אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
באקדמיה לא ממהרים לצמצם תקציבים ולמלא הנחיות צילום: שאטרסטוק

דו"ח המבקר

באקדמיה לא ממהרים לצמצם תקציבים ולמלא הנחיות

הפרק העוסק במוסדות ההשכלה הגבוה בדו"ח המבקר מעיד ברובו על זלזול: בבצלאל לא פעלו לצמצום הגירעון וההנהלה אף השקיעה בבניית קמפוס חדש, במכון ויצמן לא פעלו להקטנת תופעת העסקת מקורבים ובניית המעונות עליה סוכם בוועדת טרכטנברג מתקדמת בעצלתיים

24.05.2016, 16:16 | ספי קרופסקי

פרק האקדמיה בדו"ח מבקר המדינה מצביעה על מספר כשלים הידועים לראשי המערכת במשך שנים אך טרם טופלו. בבצלאל למשל הגירעון תפח ל-16% מההוצאות השוטפות של התקציב, במכון ויצמן מצביע הדו"ח על תופעת העסקת מקורבים ובנושא הגדלת היצע חדרי המעונות שעליו סוכם בתום עבודת ועדת טרכטנברג נראה שהדברים מתקדמים בקצב איטי.

בצלאל: הגירעון תפח ל-20 מיליון שקל

 

לפי דו"ח מבקר המדינה, הנהלת בצלאל הקודמת לא פעלה לצמצם את הגירעון המצטבר ואף הגדילה אותו, כשבתשע שנות כהונתו של הנשיא לשעבר ארנון צוקרמן, עלה הגירעון בכ-20 מיליון שקלים ושיעורו כיום הוא 16% מההוצאות השוטפות של המוסד. לפי המבקר, הגירעון טפח מכיוון שהנהלת בצלאל השתמשה בכספים המיועדים למימון פעולות שוטפות לשם מימון פעולות אחרות, למשל תכנון קמפוס חדש. הדו"ח גם מצביע על ליקויים בתכנון הקמפוס החדש של בצלאל, וזאת לאור דרישות העירייה לשנות את התכנון וכן חוסר שביעות הרצון מעבודת משרד האדריכלים.

עוד עולה מהדו"ח כי המוסד פעל בניגוד להנחיות והמשיך לשלם לנשיא לשעבר שכר חורג בשנים 2005-2012, למרות שבמועצה להשכלה גבוהה (דרך הוועדה לתכנון ותקצוב) הודיעו לו על החריגות. הדו"ח גם מבקר את המל"ג על כך שלא נקטה צעדים של ממש להפסקת החריגות. בצלאל אף מימנה את יציאת הנשיא להשתלמות ממושכת של שנה וחצי בתום כהונתו, השתלמות שהובטחה לו עוד ב-2008, וזאת למרות הגירעון ועל אף שנועדה לסגל הוראה אקדמי בלבד שהוא אינו נמנה עמו. הדו"ח גם מצביע על ערבוב לכאורה בין הוצאות פרטיות של הנשיא לשעבר ובין הוצאות לצורכי בצלאל במהלך נסיעותיו לחו"ל.

בפרק המוקדש לבצלאל מתייחס המבקר גם להעסקת סטודנטים על ידי מרצים במשרדם הפרטי. לפי הדו"ח, המצב עלול לפגוע בערכים אתיים ובשוויון בין הסטודנטים.

קמפוס בצלאל. ההנהלה העבירה כספים המיועדים למימון שוטף לתכנון קפוס חדש, צילום: חיים צח קמפוס בצלאל. ההנהלה העבירה כספים המיועדים למימון שוטף לתכנון קפוס חדש | צילום: חיים צח קמפוס בצלאל. ההנהלה העבירה כספים המיועדים למימון שוטף לתכנון קפוס חדש, צילום: חיים צח

 

מכון ויצמן: העסקת קרובי משפחה וחשש לניגוד עניינים

המבקר מקדיש פרק הנוגע להעסקת קרובי משפחה במכון וייצמן ברחובות. לפי הדו"ח, אמנם ישנם נהלים וכללים לגבי העסקת קרובי משפחה במוסד האקדמי, אך הם לא מסדירים את הנושא באופן מלא, שכן הם חלים רק על העובדים המינהליים. עוד טוען המבקר כי אגף משאבי אנוש במוסד כלל לא ריכז את דיווחי העובדים שהצהירו על קרובי משפחתם המועסקים במכון ולא טיפל בכך. הוא אף מפרט בנוגע למקרה שבו נמצאו ליקויים בטיפול האגף במקרה שבו התעורר חשש לניגוד עניינים בין שתי עובדות בשל קרבה משפחתית ביניהן. מהדו"ח עולה כי גם היועצת המשפטית של המכון לא דרשה מההנהלה שיובאו בפניה מקרים של קרבה משפחתית אסורה.

מכון ויצמן, צילום: יריב כץ מכון ויצמן | צילום: יריב כץ מכון ויצמן, צילום: יריב כץ

 

בניית המעונות מתקדמת בעצלתיים

הדו"ח מקדיש פרק להחלטות שהתקבלו בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג לבנות אלפי חדרי מעונות לסטודנטים. מממצאי המבקר עולה כי למרות החלטת מועצת מקרקעי ישראל לבנות 20 אלף חדרי מעונות, עד מועד סיום הביקורת הקצתה רשות מקרקעי ישראל קרקע לבניית 9,287 חדרים, ומהם נמצאים בשלבי סיום בנייה או שבנייתם הסתיימה רק 2,400 חדרים.

עוד עולה מהדו"ח כי שיתוף הפעולה בין רשות המקרקעין לות"ת לקה בחסר, דבר שבא לידי ביטוי בהקצאת קרקע למוסדות עם פחות מ-2,500 סטודנטים – המינימום שקבע הוות"ת. כמו כן מצוין כי לפחות ארבעה מוסדות לימוד שהתקשו בגיוס תרומות למעונות וביקשו מהות"ת אישור לקחת הלוואה, טרם נענו.

דו"ח המבקר גם מיישר קו עם הדו"ח הפיננסי החמור שפורסם לבקשת המל"ג על האוניברסיטה העברית, ומותח ביקורת על ההסכם לניהול מעונות כפר הסטודנטים. על פי ההסכם בין ועדת הקרנות לאוניברסיטה, האחרונה תפעיל את המעונות במשך 25 שנים ושיעור התשואה שלה יהיה לפחות 5.5% - שיעור גבוה מהמקובל. המבקר כותב כי "אין זה ראוי כי הפעלת מעונות סטודנטים, שתכליתם המרכזית הנגשת הלימודים לאוכלוסיות שמתקשות לשאת בעלויות, תניב רווחים לאוניברסיטה באמצעות ועדת הקרנות שלה".

עוד עולה מהפרק כי תעריף שכר הדירה במעונות באוניברסיטה העברית הוא 1,520 שקל לחודש– יקר מהתעריף המומלץ על ידי המדינה בשוק הפרטי (1,300 שקל לחדר לחודש). המבקר מאתר בעיה דומה גם במעונות של אוניברסיטת תל אביב. כך למשל שכר הדירה בדירות שני חדרים שבהם מתגוררים ארבעה סטודנטים הוא 5,000 שקלים לחודש, ואילו שכר הדירה שמדווחים משרד השיכון והלמ"ס לדירה כזאת עומד על 4,500 שקלים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות