הפרויקט נתקע: איך חילץ ביהמ"ש את הדיירים מהבוץ?

בין האגודה השיתופית ברקן לבין יזמית הבנייה 'שחם' נחתם באוקטובר 2008 הסכם להקמת פרויקט הרחבה ביישוב. בהסכם נקבע כי ייבנו 62 יחידות דיור, כש-20 מגרשים יוקצו ל"בנים ממשיכים" והיתר ישווקו על ידי שחם לציבור הרחב. שחם התחייבה בהסכם לבצע את כל עבודות הבנייה, הפיתוח והתשתית.

בנובמבר 2009 הוקפאו העבודות לשנה בצו אלוף כללי שהוטל על יהודה ושומרון. עצירת הבנייה גרמה למחלוקות שונות בין הצדדים ואי השלמת עבודות הפיתוח בפרויקט. מאז בילו הצדדים בעיקר בבתי המשפט ובפני בורר שמונה לדון במחלוקות. בתביעה הנוכחית ביקשה שחם כי בית המשפט ימנה כונס נכסים שייכנס בנעלי האגודה השיתופית לצורך ביצוע עבודות הפיתוח.

לדבריה, ברקן אינה מאפשרת לה לבצע את העבודות והיא אינה יכולה לעשות זאת ללא שיתוף פעולה מצדה שכן היא זקוקה לתוכניות העדכניות הנמצאות ברשותה, למינוי מפקח ולכספי רוכשים שהופקדו על ידי הצדדים בנאמנות. לטענתה, ברקן מעוניינת "להיפטר" ממנה ואין הצדקה לסירובה לביצוע ההסכם.

כמו כן, פסק בורר מ-2013 הורה לה להשלים את עבודות הפיתוח וחייב את ברקן להימנע מלסכל אותם. ברקן טענה מנגד כי האשמה באי ביצוע העבודות מוטלת על שחם לבדה וטענתה כי התוכניות לא סופקו לה אינה במקומה שכן החובה להכין אותם הייתה מוטלת עליה.

ברקן הוסיפה כי על פי פסק הבורר בטרם ביצוע עבודות הפיתוח היה על שחם להפקיד ערבות של בעל מניות והערבות שסיפקה לא עמדה בתנאי זה. לדבריה, לנוכח היחסים העכורים וחוסר האמון בין הצדדים על בית המשפט למנות כונס נכסים לפרויקט כולו.

על גב הדיירים

השופט ארנון דראל מבית המשפט המחוזי בירושלים פתח ואמר כי מדובר בהתנהלות "בלתי נסבלת" בה שני הצדדים מתקוטטים זה עם זה במשך שנים על גב הדיירים שחיים למעשה באתר בנייה, ללא פיתוח סביבתי וללא תנאים אלמנטריים למגורים. 

השופט ארנון דראל, בית המשפט המחוזי ירושלים | צילום: אתר בית המשפט

לקביעת השופט, שני הצדדים נושאים באחריות כזו או אחרת לכך שעבודות הפיתוח לא בוצעו. עוד הבהיר השופט כי שני הצדדים הסכימו כי 'כדי לחלץ את העגלה מן הבוץ' נדרש מינוי כונס נכסים ויש להכריע רק בהיקף סמכויותיו. במחלוקת בין הצדדים בחר השופט לאמץ את עמדת שחם ולמנות כונס נכסים 'מוגבל' שייכנס בנעליה של ברקן ויאפשר במקומה את ביצוע עבודות הפיתוח.

השופט הסביר כי הפתרון של מינוי כונס כולל הוא לכאורה 'נוח' יותר אך מינוי כזה "יגרור אחריו קשיים לא מבוטלים" מכיוון שאינו נותן מענה לזכויותיה של שחם לשווק את המגרשים הנותרים.

בסיכומו של דבר קיבל השופט את בקשת שחם ומינה כונס נכסים שיבצע את חובותיה של ברקן לפי ההסכם, בכפוף להפקדת ערבות אישית על סך 500,000 שקל מצד בעל מניות בשחם. נקבע כי שני הצדדים יפקידו 100,000 שקל בקופת בית המשפט למימון שכר הכונס.

לנוכח אחריותן המשותפת של שחם וברקן למצב שנוצר לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ המבקשת: עו"ד ניר קהת, עו"ד אילה פשדצקי

• ב"כ המשיבה: עו"ד ישראל ליכטנשטיין, עו"ד יפית אופק

• ב"כ הצדדים האחרים מפורטים בפסק הדין

לפסק הדין

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"