"יש לחוקרים ראיות ישירות לכך שכץ סחר לפי מידע פנים"

"חוקרי רשות ניירות ערך אספו ראיות הקושרות לכאורה ישירות את שר הרווחה חיים כץ לקבלת מידע פנים שעל בסיסו רכש מניות נצבא בהיקף של מאות אלפי שקלים" - כך אמר ל"כלכליסט" גורם המקורב לחקירת החשד שלפיו כץ סחר במניות חברת הנדל"ן על בסיס מידע פנים. הראיות לכאורה שאספו החוקרים, כך הגורם, שכנעו את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לאשר לרשות לחקור את כץ באזהרה ביום שני השבוע.

כץ, כך החשד, רכש לחשבונותיו האישיים מניות נצבא בחודש יוני 2015, ממש לפני שדווח למשקיעים, ב־5 ביולי, על עסקת מיזוג באמצעות הצעת רכש שנרקמה בין נצבא ואיירפורט סיטי וכללה פרמיה של 23% על מחיר השוק של נצבא. פרסום ההודעה הוביל לעלייה של כ־17.4% בשער מניית נצבא, ואפשר לכץ וליועץ הפיננסי של החברות מוטי בן ארי,  שהעביר לו על פי החשד את מידע הפנים, לגרוף רווח של 290 אלף שקל.

במהלך חקירתו של כץ ברשות, שנמשכה כשלוש שעות, הוא הכחיש את המיוחס לו. כץ, כך מקורבים לשר, דבק בטענה שהוא שחקן ותיק בשוק ההון, מנהל תיק מניות שנים רבות וביצע כמה רכישות של מניית נצבא בעבר. לשיטתו, הדבר מעיד שאין ממש בחשד שרכש את מניות החברה רק על סמך מידע פנים.

גם בן ארי, המיוצג על ידי עוה"ד ארז הראל וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', מי שמסר לכאורה את המידע, טען בחקירתו שלא נחשף כלל למידע פנים על העסקה, ועל כן לא יכול היה להעביר מידע כזה לכץ. לטענתו, רכש את המניות לחשבונו האישי בסמוך לפרסום ההודעה על עסקת המיזוג פשוט על סמך האמון שהוא רוכש לעסקי החברה שלה הוא מייעץ.

מבקרים באסדת הקידוח של מאגר תמר

על פי החשד של הרשות, בן ארי, בניגוד לטענתו, נחשף במסגרת עבודתו בחברות למידע על העסקה ואף ביצע את הרכישות "חרף איסור מפורש מצד החברה לעשות כן" — כך לפחות טענה הרשות במסגרת הבקשה שהוגשה לבית המשפט לשחרר את בן ארי בתנאים מגבילים.

תשואה של 17% על ההשקעה במניות נצבא בסופ"ש אחד מאחורי הקלעים של הצעת הרכש שהקפיצה את מניית נצבא מי שהחזיק במניות נצבא ביום המסחר שקדם לפרסום הסכם המיזוג עם איירפורט סיטי זכה לרווח מהיר אלי שמעונילכתבה המלאה

כץ עצמו הוסיף בחקירתו, לטענת מקורביו כדי לחזק את גרסתו שרכש מניות נצבא רק על סמך אמונתו בעסקי החברה, שהוא מחזיק בניירות ערך של חברה אחרת בקבוצת הנדל"ן והאנרגיה של מקורבו, איש העסקים קובי מימון. מדובר ביחידות השתתפות של חברת חיפושי הגז והנפט ישראמקו, המחזיקה ב־29% ממאגר הגז הטבעי תמר. בסתיו האחרון, על רקע הבאת אישור מתווה הגז לכנסת, הודיע כץ כי לא ישתתף בהצבעות בעניין זאת לאור החזקתו בישראמקו וחברותו הקרובה עם מימון.

גורמים במערכת הפוליטית ששמעו על החשד נגד כץ הביעו אתמול פליאה לאור העובדה שהשר הוא בעל הון רב, שמגיע על פי הערכות לעשרות מיליוני שקלים, ובכל זאת בחר לכאורה להסתכן עבור רווח (משותף עם בן ארי) של קצת פחות מ־300 אלף שקל. "קשה להאמין שחיים יתלכלך עבור שטות כזו. הוא לא טיפש וזה נשמע לא סביר", אמר גורם בקואליציה. כץ עצמו המשיך להפגין אתמול ביטחון כי החקירה תגמר בלא כלום ושידר עסקים כרגיל.

השר, הסוחר והנאמן העיוור

מועד רכישת מניות נצבא על ידי כץ, חודש יוני 2015, עורר אתמול שאלה מכיוון נוסף. על פי הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים במשרד מבקר המדינה, שר מכהן - בניגוד אגב לח"כ - לא יכול לסחור בעצמו במניות אלא רק באמצעות נאמנות עיוורת. הכללים קובעים כי מרגע שאדם מתמנה לתפקיד שר, עליו להעביר את מניותיו להחזקה אצל נאמן, שתפקידו לנהל את התיק באופן עצמאי וללא כל מעורבות או ידיעה של השר. באפשרות השר לתת הוראות חד פעמיות לניהול התיק, ומאותו רגע כל שינוי שירצה לערוך בהוראות ההשקעה צריך להיות מאושר על ידי ועדה למתן היתרים.

ראיות נסיבתיות מספיקות להרשעה הדרך להרשעת כץ ארוכה, אך מאסר בפועל זו אופציה קשה להרשיע בעבירות מידע פנים, שמתרחשות במחשכים, אבל זה קורה והעונשים רק ומחמירים משה גורלילכתבה המלאה

מטרת כללי הנאמנות העיוורת היא למנוע מסחר אקטיבי של השרים במניות, לאור המידע הרב שאליו הם נחשפים. בכללים נכתב כי במהלך כהונת השר אסור לו לקבל שכר או הכנסות אחרות, וגם לא תקבולים ממכירת מניות. כץ מונה לשר הרווחה באמצע מאי 2015, עם השבעת הממשלה ה־34, ורכש כאמור את מניות נצבא ביוני, כלומר בתקופה שבה כבר כיהן כשר.

אף על פי כן, מקורביו טוענים כי לא הפר את כללי ניגוד העניינים, שמעניקים לשר 60 יום ממועד מינויו שבמהלכם עליו להעביר את כל ניהול כספיו ותיקי ניירות הערך שלו לנאמנות עיוורת. כץ מונה לתפקיד באמצע מאי, ולכן הרכישה, שנעשתה ביוני, נופלת במסגרת תקופת הביניים. עיון בכללי ניגוד העניינים מלמד שהם אינם מגדירים אם בתקופת ביניים זו מותר או אסור סחר במניות. ככל הידוע, בשלב זה גם לא מתנהלת כל בדיקה או חקירה משטרתית בחשד להפרת אמונים סביב שאלה זו.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להעביר חוקים שיגבילו את האפשרות של ח"כים לסחור במניות או לפחות להחיל עליהם שקיפות, אך לא צלחו. ח"כ אילן גילאון ממרצ הגיש פעמיים, ב־2013 וב־2015, הצעה להגברת השקיפות הכלכלית שכללה איסור סחר במניות, אבל זו נבלמה בפעם הראשונה על ידי ח"כ עפר שלח מיש עתיד שהיה אז חבר הקואליציה, ובשנית בוועדת השרים לחקיקה. גם שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני וגם מפלגת ישראל ביתנו ניסו בעבר להעביר חוקים שיחייבו ח"כים לחשוף את הצהרות ההון שלהם, אך נכשלו פעם אחר פעם.

שר הרווחה חיים כץ. לטענת מקורביו לא הפר את כללי ניגוד העניינים | צילום: עמית שעל

שלושה חברים יצאו לדרך

חקירת רשות ני"ע הציפה גם עניין במשולש הקשרים בין כץ, בן ארי ומימון, שהוא גם חברו של שר האוצר משה כחלון. לכץ כאמור יש קשרי חברות עם מימון, הוא נצפה בקרבתו באירועים פרטיים והוא מחזיק בניירות ערך של חברות בקבוצת מימון. ככל הידוע, הקשרים בין השניים החלו להתגבש בתחילת שנות האלפיים. בשנת 2011, כשדנה הכנסת במסקנות ועדת ששינסקי על רווחי חברות הגז, כץ פנה לוועדת האתיקה וביקש לדעת אם יוכל להשתתף בדיונים כחבר ועדת הכספים. כץ דיווח לכנסות השונות, אז כמו גם לכנסת הנוכחית, על אחזקת המניות בחברות של מימון במסגרת הצהרת הון שהגיש כיתר חברי הכנסת. בדיוק כמו כחלון, גם כץ ביקש בכנסת הנוכחית שלא לעסוק במתווה הגז בשל קשריו עם מימון, שאותו הגדיר כחלון "גורם דומיננטי בקבוצת חברות הנדל"ן והאנרגיה".

בן ארי קשור כאמור הן למימון והן לכץ. על פי הבקשה לשחררו בתנאים מגבילים, שמעלה לטענת הרשות חשש לשיבוש החקירה בעניינו, בין כץ לבין בן ארי "קיימים קשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים". כפי שנחשף בעבר במוסף "כלכליסט", בן ארי אף התלווה בעבר לכץ לדיונים בוועדות הכנסת השונות.

בן ארי משמש יועץ פיננסי לקבוצת האנרגיה והנדל"ן של מימון מ־1999. "בן ארי היה דג קטן בשוק ההון, וקובי הפך אותו ליד ימינו כשלקח אותו להיות יועץ פיננסי", אמר גורם שמכיר את השניים. גורם מקורב אחר הוסיף כי השניים היו בעבר חברים טובים ונפגשו באירועים משפחתיים ובסופי שבוע. לפי ראיון ל"כלכליסט" מ־2009, בן ארי גם שימש כמנהל ההשקעות של השותפויות חנל, נפטא חיפוש וישראמקו, שהן חלק מהקבוצה. באותו ראיון הוא סיפר שחנל ונפטא החליטו להשקיע את תיק ניירות הערך שלהן בישראמקו - החלטה שהתגלתה כמוצלחת ביותר לאחר שנמצא גז במאגר תמר.