"אני לא יודע מתי יירדו מחירי הדיור ואני לא רוצה שתצמידו לי אקדח לרקה"

"הזמן שבו נראה את הבלימה של עליית המחירים תלוי בעוד גורמים ולא רק בהיצע אבל, אם מספיק דירות יוטלו לתוך המשק והדירות האלה יהיה במסות של עשרות אלפים  וייכנסו לסטטיסטיקה אנו נראה השפעה על המחירים, בעיקר ביישובי הפריפריה. אני לא יודע מתי זה יקרה ואני לא רוצה שתצמידו לי אקדח לרקה, אני רוצה שתבחנו אותי לפי הפעולות שאנחנו עושים. אתם צריכים לשפוט אותנו אם אנחנו עושים את הדברים הנכונים ולפי דעתי אנחנו עושים את זה". כך אמר היום (ב') אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בוועידת הדיור והנדל"ן לצעירים של הבית האקדמי בהרצליה, כשנשאל האם יש לו הערכה כאיש מקצוע האם יירדו מחירי הדיור, ואם כן - מתי.  

ארמוני הוסיף ואמר, כי "יש הרבה אנשים שאין להם (דירה) ויש הרבה אנשים ששואלים אותי האם המחירים יירדו. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות תיאום ציפיות ולהגיד לאנשים בפנים שמשבר הדיור זה לא משהו שנוצר בשנה, עליית המחירים החלה ב-2008 והעלייה הזאת נוצרה כתוצאה מביקוש שהרבה יותר גדול מההיצע.

"במשך השנים בנו פה 30 אלף יחידות דיור בשנה, כשהגידול הטבעי צריך להיות 40-45 אלף יחידות בשנה. נוצר פה פער ענק של למעלה מ-100 אלף יחידות דיור. צריך להיות ישרים ולהגיד - זה ייקח זמן. אני אופטימי כי יש לנו תוכנית ואנחנו עושים את הדברים הנכונים. אנחנו נראה איך עוד ועוד דירות נמכרות במסגרת מחיר למשתכן. עוד מעט הדירות האלה ייכנסו לסטטיסטיקה של הלמ"ס. יש כאן תהליך שלוקח זמן וצריך להגיד את זה. לוקח זמן לשווק קרקעות ולהכין מכרזים ולבנות דירות".

בינת שוורץ: החסם המרכזי הוא בבנייה

בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון התייחסה אף היא לסוגיית המחירים ואמרה: "הרבה יותר קשה לרוץ אחרי המינוס וברור לנו שלא כולם רוצים לגור בערד. מתוך התפיסה הזאת וראייה מאוד פרגמטית של הצרכים והקשיים אנחנו מתכננים. וכמו כל דבר פרגמטי הוא מלווה בפשרות. אנחנו מתכננים בכל הארץ, בעמק צבאים או בהתנחלויות ובעוד מקומות שבהם יש קונפליקטים אך במקביל רוצים לפתור את ההיצע התכנוני".

בהמשך נשאלה שוורץ האם היא חושבת שוועדות התכנון הפנימו את המדיניות הממשלתית ומגלות גמישות יותר במתן היתרי בנייה ועל שאלה זו השיבה: "כן, אישרנו בשנה האחרונה 100 אלף יחידות דיור חדשות ושנה קודם לכן 75 אלף יחידות דיור. יש במלאי 400 אלף יחידות דיור והמחסן התכנוני התמלא, בשונה ממה שהיה לפני חמש שנים. כל עולם הנדל"ן הוא עולם תהליכים איטי, ואת השלב הראשוני (התכנוני) עברנו, וכעת אנחנו צריכים לבנות וכאן נמצא החסם המרכזי".

עדיאל שמרון, ממלא מקום רשות מקרקעי ישראל, התייחס לדבריו של ארמוני וטען, כי סוגיית ההיצע לא משמעותית כפי שחושבים: "סוגיית הביקוש וההיצע היא בסיסית, אולם לדעתי בשוק הדיור מדובר במקרה שונה לחלוטין. המוצר הזה מושפע משיעור הריבית הנמוכה במשק ובעולם, ומושפע מאזורי ביקוש ספציפיים ומכוח העבודה של הקבלנים. הממשלה לא הצליחה לתקוף את הנושא באופן חזיתי. הממשלה שמה לעצמה מטרה להוריד את מחירי הדיור ועשתה פעולות שלא הצליחו בשלבים הראשונים. אם מסתכלים בכפולות של השנה או השנתיים האחרונות, הממשלה עובדת לפי החלטות ובהקצאת תקציבים. אם הממשלה מחליטה להכניס תקציבים רבים לשוק הנדל"ן - מה שהיא לא עשתה בעבר - סימן שהיא שמה את הנושא בראש מעייניה. אנו נמצאים באובדן הכנסה של מיליארד שקל כתוצאה משיווק קרקעות במחיר למשתכן - וזה המון כסף שבאמצעותו ניתן לשפר את התשתיות".

"כולם רוצים לבנות, אבל אף אחד לא מרים את הכפפה"

בהמשך התייחס שמרון להתנהלות מול הרשויות המקומיות: "כולם רוצים לבנות, אבל אף אחד לא מרים את הכפפה. אנחנו עוברים מערכת ייסורים מול הרשויות המקומיות. אנחנו נלחמים מלחמה יום יומית להגדיל את ההיצע, אבל צריך להבין - ובינת רמזה זאת בדבריה - יכול להיות שכל אחד ואחד שהגיע לוועידה היום וביום שישי יילך להפגין נגד פגיעה בצבאים או בנייה בשטחים או בכל מקום אחר שבו מתעורר קונפליקט ערכי. לכן צריך לחסל את הביורוקרטיה שלא תורמת שום דבר וליצור איזון על מנת לפתור את הקונפליקטים בין הבינוי לבין השטחים הפתוחים. גורמי המקצוע מבינים שזו המשימה ועובדים בשביל לקדם אותה כל הזמן"

בינת שוורץ התייחסה בנוסף להיצע התכנוני שדרוש ב-20 השנים הקרובות: "בהנחה שלא תהיה עלייה המונית למדינת ישראל ולפי קצב הריבוי הטבעי, אנחנו צריכים לתכנן 3 מיליון יחידות דיור בשביל הילדים שלנו. אין ברירה ונצטרך לתכנן גם על שטחים פתוחים ואם הציבור לא יבין את זה, העניינים מתעכבים".