חובות מתים: מתי הלוואות של נפטר עוברות בירושה?

אנחנו רגילים לחשוב על ירושה של כסף או נכסים שעוברים במקרה של מוות מהנפטר אל משפחתו וקרוביו, אך מה קורה במקרה של חובות הנפטר? האם גם חובותיו יעברו בירושה? הנה תשובות לשאלות מפתח שינחו אתכם בנושא.

1. מי צריך לשלם את החובות במקרה שהחייב נפטר?

עיזבונו של אדם שהלך לעולמו כולל את כל זכויותיו (נכסים כמו חשבון בנק, מקרקעין, מניות וכן הלאה) וכל חובותיו עלי אדמות. החוק הישראלי קובע כי במידה שבעל החוב מת, אין במותו כדי למנוע את הליכי גביית החוב או להפסיקם. בעיקרון החוק אינו מאפשר לחייב את יורשי המנוח בחובות שהותיר אחריו וניתן לגבות אותו אך ורק מעיזבונו של הנפטר, כלומר מהנכסים שהותיר אחריו, למעט במקרים חריגים. כך למעשה ניתן לגבות את החוב עד לגובה שווי העיזבון עצמו ולא מעבר לכך. היתרה (אם תישאר), תתחלק בין היורשים.

2. מה קורה אם החייב לא הותיר אחריו נכסים מספקים לכיסוי החובות?

אם חובותיו של המנוח גבוהים מזכויותיו, ועיזבונו מצוי בגירעון, ניתן לפרוע את חובות המנוח רק מנכסי העיזבון ומהם בלבד.

3. מה צריך לעשות לאחר מות החייב?  

בכדי להבטיח כי לא יהיה אפשר לבוא אל היורשים או אל מנהל העיזבון בטענות במידה שיתגלו חובות לאחר חלוקת העיזבון, יש לפרסם את עובדת פטירתו של אדם בעיתונות הכתובה, ולאפשר תקופה מסוימת בה נושיו יכולים לדרוש זכויות מעיזבונו בטרם חולק ליורשים.

כאשר לעיזבון מונה מנהל, הוא מחויב להזמין נושים ואלו צריכים להודיע למנהל בכתב על תביעותיהם כנגד העיזבון. כאשר לעיזבון לא מונה מנהל, היורשים רשאים (ואף מומלץ להם) להזמין נושים של המנוח והאחרונים צריכים להודיע ליורשים בכתב על תביעותיהם כנגד העיזבון.

חשוב לציין כי אותו הדין חל גם במקרה שבו אין צוואה מסודרת. במקרה שכזה, הדין הישראלי קובע כי הירושה מתחלקת בין ילדיו של המנוח ובן או בת זוגו. גם אם לא הוזכרו בצוואה במפורש, החוק מגן על היורשים ולא מאפשר לגבות מהם את החוב ישירות, אלא רק כחלק מהעיזבון.

4. מתי בני משפחה או יורשים אחרים יצטרכו לשאת בחובות העיזבון?

המקרה הראשון שבו היורשים ייאלצו לשאת בחובות הוא כאשר העיזבון חולק מבלי שבוצע נוהל הזמנת נושים ומבלי שסולקו חובותיו של הנפטר. במקרה זה יהיה היורש אחראי באופן אישי לתשלום החובות שלא סולקו עד כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה. רק אם יוכיח היורש (ועליו מוטל נטל ההוכחה), כי לא ידע על החוב, יחויב היורש בתשלום החוב רק עד שווי חלקו הספציפי בעיזבון.

המקרה השני הוא כאשר היורש ניסה לחבל בפירעון או התעלם מחובות. ניסיון כזה חושף את אותו יורש לפירעון כל החובות הלא מסולקים עד כדי שוויו של כל העיזבון במועד החלוקה, ולא רק עד לשווי חלקו של אותו יורש בירושה.

יורש שהעלים את קיומם של חובות או מנע את סילוק החובות בדרך אחרת, יהיה אחראי באופן אישי לתשלום החובות שלא סולקו עד כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה.

 

5. מקרים מיוחדים:

יורש מנה 

מנה היא חלק ספציפי מהעיזבון שמייעד המוריש ליורש כלשהו. החוק קובע, כי חובות העיזבון מסולקים ראשית מכלל נכסי העיזבון ורק בהמשך מהמנה. כלומר, יורש שזכה בנכס ספציפי מכוח צוואה (מנה) אינו אחראי לחובות כלליים של העיזבון, כל עוד יש בידי הנושה לגבות את חובו מיורשים אחרים שלא קיבלו נכסים ספציפיים. גם אם יחויב יורש זה בחובות העיזבון, יהיה זה רק עד לשיעור הנכס הספציפי שקיבל.

בנוסף, גם אם לקה יורש המנה בהתנהגותו (חיבל בפירעון או התעלם מחובות) והתנהג שלא בתום לב כלפי הנושים, אחריותו לתשלום החוב מוגבלת עד שווי מה שקיבל מהעיזבון בלבד.

יורש שחלקו בירושה מועט והוא פועל בתום לב

בית המשפט רשאי לפטור יורש מאחריותו, כולה או מקצתה, אם חלקו בירושה הינו מועט ונקבע שהוא פעל בתום לב, גם באותם מקרים שלכאורה היורשים אחראים לתשלום החוב.

6. הלוואות ומשכנתאות שניטלו על ידי המנוח בחייו :

הלוואה רגילה שניטלה על ידי המנוח תיגבה כחוב רגיל מזכויות העיזבון, עד לגובה העיזבון.

במקרה של הלוואה משותפת לשני בני זוג כשאחד מהם נפטר, הדבר תלוי בתנאי ההלוואה. גם אם אחד הלווים נפטר, זה לא מקנה למלווה זכות לדרוש את פירעון כל ההלוואה, כל עוד הלווה שנותר בחיים ממשיך לעמוד בתנאי ההלוואה. כלומר, אם בן הזוג שחתום על ההלוואה ימשיך לשלם את ההלוואה כנדרש, לא תקום זכות לבנק לדרוש את פירעון כל החוב.

במשכנתאות, חובות המגובים במשכנתא מחויבים בביטוח הנכס הממושכן ובביטוח חייו של הלווה. בישראל, גם אם הנכס הממושכן גבוה מהחוב כולו, נהוג לבטח גם את הנכס וגם את חיי הלווה. במקרה של משכנתא המבוטחת בפוליסת ביטוח חיים, הפוליסה תופעל וביטוח החיים יפרע את החוב. במידה שביטוח החיים אינו מספיק לכיסוי החוב או שקיימת הלוואה שאינה מגובה בביטוח חיים, ניתן לגבות את החוב מזכויות העיזבון, עד לגובה העיזבון.

7. קופות גמל וקרנות השתלמות:

מטעמי מיסוי היסטוריים, הוחרגו הקופות למיניהן מהגדרת העיזבון ותקנוניהן קודמים לדיני הירושה. חלוקת הקופות הנ"ל תיעשה למוטבים הרשומים בביטוח החיים של כל קופה וקופה. במקרה שאין הלימה בין זהות היורשים על פי דיני הירושה או על פי צוואת המוריש, לבין מוטבי ביטוח החיים של הקופות, תגבר זכותם של המוטבים בביטוח החיים. במידה שלא הוטל עליהם עיקול עוד בחיי המנוח, חסכונות אלו חסינים מתביעות של נושים למיניהם.

הכותב הוא מומחה לעיזבונות, ירושות וצוואות , שותף במשרד עו"ד שמעוני אלסטר את רזיאל