לא חכם להתעלם מהאסטרה החדשה

ילדים, תראו! אבא נוהג בלי ידיים. הילדים במושב האחורי, אחד בן שמונה, בחולצה קצרה וכפכפים, תסרוקת מדובללת שמעידה על תכליתיות יותר מאשר על אופנה. השנייה בת שלוש, ללא תסרוקת כלל, עם קרטיב לימון חצי נמס ביד. הילדים מבועתים. האופל הלבנה טסה לאורך קו החוף של חיפה. שווארמה חזן. התחנה המרכזית. המכון לחקר הימים בחלון הימני. שקמונה. ים. עוד ים. בחיפה יש המון ים. הים הכי כחול והכי יפה בישראל. באופל הלבנה יש ריח קל של שווארמה. ושל בייגלה. ושל קרטיב. אף אחד לא חוגר חגורה, חגורות בטיחות הן מתקן עתידני שבכל מקרה מגביל את יכולתו של הנהג לבלום פגיעה אפשרית בהגה או בלוח המחוונים באמצעות הידיים, ידיים של פועלים.

לפני הים אוכלים שווארמה. ולפעמים בייגלה. ולפעמים קרטיב. "אבא, תפוס את ההגה", הילד ספק צועק, ספק צוחק, ספק בוכה. הוא לא יודע שאבא נוהג באופל באמצעות הברך שנסתרת מתחת ללוח המחוונים. חיפה היא עיר של חובבי אופל. זה ידוע. לאופל הלבנה יש ארבעה הילוכים בלבד. חיפאים לא צריכים הרבה הילוכים. תל אביב זה רחוק ולאף אחד אין מה לחפש שם בכל מקרה.

לאופל הלבנה אין מזגן כדי שתוכל לטפס במעלה ההר הירוק. אופל זו מכונית של פועלים. ופועלים, במיוחד בחיפה, לא צריכים מזגן. האופל הלבנה נוסעת במהירות מסחררת, כמעט 40 קמ"ש. החלונות הקדמיים פתוחים, רוח פרצים, ריח של ים. אבא צוחק. הילד בוכה. הילד מבין מכוניות. עד כמה שילד מבין מכוניות. הוא יודע שאופל לבנה מודל 1981, משומשת במצב מצוין מפועל חיפאי, היא מכונית טובה. סולידית. לא מתקלקלת. לא מתחממת. זה גרמני. לאבא של רן יש לנצ'יה. הוא טס בפרויד ב־100 קמ"ש עם כל הילדים מהכיתה. אבא של רן משוגע. מי בכלל נוסע כל כך מהר? ומי בכלל קונה לנצ'יה כשאפשר לקנות מכונית סולידית כמו אופל?

כבר לא נוסעת על זיכרונות

בנות, תראו! אבא נוהג בלי ידיים. הבנות במושב האחורי. אחת בת שש בשמלה כחולה מוקפדת שנרכשה בקניון רמת אביב ובתסרוקת מושקעת. צמה ארוכה עם שביל. יש לה עיניים כחולות מאוד. השנייה בת שנה, גם הבגד שלה נרכש בקניון רמת אביב. שתיהן נעולות בכיסאות בטיחות אימתניים שכל אחד מהם עולה כמו מכונית משומשת.

הפעם האופל אדומה. מודל 2016, אסטרה. "אני בלי ידיים", אבא שוב מדגיש, ומסיר את הידיים מההגה למען האפקט הדרמטי. האופל טסה לאורך קו החוף של חיפה. המהירות גבוהה בהרבה מזו של האופל הלבנה והמקרטעת. המזגן פועל. גם מערכת הניווט הלווייני. הנוף שחולף מהר בחוץ מרוחק. שקמונה. שווארמה חזן. מסעדת מקסים. אין כאן ריח של שווארמה, בטח שלא של קרטיב או של בייגלה. למכונית חדשה לא מכניסים אוכל.

אבא מחכה לתגובה. לבכי. לצחוק. לחוויית ילדות כלשהי שתיחרט בזיכרון. "אבא, זו מכונית שיודעת לנסוע לבד, לחצת על כפתור וההגה מסתובב לבד, זה לא חדש, ראיתי אותך לוחץ על הכפתור, סע הביתה", הגדולה מסכמת. האופל הלבנה, ארבעת ההילוכים, הריח של הקרטיב, הכל הלך לפח. עכשיו יש אסטרה.

אופל אסטרה | צילום: ענר גרין

הצהרת העצמאות של אופל מג'נרל מוטורס

אופל אסטרה מודל 2016 היא אחת המכוניות החשובות ביותר בתולדות אופל. קודם כל כי האסטרה היא הדגם הנמכר ביותר של אופל. ומעבר לכך, אופל אסטרה זכתה בתואר מחייב במיוחד: "מכונית השנה באירופה". פאנל של עשרות שופטים, עיתונאי רכב, קבע שהאסטרה היא מכונית יותר טובה, יותר משתלמת ויותר משוכללת ממתחרות רבות אחרות.

בהיגיון של ילדים בני שמונה זה לא אומר הרבה אך מדובר בתכונה שאנשי אופל, גם בישראל, מדגישים ללא הפסקה. חיצונית, אסטרה היא מכונית שמרנית מאוד. וזה טוב. אסטרה הקודמת היתה מכונית נאה אך לא מתבלטת, ובאופל הוחלט להמשיך ולהיצמד לקו. כנדרש, יש לה פנסי LED, יש לה גלגלי ענק, 17 אינץ', הרבה יותר מחישוקי ה־13 אינץ' של האופל המקרטעת של שנות השמונים, וקו ירכתיים מודגש.

באדום היא אפילו מצליחה לסובב ראשים. במיוחד בחיפה. בחיפה אוהבים אופל. וים. בעיקר ים. בפנים, אסטרה מהווה שיפור ניכר ביחס לדגם היוצא. הדגם היוצא אמנם היה גדול יותר פיזית, אך בפנים היה פחות מקום. האסטרה החדשה מהווה מבחינת אופל גם סוג של "הצהרת עצמאות". אופל חסתה במשך שנים בצלה של החברה־האם, ג'נרל מוטורס, ופירושו של הדבר הוא שמתגים ששייכים לשברולט והותאמו לטעמם של לקוחות אמריקאים מצאו עצמם דווקא לכודים בלוח המחוונים של האסטרה הקודמת.

כעת, לאחר מהלך דרמטי שבו הודיעה אופל על התנתקות מחסותה הישירה של ג'נרל מוטורס, מתאמצים אנשי אופל להבדיל את האסטרה גם מבחינת איכויות תא הנוסעים. וזה עובד היטב. במרכז לוח המחוונים שולט מסך מגע גדול ונוח לשימוש. איכות החומרים גבוהה, ובצדי לוח המחוונים ניתן למצוא גימור כסוף שמשדרג את המראה הכללי של תא הנוסעים.

אופל אסטרה מבפנים | צילום: ענר גרין

ליבואן מגיעה מילה טובה על ההחלטה לייבא את האסטרה גם בגרסה המצוידת במערכת בטיחות המסוגלת "להשתלט" על הגה המכונית ולהפנות אותו בעת הצורך, כשהאסטרה סוטה מנתיב הנסיעה. נקודת התורפה היחידה שמצאנו היא תא המטען: הוא מעט קטן בנפחו.

שבריר שנייה אחד יותר מדי

"תראו איך אני לוקח את הסיבוב", עמית כיוון את ההגה של האסטרה האדומה בחדות. בלי רגש. בטמטום. אסטרה GSI. הדגם הספורטיבי. 150 כוחות סוס. טיל. מודל 1994 במצב חדש. שבריר השנייה ההוא היה הרבה יותר ממה שהאסטרה הסכימה לסבול. ירד גשם בדרך פרויד בדרך אל הפאב על שפת הים. עמית לא הספיק להשתלט בחזרה על ה־GSI. היא פגעה במדרכה, ניתרה באוויר והמשיכה לתוך חורשה. הבלמים שלחו לגלגלים פקודה לעצור. הגלגלים סירבו. העשב היה חלק. הנוסעים מאחור, בני 17 ו־21, לא הפסיקו לצרוח. גם כשה־GSI נעצרה לבסוף על סלע. ריח חזק של שמן. ושל נוזל קירור. זכוכיות. ל־GSI היתה כרית אוויר. נדיר. היא נפתחה. עמית נפצע קל.

לאסטרה 2016 יש 150 כוחות סוס. היום זה כבר לא נחשב הרבה. יש לה תיבת הילוכים אוטומטית, שש מהירויות. המנוע חזק להפליא. חלק להפליא. וכל עוד לא לוחצים עליו יותר מדי, הוא מצליח לצרוך ליטר של דלק לכל 11.5 ק"מ. תיבת ההילוכים יעילה מעט פחות. בהילוכים הנמוכים היא לפעמים לא פועלת באופן חלק. לרוב הנהגים זה לא ישנה. המתלים של האסטרה מכוילים על הצד הנוקשה. אך לא נוקשה מדי. את פרויד היא יורדת מהר. עמית היה מרוצה. בסופו של דבר, אסטרה 2016 היא האסטרה הטובה ביותר שאופל ייצרה עד כה. במשך שנים נטה שוק הרכב הישראלי לזלזל באופל. לזלזל באופל היום זו טעות.