אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קציר מלח ים המלח: הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות מעכבת את הביצוע צילום: גיא אסיאג

דו"ח המבקר

קציר מלח ים המלח: הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות מעכבת את הביצוע

מבקר המדינה חושף כי 7 חודשים אחרי החתימה על הסכם הקציר התברר כי חברת מפעלי ים המלח משנה את מתווה הפרויקט כך שההשקעות בגינו יידחו בשנים רבות, ואילו נציגי האוצר וחל"י כלל לא התנגדו לשינוי ולא הבהירו לחברה את ההשפעות של הדחייה

24.05.2016, 15:59 | עמרי מילמן

קציר המלח בים המלח מתעכב בעקבות עיכוב האישור בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל).

על פי הסיכום עם התוכנית המקורית שסיכמה הממשלה עם חברת מפעלי ים המלח (מי"ה) חברת בת של כי"ל, בינואר 2017 היו אמורים בחברת מי"ה להשלים את פרויקט קציר ים המלח עד ינואר 2017.

כחלק מהסיכום נקבע כי רוב המימון של קציר המלח יוטל על מי"ה ("מזהם משלם") וכן כי יגדלו שיעורי התגמולים שהחברה תשלם למדינה. ההחלטה, כמו החלטות רבות של הממשלה בנוגע לעוולות מתמשכות, התקבלה בעקבות עתירה לבג"ץ של התאחדות המלונות בים המלח.

בפועל עד סוף שנת 2014 הגיעה העלות המצטברת של ביצוע הפרויקט ל-93 מיליון שקל, שהם כ-6.1% בלבד מהעלות המתוכננת עד מועד זה לפי החלטת הממשלה, וכ-1.4% בלבד מהעלות הכוללת של הפרויקט. הדבר מצביע על עיכוב ניכר בביצוע הפרויקט, לעומת הנקבע בהחלטת הממשלה.

לדחיית הפרויקט שכולל בין היתר חפירת מלח ופינויו לשולי הבריכה, הפרדת תמיסות מערמות המלח, שינוע המלח לים, שפיכת המלח לים והפעלת מערך תומך לביצוע הקציר, משמעויות רבות .

בשנת 2009 העריכה חל"י (החברה הממשלתית להגנות ים המלח) כי הנזק שייגרם למשק עד שנת 2030 (השנה שבה יפקע הזיכיון הנוכחי של מי"ה) עקב הצפת חוף ים המלח והפסקת התיירות באזור, יסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל (בערכים מהוונים לשנת 2009). החישוב לא כלל את הנזק הגדול שייגרם למשק עקב הפגיעה בתשתיות המצויות באזור, ובכלל זה בכביש 90.

מפעלי ים המלח, צילום: עמית שעל מפעלי ים המלח | צילום: עמית שעל מפעלי ים המלח, צילום: עמית שעל

מעבר לכך דחיית הפרויקט מגדילה את התשלום שיהיה על המדינה לשלם לכיל לאחר פקיעת תוקפו של הזיכיון הנוכחי ב-2030, שכן ככל שהקמת הפרויקט מתעכבת כך הפחת הנצבר לגביו קטן יותר והשווי שלו גדול יותר וההסכם בין המדינה לכיל מחייב את המדינה לרכוש מהחברה את הנכסים.

מבקר המדינה נזף בדו"ח במשרד האוצר, משרד התיירות וחל"י, שתפקידם היה בין היתר להתריע בהקדם על שינוי המתווה של הפרויקט, על העיכוב הרב בתחילת ביצועו ועל ההשפעות הניכרות שיש לכך,אך אלו לא את תפקידם בעניין זה כנדרש.

הרקע להחלטת הממשלה בנושא קציר המלח הוא שקיעת המלח בתחתית הבריכה ממנה מי"ה, מפיקה את האשלג. בעקבות שקיעת המלח עולה מפלס המים בה בכ-20 ס"מ בשנה, ועולה גם מפלס מי התהום. עליית מפלס המים עלולה לגרום להצפת החוף ובתי המלון לסכן תשתיות לאומיות ואזוריות.

למעשה כבר ב-2012 כאשר החליטה הממשלה כי מפלס המים לא יעלה ב-2017 על גובה של 15.1+ מטר וגובה הסוללות המקיפות את הבריכה לא יעלה על 16.5 מטר (כאשר קו ה-0 הוא 404.05 מטר מתחת לפני הים, היה התאריך לא מקובל על החברה אך לא סוכם בפועל שום דבר אחר ולא נקבעו אבני דרך למדוד את התקדמות הפרויקט.

מבקר המדינה חושף כי רק שבעה חודשים אחרי החתימה על הסכם הקציר וכבר התברר כי מי"ה משנה את מתווה הפרויקט כך שההשקעות בגינו יידחו בשנים רבות, כאשר נציגי האוצר וחל"י כלל לא התנגדו לשינוי ולא הבהירו לחברה את ההשפעות של הדחייה. המבקר ציין כי על הצוות שמובילה היום החשבת הכללית שמטרתו להסדיר את נושא התשלום עבור הנכסים של כיל בתום תקופת הזיכיון לתת את הדעת על כך.

נקודה נוספת אליה התייחס המבקר היא כי בהסכם בין האוצר למי"ה לא נקבעו סעיפים שיבטיחו למדינה פיצוי במקרה של אי-ביצוע הפרויקט או דחייתו, כגון תשלום ריבית פיגורים או קנסות, וכן פיצויים על נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מעיכוב בביצוע הפרויקט - סעיפים שבדיעבד היו יכולים להיות מאד רלוונטיים לאור הדחייה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות