אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המהפכה שבדרך: גישור חובה למתגרשים

המהפכה שבדרך: גישור חובה למתגרשים

הפתרון שבני הזוג מגיעים אליו בהליך גישור מחזק את ההערכה העצמית שלהם ואת בטחונם העצמי

10.06.2016, 10:06 | יצחק כהן
השבוע פרסמה הכנסת כי ועדת החוקה, חוק ומשפט החלה לדון בתקנות לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שאותן הגישה שרת המשפטים איילת שקד. תקנות אלו באות להסדיר את ההיבטים הביצועיים של החוק שייכנס לתוקפו ביולי הקרוב. החוק נועד לסייע לבני זוג, הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישבו בהסכמה ובדרכי שלום. חידושו העיקרי הוא חיוב הגשת "בקשה ליישוב סכסוך" כתנאי מוקדם להגשת תובענה. כלומר, לא עוד פתיחת הליך בהגשת תביעה המכפישה את בן הזוג, שממנה הדרך היא אל חזור, כי אם פתיחה בבקשה שאינה מפרטת כל טענות בקשר לסכסוך. יינתן לבני הזוג פרק זמן של 45 יום לפתרון הסכסוך. בתקופה זו אין הם רשאים להגיש תביעות ולהטיל האשמות אחד על השני. היה והסכסוך לא ייפתר בתקופה זו, רשאי בן הזוג שהגיש ראשון את הבקשה להגיש תביעות של ממש בערכאה שיבחר.

החוק הוא יוזמה מבורכת שתרכך במשהו את הליכי הגירושין בישראל. למרות זאת, החוק אינו יכול לתת פתרון מלא: הבעיה של רעידת האדמה הנקראת גירושין היא האמוציות הקשות הנלוות אליהם ובכללן פגיעה, עלבון, אכזבה, בגידה באמון ובסיפור המשותף שנרקם ועוד. על רקע אלו צומחים רגשות תסכול, כעס, נקמה, הרצון להכאיב לבן הזוג השני ולנצחו במערכה. כשאין צד שלישי שיווסת את התחושות הללו המצב הולך ומחמיר. הפנייה להליך משפטי לרוב לא עושה טוב, מכיוון שהחלטות המתקבלות על ידי צו שיפוטי, טובות לאחד ופחות טובות למשנהו.

בהליכי הגירושין אין מנצח ומפסיד, צילום: שאטרסטוק בהליכי הגירושין אין מנצח ומפסיד | צילום: שאטרסטוק בהליכי הגירושין אין מנצח ומפסיד, צילום: שאטרסטוק

בהליכי הגירושין אין מנצח ומפסיד. לרוב יש מפסיד ומפסיד. גם אם מי מבני הזוג ניצח במערכה אחת, יש לא מעט מערכות וקשה לנצח בכולן. מחקרים מצביעים על השפעות קשות שיש למערכות אלו על עולמם הרגשי של ילדים, ועל החרפתן של השפעות אלו ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני.

החוק החדש הוא בסופו של דבר חוק, וככזה גם הוא נתון לחסרונות של צו שיפוטי. כלומר, אם בן הזוג מבקש להילחם בבן זוגו, החוק לא יצליח למנוע זאת, הוא רק ירחיק זאת בארבעים וחמישה ימים. בסופו של דבר גם לפי חוק זה אחד מבני הזוג "גורר" את רעהו. ובהזמנה לדיון הגישור (מהו"ת) בן הזוג מוזהר שיחויב בהוצאות אם יסרב להגיע, כך הוצע בתקנות החדשות.

השינוי הדרמטי צריך לבוא בהחלטה של הנפגע להכיל את הכאב, הצער, העלבון וההשפלה. החלטה זו מלווה בנשימה עמוקה שבה בן הזוג אומר לעצמו אני מוותר על המלחמה, כדי שאוכל לצאת ממערכת היחסים הזו עם כמה שפחות פגיעות וצלקות נפשיות. החלטה זו אינה פשוטה כלל ועיקר. היא דורשת גבורה. אך רק היא תסייע לילדים להאמין בזוגיות ולא לראות בה מקום של חושך וסבל. המהפך הגואל הוא בבחירה בגירושין בגישור בהחלטה משותפת. כמובן לאחר שמוצו הניסיונות לשלום בית.

בהליך של גירושין בגישור, בני הזוג אינם חוששים לבטא רגשות ופחדים. ההליך אינו מלחמה שבו בן הזוג חושש שינצלו לרעה את נקודות התורפה שלו. אדרבה, הוא חושף אותן ומקווה שבן הזוג יתחשב בהן. ואם בן הזוג יתחשב בשלו, המהלך יהיה הדדי. בהליך הגישור נבנים שני בתים חדשים, בני הזוג עוזרים אחד לשני כי בשני הבתים החדשים יגדלו ילדיהם ויש ענין להעניק להם רווחה, בטחון ואהבה. בן הזוג לא יימנע מ"להוציא כסף" על הילדים, כשהם אצלו, כי יש לו רגשות נקם כלפי בן זוגו. הוא הצליח לרסן אותן בהחלטה הראשונית לפנות לגישור והוא המשיך לרפאן בהליך הגישור עצמו, שבו ישב והביט בעיניים של בן זוגו ויחד עמו גיבש פתרון חדש. אין הוא ממיט על עצמו מכאן ואילך חיי שלילה וכעס, מנת חלקם של צדדים בהליך משפטי.

הסכם גירושין מפורט ככל שיהיה אינו יכול לכסות את כל המקרים. הדבר היחיד שימנע את פתיחתו בעתיד הוא אופן סגירתו בעבר. אם הסכסוך נפתר בהבנה וכבוד, יהיו בו את היסודות להחזיק את המציאות השברירית של ילדים קטנים, העוברים מבית לבית מדי יום. הוא גם ימנע הסתה בין בני הזוג דרך הילדים. הסכם טוב הוא הסכם שאין צורך להסתכל בו מעת לעת. כאלו הם הסכמי הגירושין בגישור. לעומתם, בסכסוך שהוכרע באמצעות צו שיפוטי, או באמצעות הסכם שגורם שיפוטי כפה, המלחמה נשארת מתחת לפני השטח. והיא תתפרץ.

בהליך שיפוטי יש מנצח ומפסיד או מפסיד ומפסיד, בעוד בגישור יש מצב של מנצח ומנצח. הפתרון שבני הזוג מגיעים אליו מחזק את ההערכה העצמית שלהם ואת בטחונם העצמי מכיוון שגם אם הם לא הצליחו לשמר את נישואיהם, למצער הצליחו לצאת מהם בצורה בונה, ויציבה, המאפשרת להם לפתוח דף חדש. בן הזוג מכאן ואילך הוא שותף וידיד ויחד הם מגדלים את ילדיהם. מחר בני הזוג יוכלו להגיע יחד לאסיפות ההורים של ילדיהם ויוכלו לחשוב על פתרון משותף לבעיות ילדיהם, ולא יטילו את האשם בכך איש על רעהו. מחר הם גם יובילו יחד את ילדיהם לחתונתם, לא רק הובלה פיסית.

* הרב ד"ר יצחק כהן הוא מגשר בפדרציה לבוררות ומרצה בכיר לדיני משפחה בקריה האקדמית אונו

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות