"הצמיחה של פורסייט תבוא משיתוף פעולה עם חברות הביטוח"

קבוצת הסטודנטים מאוניברסיטת רוטמן בקנדה היא הזוכה בתחרות הבינלאומית SICC (International Sofaer Case Competition) 2016 לניהול וניתוח אירוע אסטרטגי. שלב הגמר בתחרות שעורך זו השנה ה־12 מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל־אביב, התקיים ביום רביעי האחרון. במרכז האירוע השנה עמדה פורסייט (Foresight) - חברה ישראלית המפתחת טכנולוגיה פורצת דרך לתחום החם של מערכות סיוע והתרעה לנהג, בדרך לחלום הרכב האוטונומי. החברה, בהנהלתו של חיים סיבוני, פועלת מדימונה ונסחרת בבורסת תל אביב.

צוות השיפוט בתחרות הורכב מאנשי עסקים בכירים וחוקרים בתחום מינהל העסקים מישראל ומאוניברסיטאות מובילות בחו"ל, שהתלוו למשלחות המתמודדים שהגיעו לישראל. עם שופטי שלב הגמר בתחרות נמנו יו"ר בנק הפועלים ויו"ר מכון הורביץ יאיר סרוסי, מנכ"ל קרן ההשקעות CHealth חיים הורביץ, מי שהיתה בעבר יו"ר תנובה ויו"ר שיכון ובינוי רוית ברניב, נציג משפחת התורמים מייקל סופר ומנהלי מכון הורביץ ד"ר רוית מיתר ואודי אהרוני, המשמש כמנהל החוג לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב.

התחרות מעניקה לסטודנטים מצטיינים לתואר שני במינהל עסקים (MBA) מאוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם אפשרות ייחודית להציג את יכולותיהם בניתוח אירוע אסטרטגי אמיתי. החברות הלוקחות חלק באירוע זה מדי שנה בוחנות לעומק את הפתרונות שהסטודנטים מעלים ואף מיישמות חלק מההצעות שלהם. מארחת התחרות, הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל־אביב, היתה בין המתמודדות ואירחה שבע קבוצות סטודנטים מחו"ל: מקיימברידג', בריטניה; קופנהגן, דנמרק; קלן, גרמניה; הונג קונג ובייג'ינג, סין; טורונטו, קנדה; וסן דייגו, ארצות הברית. Cologne, הקבוצה המנצחת מאוניברסיטת רוטמן הקנדית, זכתה בפרס של 10,000 דולר על שם Barton M. Biggs, שהוענק בידי נציג משפחת התורמים מייקל סופר.

המתחרים נדרשו להיכנס לראש של מנכ"ל פורסייט

המתודולוגיה של התחרות עד כה היתה ניתוח אירוע (Case Study), שנכתב במיוחד לאירוע על חברה ישראלית חדשנית הפועלת בשווקים הבינלאומיים, כאשר כל אחת מקבוצות הסטודנטים נדרשת להציג ניתוח אסטרטגי לדילמה העומדת בפני החברה. בשנים קודמות נותחו במסגרת התחרות אירוע של החברות רדיפלואו, אינסייטק, אבן קיסר, בבילון, אדמה (מכתשים־אגן), שטראוס, תפרון, גיוון אימגינג, פריון, Kaiima ו־Ace. אך בשונה מבעבר, בחרה הפעם הפקולטה בחברה הציבורית הקטנה פורסייט, שפועלת בתחום הרכב והנהיגה האוטונומית. השנה הוחלט כי הסטודנטים ימליצו על האסטרטגיה הטובה והיעילה ביותר בעבורה לצמיחה בשוק הגלובלי. חברה ישראלית אחרת כבר בולטת בתחום הזה - מובילאיי, שנסחרת לפי שווי שוק של כ־8 מיליארד דולר בארה"ב.

פורסייט נסחרת רק בתל אביב, לאחר שמוזגה אל תוך השלד הבורסאי של אסיה פיתוח באוגוסט 2015, לפי שווי שוק של כ־140 מיליון שקל בלבד. הנהלת החברה שואפת בעתיד להנפיק את החברה גם בבורסת נאסד"ק. לפי דו"חותיה הכספיים, פורסייט אינה רווחית כרגע, היא נסמכת על כספי משקיעים והציגה הפסד נקי של כ־2 מיליון שקל בשנתיים האחרונות.

במסגרת התוכנית האסטרטגית שהנבחרות היו צריכות להתוות לחברה הם בדקו היבטים של השווקים המתאימים לה, ההתנהלות הכספית וכוח האדם, כאשר המטרה בשורה התחתונה היא לייצר ערך מקסימלי. הסטודנטים התבקשו, למעשה, להציב את עצמם במקומו של מנכ"ל פורסייט ולחשוב על פתרונות אפשריים לטובת החברה. מבין שמונה הקבוצות שהתמודדו בתחרות בחרו השופטים בשלוש שעלו לשלב הגמר, ואלה הציגו באירוע הגמר את האסטרטגיה המוצעת שלהן. בתום התחרות הוגשו הפתרונות של הקבוצות לחברת פורסייט.

המערכת מתבססת על שתי מצלמות מתקדמות

פורסייט הוקמה ב־2015 ומתבססת על טכנולוגיה ביטחונית שפותחה על פני כ־15 שנה בחברת מגנא בי. אס.פי. מייסדי החברה זיהו את ההזדמנות הטמונה בהסבת הטכנולוגיה לזיהוי עצמים ופולשים לתחום הרכב, על מנת למנוע תאונות דרכים. על בסיס אותה טכנולוגיה מפתחת פורסייט מערכת שמשולבות בה שתי מצלמות מתקדמות, המספקות ראייה סטריאוסקופית למניעת תאונות דרכים: זיהוי תמרורים ורמזורים, מניעת תאונות שרשרת, שמירת מרחק, עצמים על הכביש ועוד. בפורסייט מאמינים כי עם השלמת הפיתוח תוכל המערכת לספק מענה מדויק ויעיל יותר מהמערכות הקיימות היום בשוק.

מימין: השופטים אודי אהרוני, יאיר סרוסי ומייקל סופר מעניקים את הפרס לסטודנטים הזוכים מאוניברסיטת רוטמן בקנדה | צילום: יריב כץ

פורסייט גייסה עד היום כ־27 מיליון שקל, ובין המשקיעים בה: יבואנית פיג'ו וסיטרואן בישראל קבוצת לובינסקי; בעלי נציגות פורשה באירופה ובישראל, יצחק סוארי, יו"ר אלייד, המחזיקה בקבוצת צ'מפיון מוטורס. בנוסף לקחו חלק בגיוס משקיעים אסטרטגיים: איש העסקים יצחק שרם ופרופסור בנעד גולדווסר, ממקימי מדינול ואופטונול. החברה מעסיקה כ-15 עובדים.

"יש לנו סטודנטים מכל העולם, שבעזרתם אנחנו לומדים חדשנות", אמר אודי אהרוני בפתח אירוע הגמר. "בתחרות הנוכחית התמודדו שמונה צוותים, מסין, אירופה, ארה"ב וישראל, ובכוונה לא חשפנו בפניהם את התוכנית האסטרטגית המקורית של פורסייט, כדי שיגיעו 'נקיים' למשימה. ותוך יומיים וחצי הם היו צריכים לבוא עם פתרונות - באיזה שוק לפעול, לתת אבני דרך ואיזו אסטרטגיה לנקוט".

מגוון דרכים לתקוף את תאונות הדרכים

הראשונה להציג את התוכנית האסטרטגית שלה היתה הנבחרת מאוניברסיטת קיימברידג', שתקפה את נושא תאונות הדרכים באמצעות סטטיסטיקה. "כ־35% מבין 1.5 מיליון תאונות הדרכים שמתרחשות בעולם מדי שנה אפשר למנוע. כתוצאה מהתאונות האלה יש כ־305 אלף הרוגים וכ־5 מיליון פצועים בשנה - האם זה לא מצדיק מערכת מניעה עבור משהו שאתה אוהב?", הסבירה הקבוצה מבריטניה.

הקבוצה המליצה לפורסייט שלא לרדוף אחרי הטכנולוגיות שמציעים הסמרטפונים, אלא לעבוד מול יצרנים מהשורה הראשונה. בהמשך פירטו הסטודנטים את חשיבות הבטיחות בתעשיית הרכב והעריכו כי מערכת של פורסייט צריכה להימכר תמורת 45 דולר לעומת עלות ייצור של 16 דולר. לסיכום הסבירה הקבוצה כי הפתרון של פורסייט, כלומר בחירה בשתי מצלמות בטיחות בניגוד לאמצעים אחרים בשוק, כמו מכ"מ או גלי רדיו, היא העדיפה אך טומנת בחובה סיכון. המוצרים המתחרים עשויים להיות זולים מאוד, ואף שהפתרון של פורסייט יהיה הטוב ביותר - יעדיפו הלקוחות את המוצר הזול יותר.

הנבחרת הזוכה מאוניברסיטת רוטמן הקנדית בחרה, לדעת השופטים, בכיוון המעניין ביותר - לתקוף את תחום מניעת תאונות הדרכים דרך חברות הביטוח, באמצעות הנחות בביטוח הרכב למי שיתקין את מערכת פורסייט.

הנבחרת מאוניברסיטת הונג קונג חשבה שפורסייט צריכה לתקוף את השוק בסיוע הרגולטור. לדעת הנבחרת הזו, מטרתם הראשונית של יצרני הרכב היא למכור כמה שיותר מכוניות, ולכן הבטיחות אינה בראש מעייניהם. בנוסף הציעה הקבוצה ההונג קונגית לפורסייט להשקיע בפיתוח זול - אולי אפליקציה בסמארטפון - שייועד לשווקים המתפתחים, שמספר כלי הרכב בהם מזנק בחדות.

"כולם עבדו קשה ועשו עבודה טובה, אבל מנצח יש רק אחד", אמר יאיר סרוסי בהכרזה על הזוכה. "תחום הטכנולוגיה עובר שינוי מרענן. פעם חשבנו שטכנולוגיה קשורה רק לתקשורת או לדאטה, אבל היום גם תעשייה שנחשבת לואו־טק, כמו תעשיית הרכב, היא בחוד החנית של הפיתוחים הטכנולוגיים. זה קורה בכל העולם, מאפליקציית הובר ועד מוביילאיי, תעשיות שנחשבו מיושנות נכנסות לתחום. אם היינו יודעים את מה שאתם יודעים בגילכם", פנה סרוסי למתמודדים, "היינו משנים את העולם".