אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברה לא שילמה ליזם, ביהמ"ש חייב אותה ב-300 אלף שקל צילום: זהר שחר

חברה לא שילמה ליזם, ביהמ"ש חייב אותה ב-300 אלף שקל

יזם שפעל לקידום פרויקט בנייה בירושלים תבע מחברת הבנייה כחצי מיליון שקל עבור פעולותיו. החברה טענה שלא מדובר ביזמות אלא בתיווך. ביהמ"ש הכריע לטובת התובע

26.05.2016, 09:20 | עו"ד רועי צרפתי

בשנת 1988 נחתם הסכם שותפות לבניית פרויקט מגורים רחב ממדים בשכונת בית הכרם בירושלים. השותפות להסכם היו בעלת הקרקע – קריית בית הכרם, וחברות הבנייה צוותא, אפריקה ישראל ודנקנר השקעות.

חלק מהפרויקט יצא לפועל ללא בעיות מיוחדות, פרט למגרש אחד. בשנת 2005 החל יוסי רוזיליו, אז מהנדס הפרויקט, לקדם את הבנייה במגרש, וביוזמתו נכנסה לתמונה חברת אפסילון פיתוח והשקעות. בהסכם שנחתם עמה נקבע כי היא תבנה על המגרש וגם נקבע מתווה התשלום לרוזיליו על קידום הפרויקט.

חמש שנים חלפו מאז חתימת ההסכם ועל המגרש נבנו 2 בניינים מתוך 3 מתוכננים. בתביעה שהוגשה על ידי רוזיליו בשנת 2010, הוא טען כי עד היום לא קיבל את הכסף, סכום שלטענתו עומד על כחצי מיליון שקל.

שכונת בית הכרם, צילום: איציק שוויקי שכונת בית הכרם | צילום: איציק שוויקי שכונת בית הכרם, צילום: איציק שוויקי

אפסילון טענה, לעומת זאת, כי ב-2008 בוטל ההסכם שנחתם עם רוזיליו ונחתם בינה לבין השותפות הסכם חדש, ששינה את פני הדברים כולל את סוגיית התשלום לרוזיליו.

מעבר לכך, היא טענה, שלא התקיימו מספר תנאים הכרחיים לתשלום. כך, למשל, חלק מהתמורה לרוזיליו הותנה בקבלת היתרי בנייה וליווי בנקאי – שעד היום לא התקבלו בשלמותם. חלק אחר הותנה בהשגת פטור מאגרת דרכים – אך לבניין השלישי לא הושג פטור כזה. בהקשר זה גם נטען כי הפטור שרוזיליו השיג לשני הבניינים האחרים היה פטור "היסטורי" קיים, כך שלמעשה פעל במרמה. מעבר לזה נטען כי רוזיליו כלל לא זכאי לקבל את הכסף, שכן אין לו רישיון תיווך.

איך מפרשים הסכם?

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה כי ההסכם עם רוזיליו שריר וקיים ואין שום קשר בינו לבין ההסכם המאוחר יותר שנחתם מול השותפות.

בהמשך פנתה השופטת לבחון אם התקיימו התנאים המכשירים את התשלום לתובע. בנוגע להיתרי הבנייה, השופטת קבעה כי גם אם לא התקבל היתר בנייה לכל הבניינים המתוכננים, רוזיליו זכאי לתמורה הקבועה בהסכם עמו.

לפי השופטת, בתקופת החתימה על ההסכם, אפסילון עדיין לא ידעה כמה בניינים ייבנו, ולכן לשון ההסכם לא נקטה במספר מסוים של בניינים והותירה לשון פתוחה: "בניין/ בניינים". כלומר, די בקבלת היתר בנייה לבניין אחד כדי שהתובע יהיה זכאי לתשלום. כמו כן, התברר שבזמן ניהול התביעה התקבל ליווי בנקאי לפרויקט, כך שגם תנאי זה התקיים.

באשר לאגרת הדרכים, בניגוד לטענת הנתבעים, השופטת קבעה כי התובע לא פעל במרמה, כי לא מדובר בפטור היסטורי וכי רוזיליו הצליח להשיגו בצורה חוקית ולאחר שביצע לא מעט פעולות לשם כך. עם זאת, לגבי פטור זה נקבע בהסכם במפורש כי אם יושג פטור חלקי – גם התשלום יהיה חלקי, ולכן התובע זכאי רק לחלק יחסי מהתמורה.

השופטת גם דחתה את טענת הנתבעים כי התובע לא זכאי לתשלום משום שאינו מתווך. התנהלות הצדדים והפעולות שביצע התובע מעידות על כך שהיה יזם ולא מתווך.

בסופו של דבר, אם כך, התביעה התקבלה חלקית: אפסילון ובעליה חויבו לשלם לתובע 308,833 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות ושכר טרחה של 25,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד יהונתן פודים

• ב"כ הנתבעים: עו"ד אלי כץ

לפסק הדין 

* עורך דין רועי צרפתי עוסק בנדל"ן ובמשפט מסחרי

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

תגיות