אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השחקן ה-13 צילום: איי פי

השחקן ה-13

מחקר חדש בגרמניה מגלה שהתחושה שהקבוצה הגדולה תמיד מועדפת על ידי השופטים היא נכונה סטטיסטית. קבוצות גדולות נהנות מיתרון לא הוגן - בתת-מודע, השופטים רוצים בהצלחתן. האם זה אומר משהו על החברה שאנחנו חיים בה?

29.05.2016, 10:53 | אוריאל דסקל

למונח הגרמני "דוזל" אין תרגום מילולי לעברית. הכוונה שלו היא "מזל למי שלא מגיע לו". המונח "באיירן־דוזל" נהפך במשך שנים לניב לשוני של ממש בגרמנית. במשך השנים באיירן ניצלה עשרות פעמים משערים של יריבות שנפסלו בדקה ה־90 או שזכתה לפנדלים מפוקפקים שניתנו לה בדקה ה־90. כמו כן היא ניצחה אף על פי שלא "הגיע" לה וכך הפך המונח "באיירן־דוזל" למושג מאוד מתסכל עבור קבוצות אחרות בגרמניה.

קראו עוד בכלכליסט

פול וראהח, הקפטן ההולנדי של אוגסבורג הקטנה, הסביר זאת היטב אחרי הפסד לבאיירן מינכן. "אתה יודע שאם אתה משחק במינכן מול באיירן, השופטים לא יהיו לצדך". עכשיו לתחושה שלו, יש הוכחה סטטיסטית. , צילום: איי פי פול וראהח, הקפטן ההולנדי של אוגסבורג הקטנה, הסביר זאת היטב אחרי הפסד לבאיירן מינכן. "אתה יודע שאם אתה משחק במינכן מול באיירן, השופטים לא יהיו לצדך". עכשיו לתחושה שלו, יש הוכחה סטטיסטית. | צילום: איי פי פול וראהח, הקפטן ההולנדי של אוגסבורג הקטנה, הסביר זאת היטב אחרי הפסד לבאיירן מינכן. "אתה יודע שאם אתה משחק במינכן מול באיירן, השופטים לא יהיו לצדך". עכשיו לתחושה שלו, יש הוכחה סטטיסטית. , צילום: איי פי

אמנם לגרמנים יש את המונח "דוזל", אך "מזל" שמאפיין את הקבוצה הגדולה ביותר במדינה אינו בלעדי לגרמניה. ההולנדים מכנים את אייאקס "לאקי אייאקס", בספרד מדברים במונחים של שיפוט פוליטי במשחקים של ריאל מדריד וברצלונה, באיטליה קוראים להעדפת הגדולות של השופטים "עבדות פסיכולוגית". וגם בישראל התלונות בקשר לשופטים וליחס המועדף שלהם למכבי תל אביב נשמעות בכל מקרה של טעות שיפוט.

פול וראהח, הקפטן ההולנדי של אוגסבורג הקטנה, הסביר זאת היטב אחרי הפסד לבאיירן מינכן. "אתה יודע שאם אתה משחק במינכן מול באיירן, השופטים לא יהיו לצדך". עכשיו לתחושה שלו, יש הוכחה סטטיסטית.

מכבי תל אביב נגד בני סכנין. "הסיכוי ששופט יקבל החלטה גרועה לטובת הקבוצה הגדולה יותר גדול יותר משמעותית מאשר הסיכוי שיקבל החלטה גרועה לטובת הקבוצה הקטנה", צילום: גיל נחושתן מכבי תל אביב נגד בני סכנין. "הסיכוי ששופט יקבל החלטה גרועה לטובת הקבוצה הגדולה יותר גדול יותר משמעותית מאשר הסיכוי שיקבל החלטה גרועה לטובת הקבוצה הקטנה" | צילום: גיל נחושתן מכבי תל אביב נגד בני סכנין. "הסיכוי ששופט יקבל החלטה גרועה לטובת הקבוצה הגדולה יותר גדול יותר משמעותית מאשר הסיכוי שיקבל החלטה גרועה לטובת הקבוצה הקטנה", צילום: גיל נחושתן

42,248 משחקים

ד"ר אברהארד פיס (Eberhard Feess) מבית הספר לניהול ופיננסים בפרנקפורט החליט לבדוק אם "הדוזל" המפורסם הוא רק תחושה או מציאות. דרך הבדיקה הזו הוא היה מעוניין לראות אם יש לקבוצות גדולות יתרון לא הוגן בגלל מעמדן.

פיס ניתח 42,248 משחקים בבונדסליגה משנת 2000 עד שנת 2014. את הבדיקה החל לא בגלל באיירן מינכן אלא בגלל תחושה שתקפה אותו אחרי משחק הפתיחה של מונדיאל 2014, שבו ברזיל קיבלה פנדל מאוד מפוקפק נגד קרואטיה, ואז המאמן הקרואטי, ניקו קובאיץ', הסביר ש"זה היה צפוי - זה קשור לכך שהיינו חייבים לשחק נגד ברזיל".

ד"ר אברהארד פיס בחן את השופט היפני יושי נישימורה לאורך המשחק, ואז החליט לגשת לביג דאטה מהבונדסליגה כדי לבדוק החלטות שיפוט. "עשינו קטגוריות של כל החלטות השיפוט מכל המשחקים", הסביר פיס ל"פרנקפורטר אלגמיינה", "בחנו שערים שאושרו, שריקות אופסייד לשערים שהובקעו והחלטות פנדלים".

הבדיקה של פיס מראה שרוב ההחלטות של השופטים, בניגוד למה שאנחנו חושבים עליהם ועל אמא שלהם, נכונות.

מבחינת שערים, 94% מההחלטות לאשר את השער היו נכונות. 3.5% מההחלטות נתונות לוויכוח גם אחרי בדיקת וידיאו ורק 2.42% מהשערים אושרו בגלל טעות שופט (שלא ראה את האופסייד). מבחינת שערים שלא אושרו (בגלל החלטה על אופסייד שלא היה), 64.6% מההחלטות היו נכונות, 15.8% היו החלטות שנתונות לוויכוח וכמעט 20% מההחלטות היו לא נכונות. מבחינת פנדלים, 72.7% מהפנדלים שניתנו היו מוצדקים, 18.7% היו נתונים לוויכוח ו־8.4% היו טעויות שיפוט. מבחינת פנדלים שלא ניתנו, 55.4% היו החלטות נכונות, 29.3% החלטות נתונות לוויכוח ו־15.17% היו טעויות.

פיס וצוות חוקריו לקחו את הטעויות ובדקו לטובת מי התקבלו או לא התקבלו. הם גילו שיש העדפה ענקית לקבוצות גדולות. "הסיכוי ששופט יקבל החלטה גרועה לטובת הקבוצה הגדולה יותר גדול יותר משמעותית מאשר הסיכוי שיקבל החלטה גרועה לטובת הקבוצה הקטנה", לפי פיס. לפי שותפו של פיס, ד"ר הלגה מולר מאוניברסיטת מאדבורג, הסיכוי שקבוצה גדולה תקבל החלטה לא נכונה לטובתה גדול ב־40% מזה שקבוצה קטנה תקבל החלטה לא נכונה לטובתה. על פי הבדיקה, ככל שהקבוצה גדולה יותר, כך הסיכויים שהשופטים יטעו לטובתה גדולים יותר.

כמו כן, פיס מדבר על "תת־מודע של השופט שמסייע לקבוצות קטנות שמשחקות במשחקי הישרדות נגד קבוצות שסיימו את העונה או מתחרות על מקום באירופה". "זו תחושה אנושית, לא לרצות לפגוע קשות בקבוצה שעשויה להיפגע", הסביר. עם זאת, העדפת הקבוצה החזקה משמעותית יותר לאורך העונה. לפי פיס, כמעט כל הפנדלים שהיו צריכים להינתן ולא ניתנו - לא ניתנו לקבוצות קטנות במשחקים נגד קבוצות גדולות.  

שופט נגד סנדרלנד. קבוצות בית מקבלות 50% יותר פנדלים מקבוצות חוץ ונשרק נגדן מספר עבירות קטן ב־50%., צילום: אימג שופט נגד סנדרלנד. קבוצות בית מקבלות 50% יותר פנדלים מקבוצות חוץ ונשרק נגדן מספר עבירות קטן ב־50%. | צילום: אימג'בנק, Gettyimages שופט נגד סנדרלנד. קבוצות בית מקבלות 50% יותר פנדלים מקבוצות חוץ ונשרק נגדן מספר עבירות קטן ב־50%., צילום: אימג

"נטייה טבעית"

איך מדדו את "גודל" הקבוצה? החוקרים הכינו את טבלת כל הזמנים של הבונדסליגה כדי לבדוק מי קבוצה גדולה יותר מקבוצה אחרת וגילו משהו מדהים. פר משחק, כמעט כל ההחלטות המפוקפקות הלכו לטובת הקבוצה הגדולה יותר. "סטטיסטית, לקבוצות הגדולות יש בונוס שופט מיוחד", לפי פיס. "אנחנו לא חושבים שזה נעשה בכוונה. יש כאן נטייה טבעית, בתת־ההכרה, לתמוך במוסדות או אינדיבידואלים חזקים".

בנוסף לנטייה לגדולות, יש עדיפות ברורה לקבוצות בית - שזה עוד גורם שמונע מקבוצות קטנות להישפט בהוגנות מחוץ לביתן - כפי שנבדק במספר מחקרים. ב־1999 נערך ניסוי בהשתתפות 40 שופטים. 20 שפטו את המשחק בין ליברפול ללסטר באנפילד בטלוויזיה כשיש סאונד ברקע, האחרים שפטו ללא סאונד. מי ששמעו את הקהל שרקו יותר לזכות המארחת. לפי החוקרים, תת־המודע של השופטים מקבל החלטות לטובת הקבוצה המארחת כדי להגן על עצמם מלחץ. כמו כן, וזו סטטיסטיקה ארוכת שנים, קבוצות בית מקבלות 50% יותר פנדלים מקבוצות חוץ ונשרק נגדן מספר עבירות קטן ב־50%. 

המקרה המפורסם בין נבחרת גרמניה לנבחרת אנגליה במונדיאל 2010. צריך סיוע טכנולוגי בכל החלטה גדולה?, צילום: אי פי אי המקרה המפורסם בין נבחרת גרמניה לנבחרת אנגליה במונדיאל 2010. צריך סיוע טכנולוגי בכל החלטה גדולה? | צילום: אי פי אי המקרה המפורסם בין נבחרת גרמניה לנבחרת אנגליה במונדיאל 2010. צריך סיוע טכנולוגי בכל החלטה גדולה?, צילום: אי פי אי

צריך סיוע טכנולוגי

איך מונעים את היתרון הטבעי הזה של הגדולות? לפי פיס, הפתרון הוא פשוט. "מה שצריך זה סיוע טכנולוגי לשפוט בהחלטות אופסייד ופנדלים". פיפ"א, ארגון הכדורגל העולמי והארגון שאחראי על שינויים חוקתיים במשחק (IFAB), יערוך ניסוי בסיוע טכנולוגי במשך שנתיים. פיס יבדוק במסגרת הניסוי אם זה מסייע לצמצם את האפליה לטובת הקבוצות הגדולות והעשירות. "זו הזדמנות טובה לבדוק כמה סיוע טכנולוגי יכול למנוע העדפת קבוצות גדולות על ידי השופטים", אמר. "אין צדק מוחלט אבל יש צדק יחסי. ותמיד אומרים שהחלטות גרועות בסופו של דבר מתאזנות, אבל סטטיסטית זה לא נכון. יש נטייה שיטתית לטובת הגדולות".

האם ניתן ללמוד משהו על החברה ומערכת הצדק שלנו מהמחקר של פיס וחבריו?

"הנושא מעניין גם ברמה החברתית. האם יש העדפה מתקנת לאנשים עשירים וחזקים בגלל הסטטוס שלהם?", אמר פיס. "האם אולי הנס מבאיירן מינכן נהנה מהחלטה מקלה של בית המשפט בגלל מעמדו? קשה למדוד החלטות כאלו - כי הרי איך תדע אם שופט קיבל את ההחלטה הנכונה או הלא נכונה בקשר של העלמת מסים. עם זאת, בכדורגל קל יותר למדוד - גם את המעמד של הקבוצה וגם את איכות ההחלטה. הכדורגל הוא נהדר למחקר על אפקט ההעדפה לעשירים. חשבתי שלא נמצא שום דבר קונקרטי, שזה גם תוצאה מעניינת, אבל גילינו העדפה ברורה לטובת הקבוצות הגדולות והעשירות. אפשר להעריך שזה ככה גם מחוץ לכדורגל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות