אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעתיד נשתף יותר: אנרגיה וחפצים יעברו לרשת החברתית

בעתיד נשתף יותר: אנרגיה וחפצים יעברו לרשת החברתית

העידן החדש נמצא מעבר לאופק, כפי שהיום אנו משתפים סרטונים בווטסאפ - בקרוב נוכל לשתף ברשת גם אנרגיה וחפצים. וגם, איך נדפיס טורבינה במדפסת?

25.05.2016, 14:49 | ד"ר אשר עידן

אם לפני 20 שנה לקרוא עיתונים בחינם ולצפות בסרטים ברשת נראה לנו כמו מדע בדיוני, כיום זו המציאות. כך, לפי מדענים, תוך עשור ייתכן ונוריד מהאינטרנט גלידה, תכשיטים ואפילו חשמל בחינם. למהפכה הזאת קוראים "הרשת החברתית של החפצים ושל האנרגיה" – I.E.T אנו נמצאים כיום בשלב המעבר מהדור השני של האינטרנט, הווב 2.0, או עידן הרשתות החברתיות של המידע כמו פייסבוק, או ווטסאפ אל הדור השלישי, הווב 3.0, או הרשת החברתית של החפצים ושל האנרגיה.

סין, המעצמה שתופסת את מקומה של ארצות הברית כמנהיגת העולם במאה ה-21 כבר הודיעה בשנה האחרונה כי היא מאמצת את מהפכת האינטרנט של החפצים, כאשר בין השחקניות החדשות בתחום רשתות שיתוף החפצים ניתן למצוא את: Uber- רשת חברתית של תחבורה, Airbnb- רשת חברתית להשכרת דירות ואירוח (שכבר יש לה יותר חדרים להשכרה מאשר לרשת המלונות הילטון), De Brest מיזם לשיתוף חלב אם ו-SolarCity רשת חברתית לייצור עצמי של אנרגיה וחשמל באמצעות פנלים סולריים או טורבינות רוח.

ברק אובמה בוחן משקפי מציאות מדומה , צילום: איי פי ברק אובמה בוחן משקפי מציאות מדומה | צילום: איי פי ברק אובמה בוחן משקפי מציאות מדומה , צילום: איי פי

למעשה, כבר היום בגרמניה, יותר מרבע מהאנרגיה המופקת, היא אנרגיה ירוקה של טורבינות רוח, מים ושמש, וכמחצית מהאנרגיה הירוקה בגרמניה היא בבעלות אנשים פרטיים ועסקים קטנים. זו רק ההתחלה, שכן תסריט עתידני לכאורה אפשרי, הוא אדם אשר מדפיס במדפסת ביתית פנל לייצור חשמל לצריכה עצמית לאחר שאת השרטוט הוא יוריד בתוכנת קוד פתוח מהאינטרנט. את החשמל שהוא מפיק בקיץ הוא יאגור בסוללות לימי החורף נטולי השמש ואת עודף התוצרת שאגר בסוללות הוא יוכל לשתף אם אנשים שמתגוררים במקום דל באנרגיית שמש. למעשה אדם כזה יוכל לעשות עסקת חליפין או לחלוק את האנרגיה ממש כפי שהיום אנו חולקים עם חברינו סרטונים בפייסבוק ובווטסאפ.

מפת הכלכלה העולמית כפי שאנו מכירים אותה משתנה, אך מיד עולות שאלות ותהיות כמו מדוע שאנשים יעבדו בחינם? מי מרוויח מכך? ומהו המודל העסקי? גוגל ופייסבוק הפכו בעשור האחרון לחברות העשירות בעולם דווקא משום שהן מחלקות מידע ושירותים בחינם. גוגל, השווה יותר מ-500 מיליארד דולר, שווה יותר מפי 100 משווי בנק הפועלים ובנק לאומי. פייסבוק השווה יותר מ-300 מיליארד דולר, שווה פי שניים מכל תקציב הביטחון של רוסיה. מכך אנו למדים כי הנגישות חשובה יותר מהבעלות וכדוגמא לכך כמעט 50% מדור ה-Y מעדיפים גישה לאינטרנט על פני בעלות על רכב, כלומר הנגישות חשובה יותר מהחומרנות עבורם.

ייתכן ואנו היום במעבר מהגישה הקפיטליסטית לשיטת הייצור הקואופיטליסטית המבוססת בעיקרה על עלותם של העתקה-שכפול-הפצה השואפים לאפס. בעידן הקואופיטליסטי תיעלם בעיית ההומלסים והדיור הציבורי, שכן יהיה אפשר להדפיס בתים. לא יהיה כמעט צורך באדריכלים כי העיצוב יהיה בקוד פתוח, האנרגיה להדפסת הבניינים תגיע מטורבינות רוח ודודי שמש פוטו-סולאריים שיודפסו אף הם במדפסות תלת-ממדיות. אחד המכשולים בדרך ליעד של מחירים השואפים לאפס בקואופיטליזם הוא, שעל פי הגישה החדשה, כ-90 אחוז מעורכי הדין השופטים, רואי החשבון, המנהלים, האמנים והמרצים מיותרים לחלוטין וחיים על חשבון הצרכן. לדוגמה, חברה לבינה מלאכותית בתחום המשפט יכולה לעיין במסמכים לפני המשפט במחיר של 10 דולר למסמך, בעוד עורך דין או שופט גובה כ-100 דולר למסמך- כלומר פי עשרה. כתוצאה מכך כבר היום כרבע מהמבוגרים בעולם אינם עובדים. ב-20 השנים האחרונות גדלה ההשקעה במחשוב פי שישה, ואילו בשעות עבודה גדלה ההשקעה רק פי שלושה.

אלו רק הסנוניות הראשונות של המעבר מכלכלה קפיטליסטית לא יעילה של בעלות ומלאי לכלכלה קואופיטליסטית של גישה ותיאום. השיטה הכלכלית החלופית הזאת מתחילה להתפשט משיתוף מכוניות ובתים, לשיתוף בתכשיטים, נעליים, צעצועים, בגדים ועוד. פסיכולוגיית ה-Me היא תוצאה של כלכלת ה-Mine. בקפיטליסטית מדוברת מותגים כמו ביס-לי, פרי-לי, יתחלפו בקואופיטליסטית בביגע-לך, רוגע-לך, קרפע-לך. השיתוף מתפשט גם בתחומי הידע: שיתוף במידע על מחלות, שיתוף בטיפים על תרופות ודרכי ריפוי. הסודיות הרפואית האי מכשול לפתרון שאפשר להתגבר עליו בשיטות הצפנה חדשות מהסוג הקיים במטבע הווירטואלי העולמי, הביטקוין (Bitcoin) או בבלוקצ'יין (Blockchain).

ד"ר אשר עידן הוא מחבר הספר "הכוח החמישי, כוח הרשתות" וחבר סגל הוראה אקדמי במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות