ההסתדרות רוצה את הפועלים הפלסטינים אצלה: פנתה למשרד השיכון נגד שינוי תנאי העסקתם

מתחמם המאבק בין ההסתדרות החדשה להסתדרות הלאומית, על הטיפול בעובדי הבניין הפלסטינים: בעקבות חשיפת כלכליסט הבוקר (ג') כי הצוות הבין-משרדי המשותף למשרדי האוצר והשיכון שוקל לשנות את מודל ההעסקה של הפלסטינים, פנה יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, במכתב לנתנאל לפידות, מנהל אגף במשרד הבינוי והשיכון, ומי שמרכז את עבודת הצוות. "תופעה של יחסי עבודה משולשים, דהיינו העסקה באמצעות תאגידי כוח האדם, היא תופעה שלילית המכרסמת בזכויות של העובד, וההסתדרות מתנגדת לתופעה זו", ציין מויאל במכתבו. 

ברקע, ההסתדרות החדשה חוששת כי המהלך שנשקל ע"י הצוות הבין-משרדי יגרור מעבר המוני של העובדים להסתדרות הלאומית, זאת לאחר שאחת האפשרויות שבוחן הצוות היא העסקת הפלסטינים על ידי תאגידי כוח האדם, במודל הדומה לאופן העסקתם של מהגרי עבודה בענף הבניה והסיעוד. רוב העובדים בתאגידי כוח האדם משלמים דמי טיפול להסתדרות הלאומית, ואילו הפלסטינים משלמים דמי טיפול להסתדרות החדשה, המצטברים להכנסה נאה של כ־12 מיליון שקל בשנה לארגון העובדים הגדול במדינה.

כיום הקבלנים משלמים לעובדים הפלסטינים את שכרם ישירות, אך רשות ההגירה היא זו שמנפיקה תלושי השכר ומפקחת על תשלומים בגין זכויות סוציאליות. לעומת זאת, עובדים זרים בענף — רובם מסין, מולדובה ורומניה — מועסקים באמצעות 28 תאגידי כוח אדם שמשדכים אותם לקבלנים וכמובן גוזרים עליהם קופון משל עצמם.

במכתבו מפרט מויאל שורה של טענות כנגד העסקת הפלסטינים באמצעות תאגידי כוח האדם. "העבודה אינה מצרך והעובד אינו חפץ שניתן להעביר ממעסיק למעסיק" כותב מויאל. "תופעה של יחסי עבודה משולשים, דהיינו העסקה באמצעות תאגידי כוח האדם, היא תופעה שלילית המכרסמת בזכויות של העובד, וההסתדרות מתנגדת לתופעה זו".

כמו כן הביע מויאל חשש כי הגמישות בהחלפת עובד אחד באחר, הנובעת מהעסקה דרך תאגידי כוח האדם "תפגע בהכרח במקצועיות העובדים ובבטיחותם".

בנוסף מויאל מעיר כי המודל שהצוות בוחן עלול לייקר את מחירי הדיור "הוספת גורם לא חיוני למערכת יחסי העבודה תביא לכך שאותו גורם יבקש לגבות לעצמו עמלה שבסבירות בלתי מבוטלת תגולגל לעבר ציבור קוני הדירות".

מויאל מפרט גם את הישגי ההסתדרות בשמירה על זכויות עובדי הבניין הפלסטיניים. בין היתר הוא מציין כי הם כפופים להסכם קיבוצי, כך שתנאי ההעסקה שלהם זהים לכל עובד בניין אחר. לדבריו בזכות הסכם זה שכר המינימום שלהם הוא 5100 שקל בחודש, כמעט 600 שקל יותר משכר המינימום במשק. כמו כן, לעובדים הפלסטינים כמו יתר עובדי הבניין, הסדר פנסיה רחב, חלף קרן השתלמות, מנגנון ליישוב חילוקי דעות עם המעסיק, ופעילויות רווחה.

"ההסתדרות איננה רק איגוד מקצועי" מסכם מויאל "היא תופסת עצמה כתנועה חברתית שמטרותיה רחבות. אי לכך לא נוכל להסכים למהלך בו מעמדו של העובד נפגע ועבודתו "מתמקרת החוצה".