השינה בהחלט מהווה גורם משמעותי בתחילת סדרת הגמר בין הקאבס והווריורס. לברון ג'יימס מהקאבס ישן 12 שעות ביום. חברו לקבוצה, ג'י.אר סמית' שיפר באופן משמעותי את המשחק שלו מאז הועבר מהניקס בתחילת השנה שעברה, הסיבה היא שלדבריו בקליבלנד "נגמרו הלילות הארוכים".
בצד השני של המגרש, סטף קארי מהווריורס ישן כשמונה שעות בלילה, ומנסה לישון 2.5 שעות לפני החימום של המשחק. "דיברנו קצת על השינה", אומר המאמן האישי של קארי, ברנדון פיין מאקסלרייט בסקטבל בדרום קרולינה. "הוא טוב בלעשות דברים מהסוג הזה בעצמו", אך פיין היה שמח להוסיף לשגרה של קרי טכנולוגיה לבישה כדי לנטר את איכות השינה שלו. חברו של קארי לקבוצה, אנדרה איגודאלה, ישן רק 7.5 שעות בלילה, ולא מנמנם לפני משחקים, אך הוא גם היה פעם חיית לילה, שהשינה שלו הורכבה מ-4.5 שעות שינה במהלך היום. הוא שוחח לאחרונה עם אריאנה האפינגטון, שפרסמה ספר בשם "מהפכת השינה" על האופן בו השינויים בהרגלי השינה שלו שינו את המשחק שלו. "יותר שעות שינה השפיעו באופן ישיר על אחוזי הקליעות שלי מקו השלושה, שהוכפלו, אחוז הקליעות מזריקות חופשיות עלה ב-30%-40%, חטפתי יותר כדורים", סיפר. "המנוחה ותחושת הביטחון כאדם בריא, מאפשרת להגיב לאותם מצבים ולקבל החלטות טובות יותר".
זמן התגובה היה בולט במשחק השישי העונה של גמר המערב נגד הת'אנדרס, אז שני מהלכי הגנה מצידו של איגודלה הצילו את המשחק, ואת העונה של גולדן סטייט. אך לא מדובר רק בגישה האישית של קרי או לברון כלפי שינה: המדע מוכיח שהם צודקים.
מחקר מ-2011 מצא שכשהשחקנים בנבחרת הכדורסל של סטנפורד ישנו 10 שעות בלילה, הם רצו מהר יותר, קלעו זריקות חופשיות ושלשות בדיוק הגבוה ב-9%, ודיווחו שהם חשים פחות מותשים במהלך האימונים והמשחקים.
גם בלי הממצאים של המחקר, שעות שינה מספיקות אמורות להיות חלק בלתי נפרד מהשגרה של כל ספורטאי. אך אף על פי כן, לשחקני ה-NBA לא תמיד הייתה ההזדמנות לישון מספיק. "הייתי מוצא דרכים לישון שש או שבע שעות", סיפר אנטוניו דיוויס מ-ESPN ששיחק בין 1993-2006. "הייתי מתעורר לאימון ואז חוזר ומנסה להירדם שוב".
דיוויס מתאר את תרחיש הסיוט של טיסה מסן אנטוניו לשארלוט למשחקים עוקבים. הטיסה נחתה בשלוש לפני בוקר והמשחק היה כבר בשעה שבע. למעשה, הוא מספר, מספיק להסתכל בלוח הזמנים כדי לראות מתי קבוצה נמצאת בבעיה.
"אם קבוצה שיחקה ארבעה משחקים בשישה ימים, והמשחק הרביעי הוא משחק עוקב בעיר אחרת, היא תהיה מותשת, ויהיה לה מזל אם תנצח", הוא אומר.
אם כך, מה השינוי שמאפשר לשחקנים לישון היום יותר? אחד השינויים קשור ללוח הזמנים. התרחיש שדיוויס תיאר לא קיים יותר. זה מועיל גם לליגה: בתיאוריה, שחקנים שנחו יספקו משחקים טובים יותר.
השינוי השני המשמעותי הוא הגישה הכללית כלפי שינה. "שמעתי מאמנים אומרים שהם דוחים את האימון לשעות אחר הצהריים, כך שהשחקנים יכולים לישון יותר", אומר דיוויס. "אני הייתי נהנה מזה, אבל זה לא היה קיים בזמני".
לא מדובר רק בכך שיש לשחקנים יותר זמן פנוי כדי לישון. מחקרים, וגם היגיון בריא, מצביעים על כך ששמירה על שגרה יומית היא מהותית לפיתוח הרגלי שינה טובים. הווריורס לדוגמה, לקחו זאת לתשומת ליבם, מודה פיין. בכל יום, אימוני הקליעות, הטיפולים ומסיבת העיתונאים נקבעים לאותה שעה. "כמו שעון".
אז מה לגבי הזמנים הקודמים, אז שלט ג'ורדן במשחק, והסתפק לפי הדיווחים בכמה שעות שינה בודדות בלילה? דיוויס צוחק.
"אני חושב שהרבה דברים נכנסו לסיפורים על זה שג'ורדן לא ישן", הוא אומר. "זה סיפור אחר לגמרי".
יש אנשים, טוען דיוויס, שאין להם שום בעיה. טרייסי מקגרידי היה אגדה בתחום הזה. "כנראה אחד המוזרים ביותר בכל הקשור לשינה", עד כדי כך שדיברו עליו לא מעט. "הוא היה יכול לנמנם במחצית", אומר דיוויס. "הוא היה עוצם את העיניים לעשר דקות, זו הייתה מעין שנת כוח".
זה מזכיר לדיוויס את בנו בן ה-21, איי.ג'יי, שמשחק באוניברסיטת מרכז פלורידה ויכול להירדם אפילו בנסיעת מכונית קצרה. זו נקודה מעולה: במקרים רבים השחקנים האלה באמת זקוקים לשינה. "הרבה מהשחקנים האלה הם צעירים, בני 19 או 20. הם עדיין גדלים".
צילום: אי פי איי
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה