היועץ המשפטי של הכנסת: "תקציב דו שנתי כהוראת שעה עלול לעורר קשיים חוקתיים"

בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת הכספים בנוגע לתקציב הדו שנתי הביע היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון התנגדות למהלך. לדבריו, "הליך אישור התקציב בכנסת אינו הליך טכני, אלא נועד להשפיע על סדרי העדיפויות לאותה שנה. הוא מצמצם את אפשרות חברי הכנסת להשפיע על סדרי העדיפויות של המדינה, התוצאה היא שינוי לרעה במאזן הכוחות מול הממשלה".

ינון הדגיש כי "אי אישור תקציב המדינה הוא היחיד המאפשר הפלת הממשלה, שני החוקים האחרים הרלוונטיים המאפשרים את הפלת הממשלה דורשים 61 אצבעות לאופוזיציה בעוד שבתקציב מספיקות 60 אצבעות".

ינון התייחס לאפשרות כי ההתקציב הדו שנתי יאושר כהוראת שעה ולא כתיקון חוק קבוע ואמר "ב-2011-2012 ניתן היה להצדיק את הוראת השעה כפיילוט, לבחון האם זה מודל מוצלח, אימוץ תקציב דו שנתי בתקופת הזמן הנוכחית לא יכול להתבסס על תקופת בחירות או פיילוט, שכן הוראת השעה הקודמת מוצתה ואינה רלוונטית עוד, ובכך מקשה על הגנה הוראת שעה. אני סבור כי אם וכאשר תבוא הממשלה לאשר תקציב דו שנתי, הממשלה צריכה לשקול היטב את העניינים המשטריים".

משה גפני יו"ר ועדת הכספים | צילום: עומר מסינגר

הדיון התקיים למרות שההחלטה על תקציב דו שנתי התקבלה כבר על ידי כחלון ונתניהו לפני מספר שבועות מאחר ובעת אישור התקציב הקודם נקבע כי על אגף התקציבים להציג את עמדתם בפני הוועדה.

בדיון הביע יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני התנגדות לתקציב הדו שנתי וציין מספר פעמים כי "אנחנו עדיין לא יודעים מה הממשלה הולכת לעשות, ראש הממשלה מסתמך על הסכם קואליציוני, אך עדיין לא התקבלה החלטה בממשלה". גפני הוסיף, כי "כל מדינות העולם הולכות על תקציב חד שנתי, אין ספק שזה מה שצריך להיות. ראש הממשלה רוצה תקציב דו שנתי, זה מופיע בהסכמים הקואליציוניים, אדבר איתו ואדבר עם שר האוצר".

סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך, הציגה את העמדה המקצועית של המשרד, שמתנגדת לתקציב הדו שנתי, למרות הסיכום של כחלון ונתניהו, והציגה בפני חברי הוועדה את הפער שנוצר בתקציב הדו שנתי המלא הקודם". הבעיה בהכנסות של 2012 הייתה ידועה כבר ב-2011, ידעו שלא ניתן יהיה לעמוד ביעד הגרעון של 2012. בסוף 2011 הועלה המע"מ, אך יתר הצעדים חיכו עד לתקציב 2013-2014. בשנת 2012 קרו שני דברים, תחזית הכנסות ממסים הייתה נמוכה ב-18.5 מיליארד שקל, בצד ההוצאה לקראת התקציב הדו שנתי שוריינה רזרבה של 1.6 מיליארד שקל ועדיין הייתה חריגה של 1.6 מיליארד שקל. שני הסכומים הביאו לגרעון של 40 מיליארד שקל כשהמתוכנן היה 18 מיליארד שקל".

בהמשך הציגה מבורך את הקשיים שיוצר התקציב הדו שנתי כמו "הקושי לחזות שנתיים קדימה הכנסות לאור שינויים בכלכלה העולמית או שוק העבודה". זה יביא לכך שבאגף התקציבים יקצו רזרבה להתמודד עם אירועים לא צפויים. בנוסף הדגישה מבורך את ההפסד של חוק הסדרים (בין 2017 ל-2018) וכתוצאה הפסד של רפורמות מבניות.

הממונה על התקציבים אמיר לוי התייחס למנגנון התיקון שטרם נקבע ואמר כי "בהינתן זה שזה דו שנתי, זה נקבע גם בהסכמים הקואליציוניים, שכנענו את ראש הממשלה לא לדהור שנתיים ולהיפגש ב-31 בדצמבר 2018".

ח"כ זהבה גלאון שאלה בדיון מדוע גפני לא נאבק על סוגיה זו אם היא חשובה לו ואמרה "אני שומעת על מריבות שאתה עושה עם אגף תקציבים, ואתה יודע לדאוג לכבודה של הכנסת, תקציב דו שנתי זה לצפצף על הכנסת. בא הדרג המקצועי ואומר שהוא ממליץ על תקציב חד שנתי, והממשלה אומרת 'אנחנו לא סופרים אותם'".

ח"כ פרופ' טרכטנברג התייחס לתמיכה שמביע שר האנרגיה יובל שטייניץ בתקציב הדו שנתי ואמר "אין איש מקצוע בעולם, אני מכיר את עולם הכלכלה בחו"ל, מישהו הפיץ דברים שהם לא אמת על כך שב-OECD הביעו תמיכה בתקציב דו שנתי. אין כלכלן אקדמי אחד בעולם שהביע תמיכה בכך. המינימום שצריך כאן זה שבעלי המקצוע יציגו את הצד השני".

ח"כ עופר שלח התייחס לעדכון האחרון שנעשה באוצר עבור השנה והנוכחית ואמר "התפרסם במרץ עדכון התחזית של הכלכלן הראשי של האוצר, הוא עדכן את התחזית ל-2016, וזה עוד לפני נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון. תחזית העלייה בייצוא ירדה משמעותית, היכולת לתחזק את נתוני המקרו לא מחזיקה 3 חודשים? איך אפשר לחתום בידיים נקיות על הדבר הזה ,ועוד אחרי שאנחנו מכירים את התוצאות שלה? זה חוסר אחריות לאומי".

ח"כ אראל מרגלית תקף בדיון את כחלון ואמר, "מתחבא שר האוצר, במקום לבוא לפה לדיון, מתחבא מאחורי חבורה של קיצוניים, אחרי ש-60 אלף עסקים נסגרו, היי טק עובר לברלין ולוס אנג'לס, אתם מוכרים את המדינה הזו".

ח״כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני: "תקציב דו שנתי הוא גם לא חוקתי וגם לא יעיל ופוגע בכלכלה אבל בעיקר פוגע בכל אזרחית ואזרח. זה תקציב דו שנתי רביעי ברצף שרוצים להעביר. אי אפשר להעביר אותו שוב בהוראת שעה, וגם גורמי המקצוע חושבים כך. משרד האוצר ייאלץ להציג תקציב הרבה יותר שמרני, וההשלכה של זה היא פגיעה חברתית קשה במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות, ופחות תקציב לחינוך, בריאות ורווחה".

מצד הקואליציה גם ח"כ אורן חזן הודיע כי הוא מתנגד לתקציב הדו שנתי לאור התנגדות האוצר. וח"כ רחל עזריה (כולנו) בנושא התקציב הדו שנתי הודתה כי זה לא סוד שלא רצינו תקציב דו שנתי, אבל בתוך המציאות הקואליציונית שנכפתה הופקו לקחי עבר ושר האוצר התעקש על מנגנון בקרה שלפיו יוכלו להביא שינויים והתאמות. ברור שגם ועדת הכספים צריכה להיות שותפה במנגנון הבקרה הזה".