כל משרה בכירה שישית במגזר הציבורי - פטורה במכרז

כל משרה בכירה שישית במגזר הציבורי, פטורה ממכרז, כך קובע דו"ח מבקר המדינה שבדק את נושא מינויי בכירים בשירות המדינה.

המבקר התייחס לנושא שנמצא בימים אלה על סדר יומה של הממשלה שמבקשת אף להרחיב את הפטור ממכרז במסגרת מינויי משרת אמון בכירים. בדו"ח כותב המבקר כי נציבות שירות המדינה הודיעה לו כי היא נמצאת בעניין זה ב"קרבות בלימה" על רקע "הרחבה דרמטית של מגמת הפטור ממכרז".

על כך מעיר משרד המבקר "הרחבה משמעותית של היקף המשרות הבכירות הפטורות ממכרז עלולה לערער את היסודות שעליהם הוקם שירות המדינה בישראל, ועלולה לשנות מהותית את אופיו כשירות ממלכתי, מקצועי ונטול זיקה פוליטית שנשמרת בו ההפרדה בין קובעי המדיניות ובין הסגל המקצועי הממש אותה". עוד מוסיף המבקר כי "הרחבה משמעותית של מגמת הפטור היא סטייה מהעקרונות עליהם מושתת שירות המדינה בישראל ומגלמת בתוכה חשש לגידול בהיקף המינויים הפוליטיים". בכך מצטרף מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה שריכך את הצעת ההחלטה שקידם ראש הממשלה לשינוי בוועדות האיתור כך שיתאפשר לשרים לבחור בקלות רבה יותר בעצמם, מינויים בכירים במשרדם.

שרת המשפטים שקד. במשרד המשפטים ישנם פי 4 מינויים באמצעות הגדרה של "מינוי זמני" מכל משרד ממשלתי אחר | צילום: אוהד צויגנברג

דו"ח המבקר כבר הביא לשינוי שהביאה הממשלה להצבעה ביום ראשון האחרון בישיבת הממשלה. הממשלה אישרה את המלצתו לדאוג לתחלופה מדי שנה של נציג הציבור ונציג מנכ"ל משרד ממשלתי בוועדת שירות המדינה - אותה ועדה בנציבות שירות המדינה המאשרת את החלטות הנציבות. כיום ישנם נציגי ציבור המכהנים מאז 2009 ולא הוחלפו. לפיכך כבר בישיבתה ממשלה הצביעו השרים על החלפתה של נציגת ציבור נוכחית באחרת.

מהבדיקה עולה בין היתר כי כמה מהליקויים הם חמורים במיוחד: הראשון - פרק הזמן הארוך שנדרש להשלמת ההליך המכרזי, השני - מינויים זמניים רבים הנובעים בחלקם מהתמשכות ההליך המכרזי, השלישי - מגמה של בחירה לתפקיד במי שכיהנו במינוי זמני. ליקויים אלה, כך נטען, מתקיימים לאורך זמן והם עלולים לפגוע ביסודות השיטה ולחתור תחת עקרון המינוי באמצעות מכרז שוויוני והוגן. המבקר מצא כי במשרדי הממשלה קיים הנוהג למנות בכירים באמצעות אותה הגדרה של "מינוי זמני" ובפרט הדבר בולט במשרד האוצר ובמשרד המשפטים כשבאחרון ישנם מינויים כאלה פי 4 מכל משרד ממשלתי אחר. ה"מינוי הזמני" מייצר בעייתיות נוספת כאשר "נוצרת ציפייה זמנית להמשך העסקתו" של אותו עובד, ואכן רבים מהם ממונים בהמשך באופן קבוע. כשני שליש מכלל העובדים הבכירים הזמניים שעבדו במשרדי הממשלה והתמודדו בהמשך על מכרז קבוע זכו בתפקיד. במשרד הבריאות ובמשרד האוצר זכו כמעט כל העובדים הבכירים הזמניים במכרז להעסקה קבועה - ״נתונים אלה עשויים ללמד על היתרון שמקנה מינוי זמני למי שמונה באמצעותו, שכן סיכוייו לזכות במכרז גבוהים״ כותב המבקר.

המבקר מציג שני מקרים בהם התקבלו החלטות ממשלה "שיש בהן כדי לפגוע באופן ממשי במעמדה של הוועדה (ועדת שירות המדינה. ר״ז) וביכולתה לפעול באופן מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי". האחד הוא הניסיון למנות את יו"ר רשות החשמל והשני מינוי יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי.

עם הקמת הממשלה הוקם מטה הדיור במשרד האוצר לדרישתו של שר האוצר משה כחלון. נקבע כי כחלון יהיה זה שימנה את יו"ר המטה. מאבק סביב העניין החל מיד לאחר מכן כאשר הוצע על ידי האוצר להסמיך את הממשלה כי היא שתנחה את ועדת שירות לבחון הליך של פטור ממכרז למינויו של ראש המטה.

בחירת יו"ר מטה הדיור: תופעה פסולה של יריית החץ וסימון המטרה לאחר מכן

נציבות שירות המדינה מחתה על הכוונה להסמיך את הממשלה כיוון שישנו נוהל מסודר לדרך שבה ממנים בכיר בהליך של פטור ממכרז. למרות זאת הוגש הנוסח ובו הסעיף המנחה למתן פטור וכן התקיים דיון בקבינט הדיון בעניין אותה הצעת החלטה וזאת בהשתתפות יו"ר מטה הדיור המיועד שכבר הוגדר בפרוטוקול כ"ראש מטה הדיור, משרד האוצר".

בתגובת מנכ"ל משרד האוצר לדוח נכתב כי רישום ההגדרה בפרוטוקול נעשה "בתום לב" וכי השתתפותו של יצחקי באותו דיון עוד בטרם מונה היה לבקשת שר האוצר. המבקר קובע כי "בהתנהלות זו עולה חשש לקיומה של התופעה הפסולה של יריית החץ וסימון המטרה לאחר מכן. בחירת המועמד המועדף פוליטית ושרטוט מעגל המשרה לאחר בחירתו שבג"ץ הזהיר מפניה".

הליך מינוי יו"ר רשות החשמל היה "תפור"

שפירא מצביע על עבודה עקומה של משרד האוצר בכל הקשור למינויו של יו"ר רשות החשמל החדשה. כזכור, בתחית השנה קמה רשות חשמל חדשה שאיחדה בין הישנה לבין מינהל החשמל במשרד האנרגיה. הגוף החדש הוכפף ישירות לשר האנרגיה תוך הדחה בפועל של היו"ר הקודמת אורית פרקש הכהן.

לפי שפירא, הליך המינוי של היו"ר החדש (שהיה אמור להיות סגן ראש אגף התקציבים נח הקר והתגלגל לבסוף למינויו של הכלכלן הראשי לשעבר ברשות ההגבלים אסף אילת), היה "תפור" וזאת מבלי לדון בו בנציבות שירות המדינה הופך אותה לחותמת גומי.

לפי שפירא, "משרד האוצר פעל אפוא בניגוד להנחיית המשנה ליועמ"ש לממשלה ולהוראות התקשי"ר, ולא הביא את נושא תפקיד מנהל המינהלה, לרבות איושו בפטור ממכרז ומינוי ממלא התפקיד כראש רשות החשמל החדשה, לפני נש"ם בטרם הועברה הצעת ההחלטה לממשלה. מלשון החלטת הממשלה עולה חשש שהיא גיבשה את מנגנון המינוי של מנהל מינהלת ההקמה ושל ראש הרשות הראשון בפטור מלא ממכרז, מבלי שאלו נבחנו קודם על ידי ועדת השירות, והעבירה את פרטיו לאישור הוועדה כעובדה מוגמרת". פיכך, נראה שבניגוד לפרסומים בתקשורת משרד האוצר היה מעורב בצורה הרבה יותר עמוקה בהליך סילוקה של פרקש מרשות החשמל, זאת כאשר מי שחטף את כל האש במקור היה משרד האנרגיה.