הפניקס למעסיקים: קרן ברירת מחדל מסכנת את שוק הפנסיה

קרנות הפנסיה הקטנות ייעלמו, קרן ברירת המחדל שמשרד האוצר מתכנן להקים תקרוס, הקרנות הגדולות יפסיקו לפעול וסימן שאלה גדול ירחף מעל עתיד שוק הפנסיה הישראלי כולו. כך נראה תרחיש האימים שמשרטט המשנה למנכ״ל הפניקס בני שיזף, מנהל תחום הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח בחברה.

שיזף מציג את תסריט האימים הזה במסגרת מצגת שמיועדת למעסיקים גדולים, חלקם לקוחות החברה, בעקבות סגירת המכרז להקמת קרן פנסיה ברירת מחדל שעורך משרד האוצר.

מנהלי חמש קרנות הפנסיה הגדולות, וקרן הפנסיה של הפניקס ביניהם, מתנגדים ליוזמת האוצר להקים קרן ברירת מחדל. קרן זו אמורה לשמש כקרן הפנסיה של העובדים שהמעסיק לא משיג להם דיל טוב עם אחת מהקרנות, והם יצורפו אליה אוטומטית עם כניסתם למקום העבודה.

במשרד האוצר בנו את מכרז קרן ברירת מחדל באופן שיגרום לקרנות הקטנות לקבל עדיפות על פני הקרנות הגדולות, כדי לנסות להפוך את שוק הפנסיה לתחרותי יותר. כתוצאה מכך, כל חמש הקרנות הגדולות כלל לא ניגשו למכרז.

במקביל, איגוד חברות הביטוח עתר לבג״ץ נגד המכרז. האיגוד טוען בעתירה כי להקמת קרן ברירת מחדל עלולות להיות השלכות שליליות משמעותיות על המשק כלו, וכי הרפורמה פוגעת בזכות הקניין, בחופש החוזים ובחופש העיסוק של גופי הפנסיה, ובמקביל בחופש ההתקשרות של מעסיקים והעובדים מול קרנות הפנסיה הגדולות.

דורית סלינגר | צילום: ישראל הדרי

קרן לחוסכים חלשים

על פי המצגת של שיזף, הקמת קרן פנסיה ברירת מחדל בדמי ניהול מופחתים במיוחד כפי שמקווים במשרד האוצר להשיג, צפויה לגרור את דמי הניהול בכל קרנות הפנסיה כלפי מטה. לטענתו, רמה נמוכה יותר של דמי הניהול עלולה להיות נמוכה עד כדי כך, שלא תהיה כדאית כלל לקרנות הפנסיה.

מאחר שהמכרז של האוצר בנוי כך שקרן ברירת המחדל תהיה מחויבת להציע לכל מי שרוצה להצטרף אליה את אותם דמי ניהול שהציעה במכרז, ואילו קרנות הפנסיה האחרות אינן מחויבות בכך, ייצא שקרן ברירת המחדל תקלוט אליה את כל הלקוחות הכי פחות רווחיים — אלו שעלות התפעול של הפנסיה שלהם גבוהה מאשר דמי הניהול שהם ישלמו. הכוונה היא לעובדים בשכר נמוך שלא הספיקו עוד לחסוך סכום כסף משמעותי לגיל הפרישה.

לפי שיזף, בשביל להתגבר על הבעייתיות הזו, קרן ברירת המחדל תשקיע פחות משאבים ומאמצים בניהול הכסף של החוסכים כלומר, מנהלי ההשקעות בקרן יהיו פחות מקצועיים, והקרן תספק שירות פחות טוב. כך, הקרן אמנם תהיה זולה, אך המחיר יהיה פגיעה בחוסכים.

משלמים עמלה גבוהה

בקרנות הפנסיה הגדולות חוששים מאוד ממכרז קרן ברירת מחדל. שלא לציטוט, בכירים בקרנות הפנסיה מספרים שמובן מאליו שקרן ברירת המחדל לא תוכל להיות רווחית, ולכן די בטוח שהיא תחפש מקורות הכנסה אחרים. למשל, למכור ללקוחות שלה שורה של ביטוחים אחרים, רווחיים יותר, כמו ביטוחי בריאות, ביטוחי תאונות אישיות וכו׳, וכך להשתמש בקרן הפנסיה רק כמקור למשיכת לקוחות.

נתוני קרנות הפנסיה עצמם מלמדים שעובדים בעלי שכר נמוך משלמים לרוב את דמי הניהול המקסימליים המותרים בחוק. זאת בעקבות העובדה כי התחרות השוררת כיום בין קרנות הפנסיה הגדולות, המחזיקות יחד כ־96% משוק הפנסיה כולו, היא בעיקר על המעסיקים הגדולים שבהם עובדים לרוב עובדים בעלי שכר גבוה יחסית.

חוסכים שמשלמים את דמי הניהול המקסימליים עלולים לאבד בסופו של דבר שיעור ניכר מתוך החיסכון שלהם לגיל הפנסיה — 20%–30% — למרות שהם מקבלים בדיוק את אותו המוצר כמו חוסך אחר באותה הקרן שמשלם דמי ניהול זולים בהרבה. זו בדיוק הבעיה שמשרד האוצר מנסה לפתור על ידי הקמת קרן פנסיה ברירת מחדל שתהיה מוזלת.

אם תסריט האימים של שיזף אכן יתברר כנכון, במשרד האוצר יהיו חייבים לשקול ללכת למודל מרחיק לכת עוד יותר, כזה שיחסוך לקרנות הפנסיה חלק גדול מעלויות התפעול. מודל כזה יעביר את האחריות על תפעול הקרנות לגוף ממשלתי כלשהו כמו ביטוח לאומי או גוף אחר שיוקם לטובת העניין, כך שקרנות הפנסיה יצטרכו רק לנהל את כספי החוסכים ותו לא.

העובדה ששיזף הציג את תסריט האימים דווקא למעסיקים הגדולים כבר בשלב זה, עוד לפני שקרן ברירת מחדל מתחילה לפעול, מלמדת עד כמה חשוב לקרנות הפנסיה הגדולות לשכנע את המעסיקים שקרן ברירת המחדל היא רעיון רע, ולשמר את העובדים החזקים אצלן.

סביר להניח שקרנות הפנסיה הגדולות ישקיעו מאמצי שימור גדולים בעובדים של המעסיקים הגדולים ואף יהיו מוכנות להפחית מעט את דמי הניהול ללקוחות הגדולים שלהן. תהליך הפחתת דמי הניהול לעובדים אצל המעסיקים הגדולים קורה מעצמו בשנים האחרונות, אם כי לאט מאוד.