מקובלת על איגוד הבנקים, האיגוד צפוי שלא להגיש את הבג"ץ.

פי 35 מעלות השכר הנמוכה

החוק מציב רף קשיח לשכר המנהלים בגופים הפיננסיים - הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות - ומגביל את עלות שכרם הכוללת ל־2.5 מיליון שקל בשנה. מעבר לעובדה שהחוק קובע כי תשלום גבוה יותר לא יוכר לחברה לצורכי מס, הוא גם מציב תקרה אבסולוטית שלפיה עלות השכר המקסימלית למנהל לא תעלה על פי 35 מעלות השכר של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, כולל עובדים על פי שעה. כיוון שכל הגופים שעליהם חל החוק מעסיקים עובדים בשכר מינימום - ובכלל זה עובדי קבלן - נוצרה התקרה הקשיחה של 2.5 מיליון שקל.

עו"ד רלי לשם. מייצג את איגוד הבנקים, צילום: עמית שעל עו"ד רלי לשם. מייצג את איגוד הבנקים | צילום: עמית שעל עו"ד רלי לשם. מייצג את איגוד הבנקים, צילום: עמית שעל

בסוף מרץ האחרון, כשבוע לאחר אישור החוק, חשף "כלכליסט" כי איגוד הבנקים, בהנהלת משה פרל, שכר את שירותיו של עו"ד רלי לשם, מהליטיגטורים המובילים בארץ, להגיש בשמו את העתירה. לשם וצוותו כבר החלו לשקוד על ניסוחה, והיא כוללת התנגדות נחרצת לעצם המגבלה - לא רק לסוגיית כספי הפנסיה. הבנקים ביקשו לטעון תחילה כי מדובר בתקדים שאין לו אח ורע בעולם, שצפוי לפגוע לא רק במנהלי הבנקים אלא בכל דרגי הביניים - מנהלי חטיבות ואגפים, ששכרם ייחתך בהתאם - והחשש הוא שחלקם יעדיפו לעבור לחברות שעליהן לא יחול החוק המגביל. בנוסף התכוונו הבנקים לטעון כי הגבלת השכר תפגע בתמריצי המנהלים להשיא את רווחי הבנק לטובת המשקיעים בו, בהם החוסכים לפנסיה, כיוון שייעלם התגמול המשתנה בדמות הבונוסים מבוססי היעדים.

שני בכירים במערכת הבנקאית כבר הודיעו על פרישה בעקבות חוק שכר הבכירים - מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן והמשנה למנכ"ל בנק לאומי דני צידון. הם עשו זאת כדי למנוע פגיעה בזכויות הפנסיונות שצברו, ומתוך הנחה כי תקרת השכר שמגדיר החוק כוללת גם את תשלום פיצויי הפרישה המוגדלים שנהוגים במערכת הבנקאית (150%–200% מהמשכורת האחרונה כפול מספר חודשי העבודה), ויכולים להגיע למיליוני שקלים גם לפורשים בדרג זוטר יותר.

נסוגו ברוח צמצום הפערים

לפי גורמים בסביבת הבנקים, יש חשיבות רבה לתוכן של חוות הדעת של ליכט בקבלת ההחלטה אם לסגת מהבג"ץ הרחב. כך, למשל, אחת הסוגיות שבמחלוקת נוגעת לתחולת החוק על תשלומי פנסיית גישור במסגרת מהלכי התייעלות של הבנק, המציע לעובדים להקדים פרישתם ולקבל בתמורה פיצוי בדמות שכר לכמה שנים נוספות. אך ספק אם ליכט יתייחס לנקודה זו בחוות דעתו.

החלטת איגוד הבנקים, אם אמנם תצא לפועל, מסמנת נסיגה מהקו המיליטנטי שהוא שידר מיד לאחר פרסום החוק. ככל הידוע, מעדיפים מנהלי הבנקים הגדולים לא לעמוד על הרגליים האחוריות נגד עצם רעיון המגבלה, בתקופה שבה הרוחות המנשבות ממשרד האוצר ומהציבור הן ברוח של צמצום פערים, וכאשר בפני הבנקים עומדת שורה של גזירות רגולציה.

אך אם יחליט ליכט לבסוף שלא להגיש את חוות הדעת, או להגישה באופן מסויג ומצמצם, עשויים הבנקים להגיש בכל זאת את הבג"ץ במתכונתו הרחבה והמקורית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות