אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש מרחיב את ההגנות על דירקטורים בתביעות נגזרות צילום: שאול גולן

ביהמ"ש מרחיב את ההגנות על דירקטורים בתביעות נגזרות

עסקת בעלי עניין שכשלה לא חושפת את מאשריה לאחריות מוגברת, כך קבעה השופטת רות רונן בעניין קידוח אכזב של חברת שמן, וניסחה כללים לבחינת תפקוד דירקטור שנתבע על רשלנות או ניגוד עניינים

06.06.2016, 08:24 | משה גורלי

השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב הוסיפה בשבוע שעבר נדבך נוסף להגנה של דירקטורים מפני תביעה על השקעה שנכשלה. ב־2013 השקיעה חברת צמיחה 20 מיליון שקל בים 3, קידוח נפט של חברת שמן משאבי גז. הקידוח התגלה כאכזב וההשקעה ירדה לטמיון.

בעל המניות התובע בעז לייבוביץ, בעל מניות בצמיחה, טען באמצעות עורכי הדין יעקב סבו ואורי ברעם בבקשה לאישור תביעה נגזרת, שנושאי המשרה והדירקטורים של צמיחה פעלו בניגוד עניינים וברשלנות. לטענתו, צמיחה היא חברה־נכדה של אולטרה שבשליטת ירון ייני, ומאחר שאולטרה בעלת מניות בשמן היה צריך לנהוג בה כעסקת בעלי עניין. לייבוביץ גם טען שהעסקה אושרה ובוצעה בחיפזון וברשלנות.

"הסיכון היה ידוע"

בפסק דין מפורט דחתה השופטת רונן את הבקשה, לאחר שקבעה ש"ההפסד נבע מהעובדה שקידוח שמן הסתבר להיות קידוח יבש. סיכון שהיה ידוע לדירקטורים, שהובא על ידיהם בחשבון, ושהם החליטו לבצע את העסקה חרף קיומו". את הביצוע ניתחה רונן בבדיקת "הסכנות" שדירקטורים חשופים אליהן עקב עסקה שנכשלה. זאת, במסגרת "תורת הלחימה" שנבנית בהדרגה בבתי המשפט הכלכליים. תורה שמבקשת לאזן בין הרתעת דירקטורים רשלנים או צייתנים מדי לבעלי השליטה, לבין הגנה על דירקטורים שפעלו כדין ובצורה סבירה למרות הכישלון שנגרם כתוצאה מהחלטתם. רונן פסקה לטובת נושאי המשרה בכל החזיתות — ניגוד עניינים, שיקול דעת עסקי, הכרת מבנה העסקה והסתמכות על חוות דעת משפטית.

ניגוד עניינים: רונן קבעה שיש להשוות בין התועלת שתצמח לאולטרה (ששולטת בצמיחה) כבעלת מניות בשמן כתוצאה מהשקעה של צמיחה בשמן לבין חשיפתה לסיכון בהשקעה זו כבעלת שליטה בצמיחה - אם תועלת זו קטנה מהסיכון, הרי שאין חשש להטיית שיקול הדעת של אולטרה נגד צמיחה.

לפי רונן, ההשקעה בשמן עמדה במבחן זה, והיא קבעה שאין ניגוד עניינים אף שהעניין של בעל השליטה אינו זניח. השופטת העדיפה את המבחן הכמותי־השוואתי על מבחן ה"זניחות".

ירון ייני, צילום: בועז אופנהיים ירון ייני | צילום: בועז אופנהיים ירון ייני, צילום: בועז אופנהיים

שיקול הדעת העסקי: רונן קבעה שוב שדירקטורים שאינם קשורים לבעל השליטה מוגנים לפי כלל שיקול הדעת העסקי גם כשהעסקה היא עסקת בעלי עניין, אם הוכח שפעלו בתום לב, שלא היה ניגוד עניינים, ולאחר שהיו מיודעים בפרטי העסקה ולא פעלו כחותמת גומי.

הכרת מבנה העסקה: רונן קבעה שהדירקטורים צריכים להבין את מבנה העסקה ואת התנאים המסחריים שלה, ולוודא שהחברה מקבלת ייעוץ משפטי איכותי, אבל לא נדרש מהם להכיר כל סעיף בהסכם ולשלוט בדרישות החוקיות למימוש ההסכם או בהגנות של החברה, והם אינם אחראים ל"תקלות" משפטיות.

הסתמכות על חוות דעת משפטית: חוות הדעת שניתנה לדירקטורים של צמיחה קבעה שההשקעה בשמן אינה עסקת בעלי עניין, ולכן אין צורך במנגנון המוגבר והקפדני שנדרש לאישור עסקאות כאלה. מאחר שהשופטת כבר קבעה שאין מדובר בעסקת בעלי עניין, התייתר הצורך לדון בשאלת ההסתמכות על חוות הדעת.

מתי לסמוך על חו"ד

רונן הציגה כללים להסתמכות על חוות דעת או להסתייגות ממנה. לטובת ההסתמכות: כשעל חוות הדעת חתום עורך דין מנוסה ובעל מוניטין, כשהיא ניתנה בעל פה וגם בכתב, היתה יסודית, ונותן חוות הדעת הסכים להתייצב בבית המשפט כדי להיחקר עליה. סיבות להימנע מהסתמכות לפי רונן: אם לנותן חוות הדעת היה אינטרס בעסקה, למשל משרדו ייצג את שני הצדדים והיה ברור לו שאם יידרש אישור מיוחד לעסקת בעלי עניין, העסקה לא תאושר. כמו כן, ההסתמכות תלויה גם בשאלה מי פנה לקבל את חוות הדעת.

את הדירקטורים של צמיחה ייצגו עורכי הדין נועם רונן ונגה חרובי ממשרד גורניצקי ושות' ועו"ד מאיה צברי. את חברת צמיחה ייצגו עורכי הדין אורן הירש וגיא לוטם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות