כך קפץ נתחו של גיל שויד בצ'ק פוינט ב־50% בתוך עשור

מדיניות אי־חלוקת הדיבידנד שלצ'ק פוינטמקפיצה את חלקו של המייסד והמנכ"ל גיל שויד בה. בעשור האחרון זינק חלקו של שויד בחברת אבטחת התוכנה ב־50% והוא עומד, נכון לדיווח האחרון, על 18.2%. בשווי השוק הנוכחי של צ'ק פוינט, המסתכם ב־14.3 מיליארד דולר, שווה נתחו של שויד 2.7 מיליארד דולר. 

האחזקה הופכת את שויד גם לבעל השליטה בפועל בחברה שהקים לפני שני עשורים. זאת מבלי שרכש מניות, אלא רק מימש את האופציות שקיבל מהחברה, אך בעיקר נהנה מתוכנית רכישת המניות המתמשכת שהקטינה דרמטית את מספר המניות הכולל של צ'ק פוינט. סך המניות של צ'ק פוינט ב־2004 עמד על כ־255 מיליון מניות לעומת 172 מיליון מניות לפי הדיווח האחרון. כך, 32 מיליון המניות שהחזיק שויד ב־2004 הקנו לו 12.2% מהשליטה בחברה. כיום מספר המניות שבידיו נותר דומה — אך אחזקתו מגיעה לכדי 18.2% מהחברה.

בשבוע שעבר דיווחה צ'ק פוינט על תוכנית חדשה לרכישה חוזרת של מניות (BuyBack) בהיקף 1.5 מיליארד דולר, כעשירית משווי השוק שלה. החברה תרכוש בבורסה מדי רבעון במשך שישה רבעונים מניות ב־250 מיליון דולר. תוכנית זו ממשיכה את קודמתה, שבמסגרתה רכשה צ'ק פוינט מתחילת 2015 ועד סוף הרבעון הראשון של השנה 15.17מיליון מניות ב־1.23 מיליארד דולר. מחיר המניה הממוצע ברכישה הוא 81.08 דולר, נמוך בכ־2% ממחירה הנוכחי.

שויד גרף רווחים גדולים

צ'ק פוינט, כמו מרבית חברות טכנולוגיה, לא נוהגת לחלק דיבידנד לבעלי המניות אלא חולקת עמם מעט מקופת המזומנים הדשנה שלה, שמנתה 3.7 מיליארד דולר בתום הרבעון הראשון של 2016, באמצעות תוכניות הרכישה.

רכישה עצמית שקולה לחלוקת דיבידנד, שכן באמצעותה החברה מעבירה כסף לבעלי המניות ובנוסף מביאה לעליית הביקושים במניה. אולם מעבר לדאגה לבעלי המניות, תוכניות הרכישה, יחד עם חלוקת האופציות לבכירים, היטיבו בעיקר עם שויד.

מ־2003, אז התחילה החברה בתוכניות הרכישה, היא קנתה כמות עצומה של 130.8 מיליון מניות בסכום מצטבר של 5.07 מיליארד דולר. הרכישה נעשתה בהדרגה על פני השנים, שבמהלכן זינק מחיר מניית צ'ק פוינט פי ארבעה. לפי השער הנוכחי, שווי המניות שנרכשו נאמד ב־10.7 מיליארד דולר. במקביל לרכישת המניות בשוק, חילקה צ'ק פוינט אופציות לבכיריה, ובראשם שויד.

מ־2004 מספר המניות של שויד בחברה לא השתנה מהותית, וזה מסתכם היום בכ־32 מיליון מניות, גם כמות האופציות שבידי שויד קבועה יחסית ועומדת על כ־6 מיליון אופציות. המשמעות היא כי במהלך השנים שויד מימש את האופציות שקיבל, וגרף סוכם הנאמד על פי הערכות ב־300-200 מיליון דולר.

לא צריך שכר

בכל שנה חוזר הטקס הקבוע: החברה מזמנת אסיפה שבה היא מודיעה כי שויד מוותר על שכרו עבור תפקידו כמנכ"ל, ומלבד החזר הוצאות זניח הוא אכן לא מקבל שכר. אולם הדירקטוריון מחליט בכל שנה להעניק לו אופציות למניות צ'ק פוינט. בעשור האחרון בלבד קיבל שויד כ־10.9 מיליון אופציות כאלה.

האופציות ניתנות בתנאים יחסית הוגנים, בתבנית קבועה לרוב: אופציות לרכישת 1.6 מיליון מניות שמבשילות על פני ארבע שנים, הניתנות לפי מחיר סגירת המניה ערב אסיפת בעלי המניות לאישור מתן האופציות. כך, בכל שנה יכול היה שויד לממש בממוצע כ־400 אלף מניות. התנהלות שכזאת היא כדאית עבורו נוכח עליית מחיר המניה.

בתחילת ספטמבר 2007 קיבל שויד 2 מיליון אופציות למניות. מחיר הסגירה בתאריך האסיפה (4 בספטמבר) עמד על 23.65 דולר למניה. ב־2008 קיבל שויד מיליון אופציות למניות, בתוכנית המתפרסת על פני ארבע שנים. בתאריך הסגירה (שוב 4 בספטמבר) עמד מחיר הסגירה על 24.01 דולר למניה. ב־2009, ככל הנראה על רקע המשבר הכלכלי, לא דווח על חלוקת אופציות לשויד. ב־2010 הוא קיבל 1.5 מיליון אופציות למניות במחיר מימוש של 29.49 דולר למניה.

משנה זו ואילך קיבל שויד מדי שנה 1.6 מיליון אופציות למניות, אך מחיר מימושן האמיר: ב־2011 עמד מחיר המימוש על 53.05 דולר למניה, ב־2012 על 53.78 דולר למניה, ב־2013 על 49.5 דולר למניה וב־2015 על 83.59 דולר למניה. השנה צפוי שויד לקבל 1.3 מיליון אופציות למניות במחיר מימוש שייקבע ערב האסיפה, ב־7 ביוני.

לשויד תוכנית מכירה עיוורת של מניות, שבמסגרתה האופציות מומרות למניות שנמכרות בשוק על ידי נאמן, ללא התערבותו.

גיל שויד | צילום: נמרוד גליקמן