צילום: shutterstock
אשתו של פושט רגל תשלם לנאמן כ-200 אלף שקל
החייב העביר את חלקו בדירה לאשתו 3 שנים לפני שניתן צו לכינוס נכסיו. לימים, הדירה נמכרה והנאמן דרש חצי מהתמורה. למרות התנגדו בני הזוג, ביהמ"ש קבע שמדובר בהעברת זכויות פסולה
בעל חברת רהיטים נקלע למשבר כלכלי ולפני שמונה שנים, במסגרת הליכי פשיטת רגל שננקטו נגדו על ידי הנושים, ניתן צו כינוס לנכסיו בבית המשפט המחוזי בתל אביב ומונה נאמן בתיק.
במסגרת תפקידו וכמי שאמון על הנכסים השייכים לחייב, גילה הנאמן כי שלוש שנים לפני מתן צו הכינוס, החייב העביר לרעייתו במתנה את זכויותיו בדירה שבה התגוררו בראשון לציון. לאחר מכן, היא מכרה את הדירה תמורת 317,000 דולר.
הנאמן, שסבר כי המתנה הייתה למראית עין בלבד ונועדה לצורך הברחת כספים, פנה במסגרת ההליך לבית המשפט בטענה שהעברת הזכויות לאישה מנוגדת לפקודת פשיטת הרגל, ולכן יש לבטלה. הנאמן טען כי הוא מודע לכך שהמעשה נעשה כשלוש שנים לפני שהחייב נכנס להליך פשיטת הרגל, אבל לטענתו, מה שקובע הוא מועד רישום הזכויות על שם האישה בשנת 2006, שנתיים לפני מתן הצו.
מנגד, טענו החייב ואשתו כי חוזה המתנה היה חוזה אמיתי, שנועד לאזן את הנכסים ביניהם, שכן הדירה נרכשה ברובה בכספי האישה, וההעברה החזירה אותה למצבה הכלכלי הקודם.
כמו הנאמן, גם כונס הנכסים הרשמי סבר שמדובר בהענקה פסולה, אם כי מסיבה אחרת. הכונס טען כי בזמן חתימת שטר המתנה החייב כבר היה חדל פירעון. בהתאם, כל הענקה שביצע החייב בתקופה זו צריכה להתבטל.
בתגובה, הגיש החייב מסמכים המעידים על כך שבזמן העברת הדירה היה לו עודף נכסים בסך של כ-1.8 מיליון שקל. ואולם, הנאמן הסביר כי החייב כלל בחישוביו נכסים ששייכים לשותפו העסקי ולעומת זאת "שכח" לכלול את כל חובותיו, שבאותה עת הוערכו בסך של כ-3 מיליון שקל.
לא העברה תמימה
השופט חגי ברנר קיבל את עמדת הכונס וקבע כי במועד החתימה על שטר המתנה לאשתו, לא היה לחייב כושר לפרוע את חובותיו הכבדים. בנוסף, השופט קיבל את טענת הנאמן כנגד המסמכים שערך החייב, וקבע כי נראה שהחייב אף הגזים בהערכת שווי הנכסים.
בכל מקרה, פסק השופט, גם אם היה מקבל את הערכת החייב, הרי באותה עת הוכח שהיו לו חובות של כשני מיליון שקל רק לבנקים, מה שמלמד כי לא הייתה לו יכולת לפרוע את חובותיו.
בנוסף, השופט התייחס לכך שישנם מסמכים המעידים כי העסק של החייב נקלע לקשיים כספיים כבר בשנת 2003 – שנתיים לפני שהעביר את הדירה. גילוי זה רק חיזק את המסקנה לפיה העברת הזכויות לא נעשתה בתמימות. בתוך כך השופט ציין כי כלל לא הוכח שהאישה תרמה יותר לרכישת הדירה.
לפיכך, השופט ביטל את ההענקה האסורה. מאחר שהדירה כבר נמכרה, השופט הורה לאישה לשלם לנאמן מחצית מסכום התמורה בסך של 214,683 שקל, בתוספת 15,000 שקל הוצאות משפט.
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עורך דין שמואל מיכאל עוסק בפשיטות רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה