"שמלת ערב צריכה כיסים"

אצל סבינה מוסייב שוחה הגן הזה שאי אפשר להתנגד לו. היא נולדה לפני 33 שנים באזרבייג'ן למשפחה של חייטים והיתה מוקפת בתחום הטקסטיל שהאזור כה נודע בו. "יש לי זיכרון ילדות חזק מהבית. בת דודה שלי היתה רקדנית ואבא שלי היה מכין לה את בגדי הריקוד בבדי שיפון ונצנצים. כילדה זה נראה חלומי ומפתה. גם הרקמות הצבעוניות של סבתא שלי, שעסקה ברקמת שטיחים, חקוקות לי היטב בזיכרון".

כשהיתה בת 6 עלתה עם בני משפחתה לישראל וחיפושי העבודה הרחיקו אותם מעולם התפירה. ואולם, אצל מוסייב זה כבר היה חקוק עמוק מדי, ואחרי השירות הצבאי היא נרשמה לשנקר ולמדה אופנה. "גם כשעלינו והתרחקנו מעולם החייטות, עניין האסתטיקה נשאר אצלי. אני הייתי זו שמסדרת את השיער והציפורניים לחברות, מצלמת להן בוקים, והיום אני יודעת לומר שהעיסוק לא היה דווקא ביופי כהגדרה, אלא יותר בחיפוש ובניסיון להבין מה נשים רוצות - הבנה שאני מאמצת היום במותג שלי".

לפני חמש שנים הקימה את המותג שלה, קו בגדי נשים בעיצובה שנושא את שמה, עם מי שלימים הפך לבן זוגה. "הוא שותף מלא שלי לחיים ולעסק. הוא אחראי לצד העסקי והשיווקי ואני לעיצוב", היא אומרת.

רך וסקסי

בבגדים של מוסייב יש משהו רך ונשי, אבל גם מעט סקסי. הם לא פרובוקטיביים, אבל יש בהם שואו. אין ספק שאת מה שהיא עושה היא עושה בדיוק מרבי. לצד פריטים חלקים באווירה מינימליסטית יש גם בדים בהדפסים אתניים.

מה הכי חשוב לך בעיצוב?

"מובן שחשוב המראה, אבל חשובה לי מאוד גם הנוחות. למשל כיסים - גם בשמלת ערב יש אצלי מקום לכיסים, אני חושבת שכשלובשים בגד ומכניסים ידיים לכיסים יש תחושה מיושבת כזו של רוגע".

כל הנשים היפות

בין הלקוחות הרגועות אפשר למצוא את נינט, סנדרה רינגלר ועדי שילון, או כמו שמוסייב אומרת "כל הנשים הכי יפות".

לאחרונה היא פתחה חנות ראשונה משלה ביפו, שתפעל לצד 30 נקודות מכירה בארץ שכבר מחזיקות פריטים שלה. אבל ההתחלה הקשה עדיין זכורה לה. "יצאתי ממוסד חינוכי שלימד אותי כל מה שיש לדעת על אופנה וכמעט כלום על ניהול עסק, והייתי צריכה להתנהל בתוך הייצור המקומי הגוסס".

את מרגישה שהצלחת?

"כשאני שומעת מלקוחות שהן 'חורשות' על הבגדים, אני מבינה שהצלחתי לפתח משהו שנשים צריכות".