אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת השרים לחקיקה דחתה את הדיון ב-40% מהצעות החוק צילום: אלכס קולומויסקי

ועדת השרים לחקיקה דחתה את הדיון ב-40% מהצעות החוק

הדיונים בכ-232 הצעות חוק שהגיעו לוועדה שקובעת אילו הצעות יהפכו בסופו של דבר לחוקים נדחו למועד אחר. חלק מהדיונים בהצעות נדחו גם שש ואף שבע פעמים. מבין ההצעות שזכו לתמיכת הוועדה, רק 2% הוגשו על ידי ח"כים מהאופוזיציה

23.05.2016, 08:11 | רוני זינגר

יחד עם פתיחת מושב הכנסת חידשה אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה את דיוניה. מי שעוקב מקרוב אחר התנהלות הוועדה מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בחודש מאי האחרון, לא יכול שלא להתרשם מכך שהוועדה מחבבת במיוחד את מנהג הדחיינות. כלומר, במקום לדון בהצעות חוק ולהחליט אם לתמוך בהן או לא, הוועדה מחליטה לדחות את הדיון למועד אחר ובכך היא למעשה מחליטה שלא להחליט. לפי נתונים שאסף המשמר החברתי, מאז הוקמה הכנסת הנוכחית נדחו הדיונים בכ־40% מ־571 הצעות החוק שהגיעו לוועדה. לשם השוואה, ועדת השרים לענייני חקיקה של הכנסת הקודמת דחתה את הדיונים בכ־19% מהצעות החוק בלבד.

קראו עוד בכלכליסט

מקור הדחיינות הוא הקואליציה הצרה. בסיטואציה שבה כל אצבע קובעת, השרים מעדיפים לא להחליט על פני האפשרות שהחלטתם תרגיז חבר כנסת שאולי יחליט בתגובה למרוד במשמעת הקואליציונית ולהביך את הממשלה. גם ערב כניסת ישראל ביתנו לקואליציה, שתרחיב את מניין חבריה ל־66, המגמה נמשכת: אתמול הגיעו לוועדה 31 הצעות חוק. השרים החליטו לדחות את מועד הדיון ב־15 מהן.

המוביל ברשימת חברי הכנסת שהדיון בהצעות החוק שלהם נדחה הוא מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני. הדיון בהצעת החוק שלו להפרדת עבירת מרמה מעבירת הפרת אמונים, שאמורה להקל את המלחמה בשחיתות, נדחה לא פחות משבע פעמים. שר התיירות יריב לוין, החבר בעצמו בוועדה, הגיש הצעת חוק זהה לזו של רוזנטל, אך מכיוון שהוועדה נהנית מאיפול מוחלט על דיוניה, אין דרך לדעת מה היתה עמדתו בזמן אמת ביחס להצעה של רוזנטל.

גם ח"כ שולי מועלם מהבית היהודי מככבת ברשימה. הדיון בהצעת החוק שלה להענקת דמי אבטלה ולידה לשוהים בשליחות בחו"ל נדחה שש פעמים.

הוועדה שחורצת את גורלות החוקים

ועדת השרים לענייני חקיקה, שפועלת במשרד ראש הממשלה ושבראשה עומדת שרת המשפטים איילת שקד, היא הוועדה שעל פיה יישק דבר בכל הקשור לחקיקה. לפי כתב המינוי שלה, בתחומי סמכותה נמצאים "טיפול ואישור של הצעות חוק מטעם הממשלה טרם הבאתן לאישור הכנסת" בקריאה טרומית, קריאה שנייה וקריאה שלישית; "טיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת" - כלומר, כל הצעות החוק, הממשלתיות והפרטיות של הקואליציה ושל האופוזיציה. עקרונית, חברי כנסת יכולים להעלות הצעות חוק לקריאה טרומית בכנסת גם בלי לקבל אור ירוק מוועדת השרים לענייני חקיקה, אך בכנסות האחרונות התחזק מעמדה של הוועדה, כך שדינן של הצעות החוק הללו - בעיקר אלו שחברי האופוזיציה מתעקשים להעלות במליאה - ידוע מראש לפי עמדת הוועדה. במילים אחרות, הצעת חוק שהוועדה לא תומכת בה לא תהפוך לחוק.

משום כך עוצמתה של הוועדה, שחבריה לא חייבים לתת דין וחשבון לציבור על החלטותיהם, כה גדולה. בכנסת הקודמת הציע ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ לחוקק חוק שיחייב את הוועדה לנהוג בשקיפות ולחשוף את האופן שבו הצביעו חבריה. הצעתו נפלה לאחר ששרי יש עתיד הצביעו נגדה. השרים הצביעו נגד ההצעה מתוך ידיעה שחל איפול מוחלט על אופן הצבעתם, אך הדבר נודע בזכות הדלפה מתוך חדר הוועדה.

וזו רק דוגמה אחת מני רבות לאופן שבו ועדת השרים לענייני חקיקה שולטת הלכה למעשה בפעילות הכנסת ומכרסמת באופן גס בעבודתה. כל הצעות החוק שקודמו בכנסת הנוכחית, שהגיעו לקו הגמר ושהפכו לחוקים קיבלו את אישורה של הוועדה, בלי יוצא מן הכלל. בסך הכל תמכה הוועדה ב־139 חוקים בכנסת הנוכחית. התמיכה הזו לעתים נותרת על הנייר בלבד, שכן לפעמים לאחר שהוועדה נותנת את אישורה, הצעת החוק מסוכלת בדרכים אחרות וחבר הכנסת שחתום עליה לא מביא אותה אפילו לקריאה טרומית במליאה. כך היה הדבר במקרה של חוק השבת מעורר המחלוקת של ח"כ מיקי זוהר מהליכוד שהציע לסגור את כל בתי העסק בשבת. ועדת השרים תמכה בהצעת החוק, אולם לאחר מכן, בשל לחצים שונים שהופעלו בעיקר על ידי חברי הקואליציה, הצעת החוק לא עלתה לקריאה טרומית במליאה.

ועדת השרים לענייני חקיקה נהנית מאיפול מוחלט על פעילותה. לא ניתן לדעת כיצד הצביעו השרים ולכן לציבור אין יכולת לבקר באופן אפקטיבי את החלטותיה, צילום: אוהד צויגנברג ועדת השרים לענייני חקיקה נהנית מאיפול מוחלט על פעילותה. לא ניתן לדעת כיצד הצביעו השרים ולכן לציבור אין יכולת לבקר באופן אפקטיבי את החלטותיה | צילום: אוהד צויגנברג ועדת השרים לענייני חקיקה נהנית מאיפול מוחלט על פעילותה. לא ניתן לדעת כיצד הצביעו השרים ולכן לציבור אין יכולת לבקר באופן אפקטיבי את החלטותיה, צילום: אוהד צויגנברג

באופן לא מפתיע, הקואליציה הצליחה להעביר יותר הצעות חוק בוועדה מהאופוזיציה. בסך הכל הוועדה תמכה ב־103 הצעות חוק של חברי כנסת מהקואליציה, ואילו חברי כנסת מהאופוזיציה זכו לתמיכה רק ב־36 הצעות חוק. מתוך כלל הצעות החוק האלה, רק 14 הצעות חוק של הקואליציה הפכו לחוקים בעוד רק שלוש הצעות חוק של האופוזיציה זכו לכך. מתוך שלושת החוקים האלו, שניים מהם זכו לחיבוק דוב מהממשלה שהצמידה להם חוק משלה. כך קרה לחוק שלפיו יינתן מענק פטירה עבור ילד נכה שמת. את החוק יזמה ח"כ איילת נחמיאס־ורבין מהמחנה הציוני ומשרד הרווחה בחר להצטרף אליה.

הצעת החוק היחידה של האופוזיציה שהצליחה להפוך בלי חיבוק הדוב הממשלתי היא הצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני שלפיה משרד הביטחון יחויב להעדיף תוצרת מקומית במכרזיו.

מי צריך משמעת קואליציונית?

אחד הדברים המובהקים ביותר שעולים מהנתונים שנאספו על החלטות הוועדה היא שבכנסת הנוכחית חברי הכנסת של הקואליציה ממושמעים במיוחד. אף אחד מהם לא ניסה לאתגר את השרים החברים בוועדה ולצאת נגד החלטותיה. כמו כן, לא היתה ולו הצעת חוק פרטית אחת של חבר קואליציה שנדחתה על ידי ועדת השרים והועלתה למרות זאת לקריאה טרומית במליאת הכנסת.

יתרה מכך, מהנתונים עולה כי לא רק שחברי הקואליציה לא נאבקים על החוקים שלהם עצמם, אלא הם גם מוותרים מראש על המאבק כשהם מבינים שוועדת השרים לא מתכוונת לתמוך בהצעת החוק שלהם, גם במקרים שבהם לא מוטלת משמעת קואליציונית.

כך היה למשל במקרה שבו הגיש ח"כ חיים ילין מיש עתיד הצעת חוק להגבלת פערי התיווך בתוצרת חקלאית. באופן עקרוני כל סיעות הבית חשבו שהצעת החוק נכונה ורבים מחברי הכנסת חתמו עליה. אך לאחר שוועדת השרים הביעה את התנגדותה בחודש אוקטובר האחרון, ארבעה חברי כנסת שחתמו עליה הצביעו נגדה לאור התנגדותה של ועדת השרים.

כמו כן, חברי כנסת רבים שתמכו בהצעות חוק כשהיו חברים באופוזיציה שינו לפתע את דעתם כשנכנסו לקואליציה, בהתאם להחלטת הוועדה.

כך קרה להצעת החוק שבמסגרתה היה אמור להימצא פתרון למבוטחים סיעודיים קבוצתיים. הוועדה התנגדה לה בכנסת הנוכחית ובכנסת הקודמת, אך חברי הכנסת שתמכו בה כחברי אופוזיציה בכנסת הקודמת - יצחק כהן, משולם נהרי ואורי מקלב מש"ס - התנגדו לה כחברי קואליציה בכנסת הנוכחית.

דבר הפוך קרה לחברי כנסת של יש עתיד וישראל ביתנו. אורלי־לוי אבקסיס, קארין אלהרר, מיקי לוי ויואל רזבוזוב התנגדו בכנסת הקודמת, כשהיו בקואליציה, לאותה הצעת חוק, ואילו בכנסת הנוכחית, כשהתיישבו על ספסלי האופוזיציה, הם הפכו את דעתם והחליטו לתמוך בה.

אנשי המשמר החברתי, העוסקים בניתוח פעילות הכנסת במשקפיים חברתיים, טוענים על סמך הנתונים כי "ועדת השרים לענייני חקיקה של הכנסת ממשיכה להוות מכשול מרכזי ליכולת של חברי הכנסת לקדם חקיקה חברתית" וכי בפועל עצמאותה של הכנסת מוגבלת מאוד לאור כוחה הרב של הוועדה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות