צילום: דור קדמי
הון אנושי: מסיבה עברית
חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית חגג בכינוס השנתי וחילק תוארי כבוד, אבל השוטרים והגירעון התעקשו לקלקל
במוצאי שבת פתח חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית את הכינוס השנתי של המוסד, באירוע בגן החיות התנ"כי בירושלים. מיקי פדרמן, יו"ר חבר הנאמנים ובעלי מלונות דן ואלביט מערכות, היה מהראשונים להגיע אבל פגם קצת באווירה החגיגית: "שר האוצר חייב לפתור את הגירעון שנוצר באוניברסיטה כתוצאה מהפנסיה התקציבית שהובטחה למרצים. האוניברסיטה בסכנה, אבל לצערי במדינת ישראל דברים לא נפתרים אם אין אווירה משברית". שאלתי אותו על כוונותיו לרכוש את תעש, והוא ענה: "אני נחוש יותר מתמיד, וזה כנראה יקרה. גם שם מחכה לי אתגר לא פשוט עם הפנסיה התקציבית".
קראו עוד בכלכליסט
שאר הנוכחים לא שידרו את האווירה המשברית שעליה דיבר פדרמן. נשיא האוניברסיטה מנחם בן־ששון היה במצב רוח מרומם, ואמר לי: "המדינה היא אמנם היחידה שיכולה לעזור לנו עם הפנסיה של המרצים הוותיקים, אבל החל משנת 2040 פתרתי את הבעיה". שאלתי אותו אם הוא חושב שבשנת 2040 עדיין תהיה בירושלים אוכלוסייה שהולכת לאוניברסיטה, והוא השיב: "בכל מה שקשור בעיר הזאת אני מאוד אופטימי. אני חושב שגם יהיה הסכם שלום והעיר תפרח".
חשתי רצון עז להיכנס איתו לוויכוח פוליטי או אקדמי על עתיד העיר, אך בזווית העין ראיתי את מיכאל ססלר, חתנו של בעל השליטה בקבוצת אלקטרה גרשון זלקינד ומתומכיו הנלהבים של יאיר לפיד. ססלר, שארגן בעבר מסיבות מפוארות לאלפיון העליון, נעצר ונחקר לאחרונה בחשד שלא דיווח על הכנסות במיליוני שקלים מחברת נדל"ן הולנדית בבעלותו. "הייתי בשוֹק כשזימנו אותי לחקירה", הוא אמר, "הרי אתה יודע שאני איש ערכי ושומר חוק".
הרוח הקרה שנשבה באותו ערב גרמה למוזמנים להתכסות בשמיכות עם לוגו האוניברסיטה. ואולם, כשלהקת העבריים מדימונה החלה לנגן שירים משנות השמונים, נציגי חבר הנאמנים האמריקאים (שרובם עברו את גיל 60) הסירו אותן ופצחו בריקודים סוערים. אחד מהם היה עו"ד איירה לי סורקין, שהגן בין היתר על ברנרד מיידוף ועל ג'ורדן בלפורט, הזאב האמיתי מוול סטריט. הרגשתי כמו בסרט ניו־יורקי וחיפשתי את וודי אלן, אבל ב־23:00 הופיעו פתאום שוטרים וביקשו לסיים את המסיבה.
יום למחרת חזרו אנשי האוניברסיטה העברית לקמפוס כדי לחלק תוארי דוקטור של כבוד. בקרב המקבלים היו הנשיא רובי ריבלין, המוזיקאי מיקי גבריאלוב וגם בעלי HOT פטריק דרהי. שאלתי אותו אם הוא לא מודאג מהדו"חות הכספיים של חברת הכבלים, שלפיהם הרווח הנקי צנח ב־97% בשנה שעברה. "מה פתאום, רק לא מזמן משכתי דיבידנד", הוא ענה. "שינינו אסטרטגיה וזה הולך מצוין, אבל האמת היא שיש לי כל כך הרבה חברות שאני ממש לא בקיא בפרטים הקטנים".
המולטי־מיליונר מורט צוקרמן, איל נדל"ן והמו"ל של "ניו יורק דיילי ניוז", הביא לטקס את בתו בת השבע וסיפר לי שהוא חבר קרוב של בנימין נתניהו. כשהבין שאני עיתונאי אמר: "אתה יודע שראש הממשלה שלך בכלל לא אוהב עיתונאים". אמרתי לו שלפעמים אני חושש שבעוד כמה שנים הוא גם יוציא את המקצוע הזה מחוץ לחוק. "אתה יודע למה נתניהו לא אוהב אתכם?", המשיך צוקרמן, "כי הוא פשוט לא אוהב ביקורת, זה משגע אותו. אמרתי לו שלצרף את ליברמן לממשלה זו טעות גדולה. אני תמיד אומר את האמת לחברים, גם אם הם לא אוהבים לשמוע".
לפני שהטקס החל שוחחתי עם המיליארדר מורטון מנדל, מהעשירים שביהודי העולם, על הנושא שהכי מעסיק אותו — מנהיגות. "אני חושב שיש מנהיגים במגזר הפרטי, אבל לא בפוליטיקה. הסיבה היחידה שאפשר לכנות את נתניהו מנהיג היא יכולתו לשלוט, שזה גם משהו במזרח התיכון. אבל אתם צריכים להיות מרוצים: אנחנו עומדים להתמודד עכשיו עם דונלד טראמפ, שהוא איש איום ונורא. ואני אומר את זה בתור שכן שלו".
תגובה אחת לכתיבת תגובה