בורסה־ניזציה של שוק ההעברות

בדקות האחרונות של 31 באוגוסט 2015 ישב קיילור נאבאס, שוערה של ריאל מדריד, וחיכה לשיחת טלפון, שבסופה יגידו לו שהוא נשלח למנצ'סטר יונייטד. באותו הזמן בדיוק ישב במנצ'סטר דוד דה חאה וגם הוא חיכה לשיחת טלפון שתאשר את מעברו לריאל מדריד. מה שקרה בסופו של דבר זה שמישהו לא שלח מסמך מסוים בפקס וכך נמנע מעברם של השוערים. החלפת האשמות בין הקבוצות היתה רק טבעית במצב זה, וברשתות החברתיות הפכו את הסיפור למימים מצחיקים. מכשיר הפקס במשרדי ריאל מדריד הוחלף. זו דוגמה זכורה במיוחד על הסחבת והבלגן שקיימים כרגע בעולם ההעברות. אך לפי פיפ"א, מקרה כזה כבר לא יוכל לחזור על עצמו בעוד שנתיים.

דה חאה. נשאר באנגליה בגלל הפקס | צילום: רויטרס

פקס זה פאסה

לשם הסדרת שוק ההעברות, בפיפ"א הקימו את המערכת שנקראת FIFA TMS. המערכת מופעלת על ידי חברה־בת של פיפ"א ומטרתה היא לבצע מהפכה. כדי לבצע את המהפכה הזאת, היא משתמשת בטכנולוגיה פשוטה לביצוע ותיעוד של העברות בינלאומיות של שחקנים. לפני שנגיע ליתרונות המערכת, הנה הסבר קצר על המצב הנוכחי.

כיום, כדי לבצע העברה צריכים להתקיים כמה תנאים:

1. המועדון מרשה לשחקן לעבור לקבוצה אחרת תמורת סכום פיצוי שהוסכם עם המועדון הרוכש.

2. השחקן מסכם את תנאיו במועדון החדש.

3. המועדון הרוכש מעביר כספים למועדון המוכר (או לפחות חותם על חוזה רכישה עם תנאי תשלום).

4. המועדונים מעדכנים את פיפ"א בפרטי ההעברה (בפקס, כמובן).

כמובן שישנם משתנים נוספים, דוגמת בדיקות רפואיות ועמלות סוכן, אך כך, בגדול, נראה תהליך העברה של שחקן.

לא עוד. מועדונים יהיו מחויבים להשתמש במערכת החדשה שפיפ"א פיתחה כדי לדווח על כל מכירה ורכישה. כמה עלה השחקן, בכמה תשלומים הוא נרכש, אם יהיו תשלומים עתידיים ועוד. המועדונים גם יצטרכו לפרט לגבי עמלות ששולמו - כמה ומי מקבל אותן. כדי להירשם למערכת, על כל קבוצה לספק מסמכים כגון חשבונות בנק, הצהרות הון, בעלי שליטה במועדונים, בעלי שליטה בכרטיסי שחקנים וכדומה. לאחר שכל הנתונים הוזנו במערכת, הם מגיעים לאישור של פיפ"א. רק לאחר שמתקבל אישור מפיפ"א, יוכלו מועדונים להשלים רכישות ומכירות של שחקנים.

משרות חדשות

מכיוון שהכל מתבצע באופן מקוון, התהליך יכול להיות מאוד מהיר ואישור העברה של שחקן יכולה להתבצע בתוך 10 דקות מהגשת הבקשה. וכן, כל המועדונים יהיו מחויבים להשתמש במערכת הזאת בתוך שנתיים.

צריך לציין שהטמעת המערכת החלה לפני כמה שנים ולא עברה בצורה קלה. מועדונים שהיו רגילים לשיטה הקודמת לא תמיד אהבו את השינוי שפיפ"א כופה עליהם, וגם אם היה רצון להבין את העולם החדש הזה, לפעמים היה קושי אמיתי בללמוד אותו. אך פיפ"א השקיעה משאבים רבים במתן תמיכה למועדונים והתאחדויות כדי שיוכלו להטמיע את המערכת. פעילויות כגון "וורלד טור" (נציגים של פיפ"א הגיעו לכל מדינה כדי לבצע סמינרים והדרכות על המערכת למועדונים ואנשי מקצוע) התקיימו וימשיכו להתקיים בשנתיים הקרובות. במקביל, ישנו צוות מיוחד שכל מטרתו לקבל פידבק מאנשי המקצוע במועדונים כדי לשפר את המערכת ולהקל את השימוש בה. בפיפ"א מספרים שאמנם זאת לא היתה הכוונה מראש, אבל הם יצרו משרה חדשה במועדוני כדורגל: אחראי TMS.

כאן לא נגמרה המהפכה. מארק גודארד, מנכ"ל TMS, מציין שאף על פי שהמטרה העיקרית של המערכת היא "לייצר סטנדרט" בכל הנוגע להעברות של שחקנים, ההשפעה תהיה הרבה יותר רחבה ומשמעותית.

ערך השקיפות עומד לנגד עיניה של פיפ"א, והמערכת הזאת אמורה "לסנן" החוצה את כל הגורמים שמנצלים את המצב הכאוטי כדי לייצר רווח, לעתים מפוקפק. פיפ"א מקווה שהמערכת תמנע מעבר של קטינים וכן העברות שצד שלישי ירוויח מהן. העברות צד שלישי (TPO) אינן חוקיות על פי פיפ"א, שמקווה שהמערכת תחסל תופעות כגון הלבנת הון דרך שוק העברות השחקנים, תופעה מוכרת בעיקר במדינות מזרח אירופה.

מנדס, סוכן העל. ידעו מה העמלה שלו | צילום: איי אף פי

אין דבר כזה TMI

אספקט נוסף ומעניין שנוצר עקב שימוש במערכת הוא צבירת מידע. המידע שנצבר בשרתי המערכת יהיה חשוף לציבור באתר אינטרנט מיוחד שפיפ"א תקים ותפתח אותו לציבור תמורת תשלום. כך יוגבר אפקט השקיפות, אבל יותר חשוב, הוא יכול לעזור להבין את עולם הכדורגל ו"לכמת" את המידע שנצבר.

למשל, מישהו יודע מה הגיל הממוצע שבו סכום ההעברה הממוצע הוא הכי גבוה? ההיגיון אומר ששחקנים צעירים בני 20–21 הם היקרים ביותר בגלל פוטנציאל הצמיחה. אז זהו, שלא - הביג דאטה מראה שדווקא שחקנים בני 26 הם היקרים ביותר. זה אולי לא נתון שמשנה משהו לאוהדים אך עבור אנשי המקצוע - שחקנים, מאמנים, מנהלים מקצועיים, סוכנים - זהו נתון חשוב מאוד להבנת השוק.

ניתן להמשיך ולהביא עוד המון דוגמאות על כמות המידע העצומה שמצטברת על ידי המערכת. הנקודה היא שככל שיש יותר מידע והשקיפות רבה יותר, כך שוק השחקנים משתכלל, הביצועים של מערכת ההעברות משתפרים, וניצול המערכת לטובת אינטרסים זרים פוחת (אם כי לא נעלם לחלוטין). ומי עוד מרוויח מכך? הכדורגלנים עצמם. עם המערכת לצדם הם כבר פחות תלויים בגחמות של סוכן כזה או אחר. ברגע שיהיה בנצ'מרק לשווי של שחקן (קשר בן 32 לא יכול להיות שווה יותר מ־20 מיליון דולר, למשל), יהיה קל יותר להגיע לסיכומים ללא לחצים מיותרים.

. | צילומים: רויטרס, אי.אף.פי, גטי אימג'ס, האתר הרשמי של מכבי חיפה

ללא ניפוח

ניתן לומר שהמערכת הזאת בעצם יוצרת "בורסה־ניזציה" של שוק העברות השחקנים. כל החוקים יהיו כתובים וידועים מראש, ומי שלא יפעל בהתאם, ייענש. לתקשורת יהיו פחות ספקולציות לגבי מחירי שחקנים, חברות צד שלישי יהיו מחוץ למשחק, והמידע שנצבר יוכיח שלא ניתן "לנפח" שווי של שחקן שלא תואם את הפרמטרים. זהו הצעד הנכון והמתבקש לכל שאר הצדדים המעורבים במשחק.

הכותב הוא סקאוט המתגורר בברצלונה ויועץ עסקי לארגונים וחברות בתחום הספורט