אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
2.5% או 2.8%? באוצר חלוקים על יעד גירעון 2017 צילומים: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי

2.5% או 2.8%? באוצר חלוקים על יעד גירעון 2017

ראש אגף תקציבים טוען שהגירעון חייב לעמוד על 2.5% בשנה הבאה כדי לא להעמיק את יחס החוב־תוצר. אלא שהחשכ"לית סבורה כי גם ביעד 2.8% היחס הנוכחי יישמר

29.05.2016, 07:19 | שאול אמסטרדמסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון מתלבטים אם להעלות את תקרת הגירעון בתקציב השנה הבאה ל־2.8% מהתוצר, במקום 2.5% מהתוצר כפי שהחוק קובע היום. הדילמה עלתה בישיבה הראשונה על תקציב המדינה (ראשונה מתוך שלוש) שראש הממשלה כינס בלשכתו ביום רביעי האחרון, אחרי החתימה על ההסכם הקואליציוני מול ישראל ביתנו.

קראו עוד בכלכליסט

בישיבה נכחו גם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ואנשיה וכן צמרת האוצר - ראש אגף התקציבים אמיר לוי וסגניו, מנכ"ל האוצר שי באב"ד, החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו והכלכלן הראשי יואל נווה.

המספרים החשובים ביותר בסדרת הדיונים הזו הם שלושה - לכמה הוצאות התחייבות הממשלה, מה גבוה הכנסותיה הצפויות, ומה צפוי להיות ההפרש ביניהן - כלומר הגירעון התקציבי. על פי תחזית אגף התקציבים, שהוצגה בשבוע שעבר לכחלון ותוצג מחרתיים לשרי הממשלה, הגידול בהוצאות חורג ב־15 מיליארד שקל מעבר לתקרה המותרת.

החריגה הזו נובעת מההסכם התקציבי מול משרד הביטחון, שאמור להוסיף לתקציבו בשנה הבאה כ־4 מיליארד שקל; ההתחייבות להעלות את קצבאות הילדים בכ־2.4 מיליארד שקל; תוספת שכר למגזר הציבורי של כ־2.5 מיליארד שקל; ומגידולים נוספים של מיליארדי שקלים בתקציבי משרדי הממשלה האזרחיים.

ההפתעה שהכינה החשבת הכללית לאגף התקציבים

על פי עמדת אגף התקציבים, הגירעון בשנה הבאה לא יכול לעלות מעל לרמה שקבועה כיום בחוק - כ־2.5% מהתוצר (שהם כ־30 מיליארד שקל), משום שאחרת היחס בין החוב לתוצר יעלה זו הפעם הראשונה מזה יותר מעשור. אלא שאחרי שאמיר לוי הציג בפגישה את עמדת אגף התקציבים, הפתיעה עבאדי־בויאנג'ו וטענה כי חישובי האגף שלה מראים אחרת, ולפיהם הגירעון התקציבי יכול להגיע עד ל־2.8%, ועדיין יחס החוב־תוצר לא יעלה.

בתגובה לעמדות השונות ביקש נתניהו לדעת מה בנק ישראל חושב בנושא. נגידת הבנק פלוג תמכה בעמדת אגף התקציבים וטענה כי הגירעון צריך להיות עד 2.5% מהתוצר לכל היותר, בין היתר מסיבות של שמרנות תקציבית. כלומר, שאם תתפתח מלחמה או אם יתפתח מיתון במשק - יש צורך בכך שלמשרד האוצר תהיה כרית ביטחון מספיק רחבה בשביל להגיב בהתאם.

מימין: ראש אגף התקציבים אמיר לוי ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג. נכחו גם הם בישיבה, צילום: עמית שעל, אבי רוקח מימין: ראש אגף התקציבים אמיר לוי ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג. נכחו גם הם בישיבה | צילום: עמית שעל, אבי רוקח מימין: ראש אגף התקציבים אמיר לוי ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג. נכחו גם הם בישיבה, צילום: עמית שעל, אבי רוקח

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד הוסיף כי גירעון גבוה אינו בר קיימא לאורך זמן, וכי משרד האוצר מתכוון להשקיע לטווח ארוך על ידי חיפוש פתרונות להעלאת הפיריון של העובדים במשק, יחד עם המעסיקים וההסתדרות.

בשלב זה של הדיון ראש הממשלה נתניהו אמר כי גובה הגירעון פחות חשוב לו בעת הנוכחית, משום שהוא מודאג יותר מנתוני הצמיחה האפסית שפורסמו לפני שבועיים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נגידת בנק ישראל פלוג טענה כי השקעה במנועי צמיחה בתקציב היא עניין חשוב אולם יש לוודא כי זוהי אינה השקעה בפיל לבן כלשהו, ושממילא השקעה במנועי צמיחה תניב פירות לכל המוקדם בטווח הזמן הבינוני. טרם נקבעו מועדים לשני הדיונים הנוספים אצל ראש הממשלה, במהלכם ייקבע סופית מה יהיה שיעור הגירעון לשנתיים הבאות.

הפגישה הזאת לא הייתה המקרה הראשוןן בו החשבת הכללית וראש אגף התקציבים לא הסכימו. בין שני האגפים שורר מתח מקצועי רב זה זמן רב. ההתנגשות האחרונה ביניהם היתה סביב הרכבת הממשלה הנוכחית והחתימה על ההסכמים הקואליציוניים, כשראש הממשלה נתניהו ביקש לדעת מה תחום הגמישות התקציבית שלו בשנים 2015–2016. גם אז לוי הציג עמדה מחמירה יותר מזו של עבאדי־בויאנג'ו.

העלאת הגרעון תקל על נתניהו פוליטית

למה גובה הגירעון הוא בכלל דבר חשוב? משום שאם הוא משתולל ויוצא משליטה, מי שישלם את המחיר הוא הציבור, גם בהווה וגם בעתיד. בגלל שהגירעון הוא למעשה כסף שאין לממשלה, ככל שהגירעון גבוה יותר כך הממשלה צריכה ללוות יותר. ככל שהממשלה צריכה לגבות יותר, כך הריבית שהיא תשלם בסופו של דבר על החובות האלה תהיה גבוהה יותר. ככל שהחזרי הריבית גבוהים יותר, כך המשמעות היא שבמקום שהכסף של משלם המסים יילך לטובת מימון שירותים ציבוריים, הוא ישמש לכיסוי חובות העבר.

אלא שגירעון נמוך מחייב את הממשלה לריסון תקציבי. על אף שראש הממשלה נתניהו מחזיק בתפיסת עולם לפיה הריסון התקציבי הוא חשוב מאין כמותו, נוח הרבה יותר מבחינה פוליטית להגדיל מעט את הגירעון. הגדלה של הגירעון תאפשר לממשלה לבצע פחות קיצוצים תקציביים מכפי שהיא תצטרך לבצע בלאו הכי במסגרת התקציב לשנתיים הקרובות (אחרי הכל, היא לקחה על עצמה התחייבויות תקציביות שחורגות ב־15 מיליארד שקל מהמסגרת). העלאה של הגירעון מ־2.5% ל־2.8% מהתוצר תאפשר לממשלה לקצץ פחות, ותקל עליהם מבחינה פוליטית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות