תביעת ענק נגד בנק דיסקונט ונתבעים נוספים על סך 104 מיליון שקל

עו"ד וינשטיין הגיש תביעה נגד בנק דיסקונט ונתבעים נוספים מתוקף תפקידו כנאמן בתיק פשיטת הרגל של בעל מניות בקבוצה ומנכ"ל קבוצת דטהסייף גרופ, שהתמחתה בתחום המחשבים ושירותי IT וקרסה בסוף 2009 לאחר שנקלעה לחובות של 120 מיליון שקל, היה ערב באופן אישי לחובותיה ונגדו הוגשו תביעות חוב בהיקף מצטבר של 48 מיליון שקל.

בנובמבר 2011 הוכרז מנכ"ל קבוצת דטהסייף על ידי בית המשפט פושט רגל וקיבל הפטר מחובותיו בכפוף להפקדת סכום חלקי של האגרה להגשת התביעה כנגד הגורמים שגרמו לכאורה לקריסת החברה.

הנאמן תובע גם את חברת כלנית כרמון ומי שכיהן כמנהלה, יצחק תורג'מן, שלטענתו היו האחראים ביחד ולחוד עם בנק דיסקונט לקריסה.

על פי התביעה, בנק דיסקונט סגר באופן פתאומי ובהול מסגרת אשראי של 29 מיליון שקל שהעמיד לקבוצה. ההוראה כללה החזרת צ'קים, למרות שחשבונות החברה היו ביתרת זכות, ביטול כרטיסי אשראי וכן ריקון כספי פיקדונות וניירות ערך בחשבונות פרטיים של מנכ"ל החברה. "פעולה זו גדעה למעשה את צינור החמצן אשר היה דרוש לקיומה של הקבוצה". בעקבות זאת הוגשה בקשת הקפאת הליכים שלושה ימים לאחר מכן.

בתביעה נטען, כי פעולות הבנק נעשו "בניגוד להסכמים קיימים בין הבנק לקבוצה, מבלי כל התראה מוקדמת, מבלי שהקבוצה חרגה ממסגרות האשראי אשר עמדו לרשותה באותה עת ומבלי שנפגעו בטחונות שהיו קיימים באותה עת או שנעשה בהם שינוי לרעה".

הנאמן טוען כי הפעולה בוצעה "לכאורה במכוון או לכל הפחות ברשלנות, בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת האמון, הנאמנות והזהירות אשר קיימת לבנק כלפי הקבוצה וכלפי המנכ"ל שלה. האירוע הוביל באופן ישיר לקריסת קבוצת דטהסייף וכתוצאה ישירה מכך - לקריסה כלכלית ואישית של עומר נירהוד, מנכ"ל הקבוצה".

בעקבות קריסת דטהסייף מינה בית המשפט את רם בלינקוב כמנהל המיוחד של החברה.

עורכי הדין חנוך ארליך ורו"ח דני אבירם מונו כחוקרים מטעמו של המנהל המיוחד. בתום בדיקתם הם המליצו כבר באפריל 2011 לתבוע את בנק דיסקונט, חברת כלנית כרמון ואת תורג'מן, באופן אישי. עוד המליצו החוקרים כי התביעה תהיה בסך 75 מיליון שקל, יתרת חובותיה של דטהסייף.

החוקרים האשימו את בנק דיסקונט כי למרות שהתבקש פעמים רבות למסור מסמכים הנוגעים למסגרות האשראי של החברה, פרוטוקולים של דיונים שהתקיימו בנוגע לקבוצה, דו"ח ביקורת פנימית ועוד הוא הערים קשיים. החוקרים מציינים כי לאחר שהשופט הורה לבנק למסור את המידע "מאותו מועד ואילך, החלה באת כוחו של הבנק להמטיר על החוקרים ועל המנהל המיוחד שלל כתבי טענות, הכל במטרה ברורה וניכרת לעין - להכשיל את החקירה, למנוע את בירור האמת ולוודא כי לא ניתן יהיה לקבל את מלוא האסמכתאות הדרושות לחוקרים על מנת להשלים את מלאכתם".

עוד ציינו החוקרים, כי "למרות חסר זה במסמכים, התנהגותו של הבנק מדברת בעד עצמה, ומחזקת את מסקנת החוקרים, כי במועד קריסת הקבוצה, כאשר מסגרות האשראי לא היו בחריגה, מצא הבנק, משיקוליו, להפסיק לאלתר את האשראי לקבוצה, ובכך גזר עליה כליה, כפי שאכן אירע".

החוקרים ציינו כי נציגי דיסקונט טענו שהבנק הפסיק את מסגרת האשראי שלו לחברה מיד לאחר שנודע כי העסקה שנרקמה בין דטהסייף לכלנית כרמון לא תצא לפועל.

עוה"ד המייצגים את הבנק מסרו בתגובה: כפי שתביעת המפרק נמחקה על הסף - גם דינה של תביעה זו להיות מסולקת על הסף, כאשר ברור שלתובע או לנאמן בפשיטת רגל שלו אין ולא יכולה להיות כל עילה נגד הבנק."