חברות הדירוג מוטרדות מההאטה? האוצר בהכחשה

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הוציאה בסוף השבוע הודעה שלא צפויה להוסיף סומק ללחיי קברניטי המשק הישראלי. על פי הודעה שהוציאה בדיווח שוטף למשקיעים באגרות חוב ישראליות, הצמיחה הנמוכה במשק - שעל פי האומדן הראשוני של הלמ"ס עמדה ברבעון הראשון על 0.8% בלבד - עלולה למנוע מישראל לעמוד ביעד הגירעון (2.9% בשנה הנוכחית). אם לשפוט ממקרים שהיו בעבר, דבר זה עלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל (יכולת החזר החוב של המדינה).

עם זאת, דירוג האשראי של ישראל עודנו גבוה יחסית ברמה של A1 ועם תחזית יציבה - שמשמעה כי רמת הסיכון של החוב הישראלי נותרה נמוכה. אך עדיין, בעוד שבדרך כלל במשרד האוצר מפיצים לכולם דיווחים ועדכוני דירוגים של חברות הדירוג, אתמול הם בחרו להצניע זאת.

בשלב זה, במשרד האוצר לא מודאגים מההודעה שהוציאה סוכנות הדירוג למשקיעים. שם אומרים כי לאור הנתונים להם חשופים במשרד - הם לא חוששים כי דירוג האשראי ייפגע.

מחסור ביד מכוונת

אנשי מודי'ס, כמו נציגי סוכנויות דירוג אחרות, נפגשים באופן שוטף עם אנשי אגף התקציבים באוצר ואנשי בנק ישראל ושומעים תדרוכים על הכלכלה הישראלית. באופן מסורתי, במסגרת הפגישות הללו מנסה הצד הישראלי לצייר תמונה אופטימית ככל הניתן, או לפחות כזו שמראה שגם אם המצב לא פשוט הוא עדיין בשליטה והעתיד ורוד.

אך, בסופו של דבר, המציאות כפי שרואים אותה אנשי מודי'ס חזקה לא פחות מאשר האופטימיות של הישראלית. כך, הם כותבים על התקציב הדו־שנתי כי "הסימנים לכך שהצמיחה לא תעמוד בציפיות מביאים לכך שבניית תחזיות עבור 2018 לא ריאליית בלי התאמות במיסוי וברפורמות".

למעשה, מה שאנשי מודי'ס אמרו בהודעתם הוא כי המשק הישראלי זקוק לניעור לאור תוצאותיו המאכזבות ברבעון הראשון. הם טוענים כי המשק זקוק לרפורמות או ליד מכוונת שתדאג שהמשק לא ייכנס להאטה. כך, אנשי סוכנות הדירוג מבקרים את היעדר היד המכוונת וקובעים לדוגמה כי "הפוליטיקה מנעה את היישום של רפורמה חשובה שאושרה בממשלה הקודמת שנועדה לעודד גברים חרדים להיכנס לשוק העבודה. קשיים בהשגת הסכמה בנושא התקציב עם התומכים הדתיים של הממשלה הביאה להפלתה". את אותו הדבר הם כותבים על העיכוב בפיתוח מאגרי הגז, ועל חוסר היכולת של בנק ישראל להחליש את השקל מול המטבעות הזרים למרות רכישות מאסיביות של מיליארדי דולרים בכל שנה מאז שנת 2008.

הפגיעה בכיס הישראלי

לדירוג האשראי של ישראל יש השפעה ברורה על רמת השירותים הציבורים ועל יוקר המחייה של כל אחד מאיתנו, ועל כן הודעת מוד'יס צריכה למשוך תשומת לב רבה בקרב מקבלי ההחלטות. הסיבה בגינה לקביעה של כמה אנליסטים מלונדון או מניו־יורק יש כל כך הרבה השפעה קשורה ברעיון הבסיסי לפיו ככל שמדינה צומחת יהיה לה קל יותר להחזיר כל שקל מהחוב שלה - ברובם המוחלט של המקרים מדובר על אגרות החוב שמנפיקה המדינה בשוק ההון המקומי ובשוקי ההון בחו"ל.

באופן קצת גס אפשר לומר שככל שהצמיחה העתידית חלשה יותר כך גם גדל הסיכוי לאי החזר החוב או לאי החזרת חלק ממנו. הדירוג של סוכנויות כמו מודי'ס משמש לא את המדינה, אלא את המשקיעים באגרות החוב שלה, שמצידם ידרשו ריבית גבוהה יותר ככל שהסיכון שהם לוקחים על עצמם גדול יותר. מכאן, שהורדת דירוג מעלה את הריבית שהמדינה משלמת על אגרות החוב שהנפיקה. לכן, אם מודי'ס תוריד בסופו של דבר את דירוג האשראי של ישראל, המדינה תצטרך להפנות יותר משאבים מהתקציב שלה לטובת החזר הריבית על החוב. אותם משאבים יילקחו ממקומות אחרים, כמו לדוגמה פיתוח מערכת הבריאות או השקעה בכביש חדש.

באופן עקיף, הסיכון עשוי לעלות גם בדירוג האשראי של חברות שחשופות במידה רבה מאוד למשק הישראלי, כמו בנקים, שבעבר ספגו הורדות של דירוג האשראי כשהמצב במשק התערער. אלו עלולים להגיב בהעלאת הריבית שהם על הלוואות, כדי שיוכלו לשלם את הריבית הגבוהה יותר על אגרות החוב.

אך למרות הכל, כוחן של סוכניות הדירוג מוגבל, בעיקר במקרה שך ישראל בה גיוס החוב מתבצע ברובו המוחלט בשוק ההון המקומי. האפשרות כי ישראל לא תעמוד במחויבויות שלה לחלקרנות פנסיה וגופים מוסדיים אחרים הוא קלוש.

אך, להורדת דירוג עלולה להיות השפעה על הנפקות עתידיות של אג"ח בדולרים. במקרה כזה הריבית שישראל תצטרך לשלם תהיה גבוהה יותר, אם כי עוד קשה להעריך בכמה. ההשפעה יכולה להגיע גם ברצונם של משקיעים זרים להשקיע בישראל (דוגמת קניית חברה ישראל או בניית מפעל חדש) ובדירוג החוב של חברות עסקיות ישראליות.

מימין: ראש אגף התקציבים אמיר לוי ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: עמית שעל, אבי רוקח

החיוך של בעלי הדירות

אתמול הודיעה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג כי הריבית במשק לחודש יוני תישאר על שיעור של 0.1%. ההודעה עצמה היתה צפויה, אך הסיפור האמיתי נמצא בסיומה, במשפט לפיו "הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, והסיכונים לצמיחה גברו". מדובר על שינוי של מילה לעומת ההודעה הקודמת, מ"גבוהים" ל"גברו", שמעיד על כך שבבנק מבינים שמשהו השתנה במשק, או לפחות מאיים להשתנות.

הוועדה המוניטרית בוודאי גם לא אהבה את התהפוכות הפוליטיות האחרונות, עקב הגידול בהוצאות הממשלה שנגזר מהן, כמו דרישתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להגדיל את הפנסיות לקשישים שלא הספיקו לצבור מספיק שנות עבודה בארץ בסכום מוערך של כ-3 מיליארד שקל בשנה. . רק בשבוע שעבר אמרה הנגידה שהוצאות הממשלה לשנה הבאה חורגות ב-14 מיליארד שקל מתקרת הוצאות שנקבעה, ורמזה כי הפתרון הוא לא קיצוץ בשירותים הציבוריים, אלא העלאת מסים.

במילים פשוטות, אם שר האוצר רוצה בהעלאת ריבית כדי לצנן את הביקוש לדירות מצד משקיעים, וכך להוריד את מחיריהן, שלא יצפה מפלוג לבוא לעזרתו כל עוד הוא נותן יד להגדלת הגירעון של הממשלה. עניין זה קשור באופן ישיר להודעה של מודי'ס: אם המדינה מגדילה את הפער בין ההוצאות להכנסות ממסים, הפער צריך לבוא מהגדלת החוב. אם המדינה מגדילה את החוב בזמן שסוכנות דירוג חשובה מעקמת את האף, שלא תתפלא אם בסופו של דבר דירוג החוב יירד, על אחת כמה וכמה אם המשק ייכנס למיתון. במקרה כזה בנקים מרכזיים לא מעלים ריבית. בשורה התחתונה, רק בעלי ומתווכי הדירות יכולים לחייך מההודעה של מודי'ס בשילוב התנהלותה של ממשלת ישראל.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד אינו צופה שינוי בדירוג או בתחזית הדירוג של מדינת ישראל. הפרסום של מודי'ס הוא שירות עבור לקוחותיה כאשר אין בו פעולה או החלטת דירוג. הכלכלה הישראלית חזקה, בעלת צמיחה גבוהה ביחס למדינות הייחוס ומערכת מערכת בנקאית יציבה. נזכיר כי רק לפני מספר ימים פורסם כי יחס החוב לתוצר של מדינת ישראל ירד ב- 2.1% ועמד בסוף 2015 על 64.6%. בנוסף, חברת הדירוג FITCH אישררה לאחרונה את תחזית הדירוג של ישראל. בתקציב הקרוב נתמקד בצמיחת הכלכלה הישראלית לטובת כלל אזרחי המדינה".