אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה הפלסטינית: הירושה של יעלון צילום: יואב גלאי

הכלכלה הפלסטינית: הירושה של יעלון

התוכנית לשיפור מעברי הגבול תוכל לסייע לא רק לפלסטינים אלא גם ליוקר המחיה בישראל

24.05.2016, 08:44 | דני רובינשטיין

ההודעה האחרונה שיצאה מטעמו של שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון לפני שהתפטר מתפקידו נגעה להקצאה של 300 מיליון שקל לשיפור המעברים בין ישראל לרשות הפלסטינית. מדובר בעיקר ב־12 מעברים לגדה המערבית, שדרכם נכנסים כ־100 אלף פלסטינים לישראל מדי יום. המבקשים לעבור בהם לא מתפזרים לאורך שעות היום, אלא מרוכזים במשך כשעה־שעתיים לפנות בוקר. רובם מבקשים להגיע לעבודה בסביבות 7 בבוקר, ויש היוצאים מבתיהם בגדה סביב 3 בלילה כדי להגיע למעבר ב־5 לפנות בוקר, ואז להידחק בתור לבדיקה הביטחונית. כאן מתחילה הבעיה.

תוספת מסלולים והתקנת מצלמות

מספר הפועלים מהגדה העובדים בישראל גדל מאוד בעשור האחרון, מכ־40 אלף לכ־150 אלף. העבודה בישראל ובאזורי התעשייה הישראליים בהתנחלויות היא עמוד השדרה של הכלכלה הפלסטינית. רק עבודתם בישראל מכניסה לכלכלה הפלסטינית כ־5 מיליארד שקל בשנה, שתורמים כ־13% לתמ"ג הפלסטיני.

התוכניות לשיפור המעברים הוכנו על ידי צוותים מקצועיים בחצי השנה האחרונה וכעת יוצאות לפועל. הן כוללות שיפורים כמו תוספת מסלולים ומגרשי חניה, ושיפורים טכנולוגיים כמו התקנת מצלמות ומשקפים הבודקים מה שהפועלים נושאים בכליהם.

מחסום קלנדיה. התוכנית תפזר על פני היממה כניסת 100 אלף איש, צילום: עמית שעל מחסום קלנדיה. התוכנית תפזר על פני היממה כניסת 100 אלף איש | צילום: עמית שעל מחסום קלנדיה. התוכנית תפזר על פני היממה כניסת 100 אלף איש, צילום: עמית שעל

 

חוקי הכלכלה חזקים מאילוצים ביטחוניים

ההצעה לשיפור המעברים היא עדות ברורה לכך שלמערכת הביטחון חדרה התודעה שחוקי הכלכלה חזקים מכל התוכניות הפוליטיות ואפילו מרוב האילוצים הביטחוניים. אם בגדה משתכר פועל בניין 100–70 שקל ביום ובישראל הוא יכול להגיע ל־300 שקל ביום - אזי לא יעזרו שום גדרות וחומות. וכשרוב הפלסטינים עובדים בישראל בתחום הבניין, עבודתם יכולה להוריד את מחירי הדיור.

הדברים נכונים גם לגבי התעשייה המסורתית בישראל. אם בניית ארון מטבח בנתניה עולה פי שניים מאשר בנייתו בשכם, ברור שבעל הנגרייה הישראלי יעביר את הייצור לגדה. על רקע זה נבנה במעבר שער אפרים בשרון מבנה המאפשר לבעלי העסקים הישראלים והפלסטינים להיפגש מבלי שיידרשו לרישיונות כלשהם.

הכסף לשיפור המעברים הוא צעד נוסף בהקלות שעשתה מערכת הביטחון בשנים האחרונות לנורמליזציה של השיתוף הכלכלי הישראלי־פלסטיני. גיל הפלסטינים הרשאים לקבל רישיונות עבודה בישראל ירד מ־29 ל־22, בעוד נשים ומבוגרים לא זקוקים כלל לרישיון. גם בצד הפלסטיני הפסיקו כמעט להחרים עבודה בישראל ובהתנחלויות. מדיניות נוקשה, אם תהיה, של שר הביטחון החדש אביגדור ליברמן לא תוכל למנוע את תהליך אחדות הכלכלות של ישראל והגדה הפלסטינית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות