בתחבולות תעשה לך מלחמה? לא בכדורגל

נבחרת ישראל בכדורגל רק הולכת אחורה ברמת הכדורגל שלה וזאת מכיוון שלא ברור לנו איך אנחנו צריכים ללכת קדימה בהעדר אסטרטגיה וזהות ברורה.

נבחרת ישראל. איזה סוג של שחקן צריך? | צילום: ראובן שוורץ

אנחנו יצירתיים, חכמים, אומה של יזמים ברמה העולמית, אך כל זה לא בא לידי ביטוי בכדורגל. אנחנו נחותים לעומת נבחרות אחרות כמעט בכל פרמטר של המשחק - מהירות, פיזיות, טקטיקה, שליטה תחת לחץ ועוד. גם אם ננסה לשחק בסגנון ששולט בכדור (טיקי-טקה כדוגמא קיצונית) לא נצליח מול יריב אירופאי מהיר וחסון שיחטוף לנו את הכדור.

ענווה והכרת במגבלות זה דבר מבורך, אבל גם צריך לא להרים ידיים. תחבולה מגיעה ממקום של חוסר. ואנחנו בחוסר משמעותי. אם המוסד הישראלי חרט על דגלו את המשפט "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה", שווה לחשוב מהי התחבולה או האסטרטגיה שמתאימה לכדורגל הישראלי.

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לגישה בה אפשר לשלוט במשחק מבלי לשלוט בכדור. הטרנד העכשווי הוא כמובן אתלטיקו מדריד אבל בשיטה זו נדרש כושר גופני עילאי, משמעת טקטית, אטרף ושחקנים מהירים. אין ספק שזה הכיוון שיותר מתאים לנו אבל צריך לעשות בו כמה תחבולות כדי שיהיה "ישראלי".

אז בואו נגדיר כמה עקרונות ישראליים ונתרגם אותם לכדורגל:

חמ"ל מבצעים: תמיד היינו טובים במבצעים, בסיירות, במאמץ ממוקד המייצר עבודת צוות. כל הסטארטאפים הישראלים המצליחים הם עדות לתושיה, תעוזה ויצירתיות כל עוד זה נשאר בהיקפים קטנים. כאשר זה מגיע למערכות גדולות אנחנו מתקשים. בהיי טק אנחנו לא מתברכים ביותר מדי חברות גדולות מצליחות כדוגמת אמדוקס וצ'קפוינט (וגם שם בחלק מהמקרים מנסים לעבוד בשיטה של סיירות). בצבא הפכנו לארגון גדול שמתקשה אפילו לקיים דיון משמעותי באיומי מנהרות. גם המוסד הישראלי הידוע נולד מתוך הכוח המבצעי, הנקודתי. יש משהו שמאחד אותנו תחת מבצע ממוקד ומוציא מאיתנו את הטוב. בכדורגל "מבצע" משמע התקפה מתפרצת, מהלך לא צפוי עבור היריב. נראה עוד מעט איך זה משתלב בתמונה הכוללת.

הגנה התקפית. הגנה מגיבה זה בונקר, הדבר האחרון שמתאים לנו. זוהי דרך תבוסתנית של תגובה ולא דרך של לקיחת אחריות ויוזמה על המתרחש. איך אפשר לשלוט במשחק דרך ההגנה? קפיצה קלה לסנוקר - חובבן עסוק איך להכניס את הכדור הנוכחי בעוד מקצוען עסוק איך למקם את הכדור הלבן במקום טוב להכנסת הכדור הבא לאחר שיכניס את הכדור הנוכחי. כל הזמן צריך להסתכל לפחות צעד אחד קדימה. איך זה בא לידי ביטוי בהגנה בכדורגל בו השליטה בכדור פחות טובה לעומת סנוקר (או רוב ענפי הכדור האחרים)? פה קבור הכלב. כל החכמה היא להביא את הקבוצה היריבה למקום שאנחנו רוצים שהיא תגיע בהתקפה שלה, מקום שנוח לנו. זה יכול להיות מקום בו סטטיסטית ניתן לראות שאיבודי כדור שם מייצרים התקפות מסוכנות (אתגר לחובבי ניתוחי הסטטיסטיקה למיניהם) או מקום בו יש לנו יתרון יחסי (מגן מהיר) או לקבוצה היריבה חסרון יחסי (קשר איטי) או מקום מוגדר מראש בו כאשר הכדור מגיע לשם ברור לכל הקבוצה שהם מתנפלים עליו מספר שחקנים ביחד.

זה קצת דומה ל-gegenpressing של יורגן קלופ (יתרון מספרי סביב הכדור) עם שדרוג של המודל בפוקוס שלו על מקום מוגדר מראש וביוזמה שלו שלא מחייב כושר על אנושי. כאשר חושבים על זה, זה בבסיס של תיאוריות מלחמה בסיסיות - להכין מבעוד מועד מארב/ אמבוש/ מלכודת ששם היריב הלא מוכן יפול. הפלת היריב היא "מבצע", המעבר המהיר להתקפה היא "מבצע". וכפי שנכתב, במבצעים אנחנו חזקים. שם גם אחוות הלוחמים בשיאה. זהו הרגע המפתיע בו הקבוצה היריבה יוצאת משיווי המשקל שלה. כאן המקום של השחקנים היצירתיים שלנו לבוא לידי ביטוי ברגע של התפנית במהלך המשחק. זוהי הדרך בה מצד אחד יש תבנית מאוד ברורה של משחק המביאה את הקבוצה היריבה ליפול במלכודת אבל גם חופש גדול לשחקנים לבוא לידי ביטוי ולעשות מהלכים מפתיעים ברגע שזה קורה.

כמובן שצריך גם לוחמים מתאימים לצורך כך והזימון לנבחרת יהיה של אותם השחקנים בעלי הפרופיל המתאים – משמעת טקטית גבוהה יחד עם יכולת חשיבה עצמאית ויצירתיות. אמרנו מוסד? אמרנו סיירות? זה פחות או יותר הפרופיל שמחפשים שם. אין סיבה שלא נגיד בעוד 7-8 שנים מהיום גם נבחרת ישראל בכדורגל אם נשכיל לייצר לנו תחבולות.

מילה אחרונה – הסיפא של המשפט בספר משלי "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" הוא "ותשועה ברוב יועץ", כלומר - ככל שיש יותר יועצים, יותר אנשים חכמים המסוגלים לתת עצות, יש יותר סיכוי לתשועה והצלה מאויב. לכן, זוהי בעצם הזמנה לאחרים לשפר את המוצע בכתבה זו או להציע דרכים נוספות שייצרו תחבולות המתאימות לדעתכם ל DNA הישראלי.

הכותב הנו יועץ ארגוני בספורט ובארגונים עסקיים ומוביל תכנית לפיתוח מנהלים ספורטיביים מטעם וינגייט