אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עקרון השוויון לא תקף בהליכים משמעתיים צילום: אוראל כהן

עקרון השוויון לא תקף בהליכים משמעתיים

עו"ד יוסי כהן זומן לוועדת האתיקה על התבטאות פוגענית כלפי שופטת ועו"ד נבות תל־צור עלול לעמוד לדין על פגישה עם שולה זקן. לעורכות הדין דינה זילבר, אורית קורן ורחל שילנסקי, שלחצו על ד"ר חן קוגל לשנות תצהיר, יש חסינות

07.06.2016, 07:58 | משה גורלי

מעולם לא ראינו מספר כה רב של עורכי דין שעולים בשבוע אחד לסדר היום המשמעתי והפלילי: יוסי כהן, נבות תל־צור ובכירות משרד המשפטים דינה זילבר, אורית קורן ורחל שילנסקי. הסיפורים שונים אבל בכולם מדובר בחשיפת עורכי דין לסנקציות בשל מעורבות בפרשות שמסעירות את הציבור: שרה נתניהו, אהוד אולמרט ורומן זדורוב.

קראו עוד בכלכליסט

טיפול זריז בהשתלחות של עו"ד יוסי כהן

ביום רביעי שעבר, לאחר השתלחותו של עו"ד יוסי כהן בתקשורת בשופטת דיתה פרוז'ינין ובפסק דינה על תלאותיו של גיא אליהו במעון ראש הממשלה, הריץ היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר מכתב בהול לראש לשכת עורכי הדין אפי נוה: "אבקשך להורות על בדיקת העניין ועל נקיטת הליכים מתאימים בהתאם לתוצאות הבדיקה ותוך עדכוננו". תלונה, ולייזר אמור לדעת זאת, שולחים לוועדת האתיקה ולא לראש הלשכה, כמקובל בהפרדה מתחייבת בין דרג פוליטי לדרג שיפוטי. בנוסף, התקשרה נשיאת העליון מרים נאור לנוה כדי להודות לו על התמיכה שהביע במערכת. הסיפור נמשך ביום ראשון, ארבעה ימים בלבד (ובתוכם שישי ושבת) ממכתבו של לייזר, הריצה רכזת ועדת האתיקה בלשכה מיכל קרסוצקי־יחזקאל מכתב לכהן: "עולה לכאורה שהתבטאויותיך אינן עולות בקנה אחד עם כללי האתיקה... ובדעת ועדת האתיקה, בהתאם לתגובתך, לשקול נקיטת הליך משמעתי נגדך".

עו"ד יוסי כהן, צילום: אוראל כהן עו"ד יוסי כהן | צילום: אוראל כהן עו"ד יוסי כהן, צילום: אוראל כהן

יעילות מפתיעה למי שמכיר את הסחבת במוסדות האתיקה, שאף זכתה לביקורת מצד מבקר המדינה. האם הטיפול הזריז קשור לפנייה הישירה לראש הלשכה? אולי. לנוה אין הסבר מדוע פנתה הנהלת בתי המשפט דווקא אליו. "תשאל אותם", אמר. שאלתי. בהנהלת בתי המשפט אמרו ש"הפנייה הופנתה לראש הלשכה בשל חומרת הדברים והדחיפות שבטיפול".

האם דברי כהן הם בגדר חופש הביטוי או עבירה אתית? כלל 32(א) לכללי האתיקה קובע: "עו"ד ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע".

לדברי ד"ר לימור זר־גוטמן, מומחית לאתיקה מהמכללה למינהל, "עו"ד יכול לצאת נגד פסיקה שגויה לדעתו. ההגבלה היא על אופן אמירת הדברים. במקרה האמור אני סבורה שהיתה הפרה של הכלל מכמה סיבות. ראשית, ההתבטאות כוונה כלפי השופטת עצמה. מצופה מעו"ד להתייחס לפסק הדין ולא לגופו של שופט. שנית, עו"ד כהן חזר עליה בכמה הזדמנויות. כלומר שאין מדובר במשפט שנפלט בשעת כעס".

עו"ד נבות תל צור, צילום: עמית שעל עו"ד נבות תל צור | צילום: עמית שעל עו"ד נבות תל צור, צילום: עמית שעל

בין היתר אמר כהן ש"היחס הפוגעני האמיתי הוא של השופטת פרוז'ינין". התבטאות שמזכירה את דברי עו"ד רונאל פישר, שהורשע בדין משמעתי לאחר שהטיח בשופט אפרתי ש"המעשה המגונה היחיד בסיפור הזה הוא פסק הדין". יש שרואים הקבלה בין האמירות. פסק הדין של אפרתי עסק במעשה מגונה שבו הורשע הלקוח של פישר. פסק הדין של פרוז'ינין דן ביחס פוגעני של הלקוחה של כהן. שניהם "החזירו" לשופטים את המעשה המגונה ואת היחס הפוגעני, בהתאמה. מצד שני, עו"ד בכיר המתמחה באתיקה מלמד זכות על כהן: "החומרה ב'מעשה מגונה' גדולה לאין ערוך. מלבד זאת, כהן אמר את הדברים בבקשת הפסלות לפרוז'ינין ולדעתי היה מקום לקבל את בקשתו. אמירתו גבולית אבל נופלת לגדר חופש הביטוי. יש לקוות שהוא יתנצל ושוועדת האתיקה תגנוז את התלונה".

גניזה אוטומטית לתלונות על פרקליטים

לא רק היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט כתב ללשכת עורכי הדין. גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עשה זאת, וגם ידע למי להפנות את מכתבו – לוועדת האתיקה הארצית. הוועדה, כמו במקרה כהן, ביקשה את תגובתן של המשנות ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר ואורית קורן, והמשנה לפרקליט המדינה רחל שילנסקי. התגובה התבקשה ביחס לתלונה של התנועה למשילות ודמוקרטיה שנגזרה מדו"ח נציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל.

עו"ד דינה זילבר, צילום: אוהד צויגנברג עו"ד דינה זילבר | צילום: אוהד צויגנברג עו"ד דינה זילבר, צילום: אוהד צויגנברג

גרסטל מצאה פגמים בלחצים שהופעלו על ד"ר חן קוגל לשנות את תצהירו לטובת ד"ר מאיה רזניק־פורמן בבית הדין לעבודה. הסיפור שחונה כעת בלשכה הוא מעין בבושקה משפטית. מתיק זדורוב במחוזי נולד תיק קוגל־רזניק בביה"ד לעבודה, שממנו נולד דו"ח גרסטל ומדו"ח גרסטל נולדה התלונה ללשכה.

בפנייתו מזכיר מנדלבליט לוועדת האתיקה ש"היועץ המשפטי לממשלה (הקודם) בחן את התנהלות עובדות משרד המשפטים וקבע שבנסיבות העניין לא היה מקום לקבוע שנפל פגם". אלא שגרסטל קבעה שנפל. לעומתה, וינשטיין קבע שהכל בסדר וש"הגורם המוסמך לקבוע את הפרשנות הנכונה של הדין" זה הוא עצמו. לכן מבקש מנדלבליט לזרוק את התלונה לפח. היועץ מזכיר לוועדה את סעיף 79 לחוק הלשכה שמסמיך אותו "להפסיק הליכים בשל עבירת משמעת של חבר הלשכה המשמש בשירות המשפטי של המדינה". ובמילים פשוטות: בטלו את ההליך או שאני אבטל אותו.

הלחץ של תל־צור שווה הליך פלילי?

מנדלבליט סבור שהלחץ על קוגל לא שווה אפילו הליך משמעתי. הפרקליטות שתחתיו סבורה שהלחץ של עו"ד נבות תל־צור על שולה זקן שלא תחתום על הסדר טיעון שווה הליך פלילי, לא פחות.

סיפור תל־צור שווה הרחבה, ואין סיפור אחד דומה למשנהו, אבל כשמדובר באהוד אולמרט ועדתו לא ינום ולא יישן פרקליט ישראל. החסינות של פרקליטי המדינה בולטת, בהינתן סיפור אולמרטי נוסף: בתיק ראשונטורס התברר שנציגי התביעה ציידו עדה, הדר זלצמן שהיתה פקידה בראשונטורס, במסמך של שאלות ותשובות מדריכות לקראת עדותה. חלקן, אגב, לא תאמו את עדותה במשטרה.

פרקליטי אולמרט הגישו לוינשטיין תלונה על הדחת עד, שיבוש הליכים והפרת אמונים. התשובה לא הפתיעה: "טעות בתום לב של הפרקליטים במסירת המסמך". עוד חוליה בשרשרת המפוארת של תקלות. בתום לב, כמובן.

אפשר לדוש בעצות שהשיא תל־צור לזקן וייתכן פגם אתי בכך שדיבר איתה מאחורי גבו של עורך דינה עפר ברטל, אבל איזו עבירה יש כאן? הרי זקן עצמה ביקשה את דעתו ואף ידעה שהוא מדבר בשם אולמרט, שגם את עמדתו ביקשה לדעת. וכדי לדייק, תל־צור לא ייצג אז את אולמרט אלא את דני דנקנר, אבל החיבורים והקשרים היו גלויים וידועים. וכשמדובר בשיקולים לקראת הסדר טיעון, גם התייעצות עם התביעה היא סוג של שיבוש. ובדיוק כפי שמנדלבליט לא שיבש דבר בשיחתו ההיא עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי בעניין מסמך גלנט־הרפז, כך גם תל־צור לא שיבש דבר. וחוץ מזה, אולמרט בכלא, זקן השתחררה והגיע הזמן גם להניח לתל־צור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה