כשלים במעבדות לבריאות הציבור וליקויים בפיקוח על המזון

הפקדת הפיקוח על המזון בין מספר רב מידי של גורמים וחוסר תיאום ביניהם, גביית אגרות בסך 200 מיליון שקל מיבואנים שלא כדין, נטל ביורוקרטי חריג על היבואנים וכשלים במעבדות לבריאות הציבור עומדים בראש רשימת הליקויים שמצא מבקר המדינה בבדיקת הפיקוח על המזון בישראל. כשלים אלו אחראים בין היתר גם ליוקר מחירי המזון בארץ ביחס לעולם. "האסדרה בתחום הפיקוח אינה יעילה. יש ריבוי תקנות, צווים ודרישות של גורמי פיקוח שונים המגדילים את הוצאות יצרני המזון והיבואנים וגורמים להתייקרות המזון".

המבקר ממליץ כי המדינה תרכז את סמכויות בקרת המזון והפיקוח עליו בידי גוף אחד, באמצעות הקמת רשות מזון לאומית. עד ליישום צעד זה, ממליץ המבקר כי משרד הבריאות ומשרד החקלאות יטמיעו את דרישות חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) שנחקק בשנה שעברה וישתפו פעולה ביניהם. כדוגמא לחוסר שיתוף הפעולה הקיים והעלול לסכן את בריאות הציבור בארץ, מציג המבקר מקרה בו משרד החקלאות החליט לשלול ממחלבה קטנה את רשיון הייצוא שלה לאחר שמצא בה בעיות תברואה קשות, אולם משרד הבריאות לא ביטל לה את הרשיון ואיפשר לה להמשיך לשווק את מוצריה בשוק המקומי.

ארכיון | צילום: באדיבות ארגון "גישה"

הסכנה לבריאות הציבור בישראל נובעת בנוסף מכך שמשרד הבריאות פועל בשני כובעים בכל הנוגע לתחום המעבדות לבריאות הציבור. מצד אחד כקובע המדיניות והכללים שבסמכותו מתן אישורים למעבדות פרטיות ומצד שני כמפעיל מעבדות לבריאות הציבור הבודקות את המזון וגובות תשלום עבור בדיקות אלו. "מתעורר חשש לפגיעה בשיקול דעתו האובייקטיבי ולקבלת החלטות מוטות. הדבר אף עלול לאפשר התנהלות שונה במקרים דומים". כך, בביקורת עלה שמשרד הבריאות נשא בעלויות ההסמכה של 5 המעבדות הממשלתיות לבריאות הציבור עד שנת 2012, אולם למרות שחדל לעשות כן משנת 2013 ולכן הסמכתן לא חודשה, המשיך המשרד לתת להן תעודות הכרה ואף ציין שהן עומדות בדרישותיו ופועלות לפי התקן שרק הרשות למעבדות יכולה לתת. "בכך עלול המשרד להטעות את הציבור ובייחוד את היצרנים והיבואנים שמניחים כי תעודה מגורם ממלכתי מבטיחה שהמעבדה עומדת בכל הדרישות לבדיקת איכות המזון שהם מגישים לבדיקה, בעוד מעבדה זו עלולה לגרום בסופו של דבר נזק לבריאות הציבור". המבקר ציין עוד כי יש לראות בחומרה את התנהלות משרד הבריאות שמינה ב-15 השנים האחרונה 6 ועדות, ש-5 מהן המליצו על שינוי ארגוני של המעבדות לבריאות הציבור והקמת מעבדה מרכזית אחת, אולם השינוי לא בוצע.