אקסלנס: "הגרוע מכל ברוסיה - מאחורינו"

כאמור, הצניחה במחיר הנפט גררה ירידה בהכנסות הממשלה הרוסית; במקביל, התרוקנה קרן הרזרבה, המיועדת למקרים שבהם מחירי הסחורות יורדים. לפיכך, רוסיה נאלצה לבצע קיצוצים בתקציב ולהפריט חברות שבבעלותה.

כך, על פי דיווחים, הממשלה הרוסית החלה במכירת מניות בענקית האנרגיה בשנפט (Bashneft). "מניותיהן של החברות הממשלתיות זוכות לעדנה נוספת - תקנה חדשה המחייבת אותן לשלם 50% מהרווח כדיבידנד, הופכת אותן לאטרקטיביות יותר בעיני המשקיעים", אומר חברון. לדבריו, חברות אנרגיה ברוסיה (בדומה לחברות אנרגיה בכל העולם) הצליחו להתייעל ולהפחית עליות, וכעת מגדילות את הייצור על מנת ליהנות מעלויות מופחתות. ההערכות הן כי עלות הפקת הנפטו עומדת על פחות מ-20 דולר לחבית בסביבה של רובל ב-65 לדולר. מלבד התייעלות, קיימים מספר פרויקטים להפקת נפט על ידי פיתוח במאגרים שונים (סיביר לדוגמה), כאשר עלייה במחרי הנפט מחזקת את ההתכנות שלהם.

תושבי מוסקבה מחוץ לחנות מוצרי חשמל | צילום: אם סי טי

מנסים לחזור לשווקים הבינלאומיים

בשבוע שעבר, ממשלת רוסיה הציעה לראשונה מאז הטלת הסנקציות מהמערב להנפיק איגרות חוב ממשלתיות (יורובונד). אמנם הממשלה משתדלת לא להשתמש בהנפקות על מנת לשמור על יחס חוב תוצר נמוך, אך היא רשאית להנפיק חוב בסכום של 3 מיליארד דולר כדי לממן חלק מהגירעון, שהגיע לשיא של שש שנים – 25 מיליארד דולר

ההנפקה המדוברת, הייתה בסדר גודל של 1.75 מיליון דולר לתקופה של 10 שנים, בריבית של 4.75%. לפי הדיווחים, 70% מהרוכשים הם זרים, וכ-30% קונים מקומיים. מספר מוסדות בינלאומיים סירבו להשתתף ברכישה, מהסיבה שהבנק העיקרי שאחראי לשוק היורובונד באירופה, יורוקליר, לא השתתף בהנפקה.

לטענתו של שר האוצר הרוסי, מסיבות פוליטיות ולחץ שהוטל מארה"ב ואירופה, אשר טענו כי הסכם ההנפקה עלול להוות הפרת הסנקציות. עם זאת, אין סיבה תאורטית, מכיוון שהסנקציות לא חלות על הנפקות ממשלתיות. יש הטוענים כי בהמשך, בנק זה כן יסכים להשתתף ובכך אג"ח תהיה אטרקטיבית יותר ומחירה יעלה. לכן מסכם חברון, "יש את מי שרואה בהנפקת היורובונד הזדמנות. כבר היום התשואה עומדת על 4.48%".