שיעור האבטלה נמצא בירידה בזכות ניפוח המגזר הציבורי

הנס של שוק העבודה במשק הישראלי מתחיל אט אט להתבהר. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול מראים כי חלק גדול מהסיבה לשיעורי האבטלה הנמוכים בישראל — 4.9% בלבד נכון לחודש אפריל — היא לא החוזק של המגזר העסקי, אלא גודלו של המגזר הציבורי.

בחינה של נתוני הלמ"ס מראה שמאז שנת 2014 ועד מרץ האחרון גדל מספר המשרות במגזר הממשלתי, ללא חברות ממשלתיות ובתי חולים ממשלתיים, ב־6.8%. לשם השוואה, בקרב החברות הפרטיות הגידול במספר המשרות היה של 3% בלבד, ומספר כלל המשרות במשק גדל באותה התקופה ב־4.7%.

השורה התחתונה של כל האחוזים הללו היא זו — מספר המשרות של השכירים במשק עלה ב־154 אלף, כאשר 28% מהעלייה מגיעה מהמגזר הממשלתי ו־38% מהמגזר העסקי והיתר העליה מגיעה ממלכ"רים למיניהם, בתי חולים, קואפרטיבים ועוד. במילים אחרות, אם נעגל מעט את הנתונים, המשמעות היא שבשנתיים האחרונות רק עובד אחד מתוך שלוש נכנס למגזר הפרטי.

בתעשייה מצמצמים ובמגזר הציבורי קולטים

אי אפשר לזלזל בחשיבות של שיעור האבטלה הנמוך שזוכה לו המשק הישראלי, בוודאי ביחס למה שקורה לא רחוק מכאן באירופה, שם שיעור האבטלה הממוצע במדינות גוש היורו מגיע ל־10.3%. זהו הישג לא מבוטל של המשק הישראלי ושל העומדים בראשו בשנים האחרונות, ביניהם כמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם אי אפשר להמעיט בחשיבות של חיזוק השירותים הציבוריים הנשחקים, כולל בכוח אדם, ולכן גידול במגזר הציבורי הוא לא בהכרח דבר שלילי.

אחרי שכל זה נאמר, כן צריך להצביע על מה ואיך בדיוק האבטלה ירדה, וכן צריך לזכור שזה אותו ראש ממשלה שמאז כהונתו כשר אוצר ב־2003 חוזר על המנטרה לפיה יש להקטין את המגזר הציבורי כדי לתמוך במגזר הפרטי. זהו האיש שמשנתו הכלכלית סוכמה פעם אחת על ידיו בתור קיצוץ האיש השמן כך שיפסיק לרכוב על האיש הרזה.

אז מה קרה בדיוק לאותו מגזר פרטי? נתחיל מהענף החשוב ביותר שלו — התעשייה. מי שהיתה המלכה של המשק הישראלי דועכת כבר שנים רבות, ולראיה מה שקורה למספר המשרות המלאות בה, שירדו ב־1.1% מאז 2014 ל־344 אלף משרות.

זהו נתון כמעט בלתי נתפס במשק שמתגאה בכך ששוק העבודה בו חזק והצמיחה בו בשנים האחרונות היתה טובה ביחס למקבילות במדינות המפותחות. את החלל, ואף יותר מזה, מילאו ענפי המסחר והשירותים. לדוגמה, רשתות השיווק ושאר החברות שעוסקות במסחר סיטונאי וקמעונאי, הגדילו את מספר המשרות אצלן ב־3.6% ל־466 אלף.

על פניו זה לא באמת צריך לשנות איפה עובד העובד, כל עוד הוא עובד, אבל המציאות, מה לעשות, היא קצת יותר מורכבת. הבעיה היא שהמקומות במגזר הפרטי בהן מספר העובדים יורד הן המקומות בהן השכר הממוצע הוא גבוה, ולהיפך.

המקום הבולט ביותר הוא ענף התעשייה, בו השכר הממוצע הוא 13,612 שקל בחודש ברוטו. עובדי הבנקים גם הם מתמעטים והולכים, ומספרם ירד מאז 2014 בכ־5% כששכרם הממוצע הוא כ־22 אלף שקל בחודש. לעומת זאת בתחום המסחר הסיטונאי והקמעונאי בו השכר הממוצע עמד במרץ על 8,931 שקל ברוטו בחודש, פחות אפילו מהשכר הממוצע במשק, נרשמה עליה במספר המועסקים.

כחלון ביד אחת וכחלון גם ביד השנייה

יש כמובן גם דוגמאות חיוביות. מספר המשרות בקרב עובדי ענפי ההייטק והתקשורת, שם השכר הממוצע עמד במרץ האחרון על כ־20 אלף שקל ברוטו בחודש, גדל בשנתיים האחרונות ב־7.2% ל־169 אלף עובדים. אבל הם החריג שמלמד על הכלל, ולמעשה זהו חריג שעשוי ללמד על מגמה שלילית מאוד של יצירת שני מעמדות של עובדים בישראל. האחד עובד בתעשיות ושירותים שנמצאים בחזית של המסחר העולמי. מדובר במקצועות הדורשים השכלה וכישורים ומתגמלים את העובדים בהתאם, וכל השאר העובדים משתכרים שכר נמוך בתמורה לעבודות פשוטות בתעשייה מסורתית או בענפי המסחר והשירותים הבסיסיים.

השאלה עתה היא מה בדיוק מתכוונת הממשלה לעשות כדי לשנות את המגמה הזו. שר האוצר משה כחלון הודיע שהוא מקים צוות שיעבוד ביחד עם התעשיינים כדי לגבש פתרונות, אבל זהו אותו שר אוצר שההסכמים הקואליציוניים מחייבים אותו להצביע בעתיד בעד מתן פטור גורף למערכת החינוך החרדית מלימודי ליבה, ובכך לעודד את היצירה של ישראל האחת וישראל השנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו בינואר 2014: אמרתי אז ואני אומר גם היום שהסקטור הציבורי יושב על כתפי המגזר הפרטי. בישראל, הבחור שמעל, השמן, היה שמן מדי. היינו חייבים לחתוך בהוצאות ממשלתיות. הזרמנו חמצן רב לאיש הרזה שמתחת בכך שהורדנו מסים" | צילום: אמיל סלמן

השכר הממוצע במשק עלה ב־0.4%

בצד החיובי, הלמ"ס פרסמה גם כי השכר הממוצע בחודש מרץ עלה בארבע עשיריות האחוז ל־9,817 שקל ברוטו (נתונים מנוכי עונתיות — מ"פ). הנתונים מלמדים על מגמה יציבה של עלייה בשכר הממוצע, שעלה באותו שיעור גם בחודשים דצמבר עד פברואר. בנתונים המקוריים, כלומר השכר כפי שהופיע בפועל בתלוש המשכורת, השכר הממוצע במרץ עמד על 10,128 שקל.

הפעם השכר הגבוה ביותר נרשם בקרב עובדי חברות הייטק והתקשרות, עם שכר ממוצע של 20,960 שקל ברוטו, כאשר אחריהם נמצאים עובדי הכרייה והחציבה שהשתכרו בממוצע 500 שקל פחות בחודש מרץ.

הנתונים מראים גם כי עובדי הבנקים השתכרו בממוצע כ־22 אלף שקל בחודש ברוטו, ולעומתם עובדים מערכת החינוך השתכרו בממוצע 7,376 שקל בחודש. בסך הכל השכר הממוצע עלה בחודשים ינואר־מרס ב־4.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.9% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר־דצמבר 2015. בנוסף גם מספר המשרות במשק עלה בחודשים הללו, ב־0.5% בחישוב שנתי, לעומת 2.1% בשלושת החודשים הקודמים.

לנתון הזה עשויה להיות השפעה משמעותית על שיעור האבטלה, שכן אוכלוסיית ישראל גדלה בערך ב־2% בשנה ומכאן שעלייה של חצי אחוז בשנה במספר המשרות לא בהכרח תספיק כדי להכניס לשוק העבודה את כל האוכלוסיה החדשה שמצטרפת באותו השנתון.