אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהי סביבת הלמידה שאנחנו רוצים שתהיה לילדינו?

מהי סביבת הלמידה שאנחנו רוצים שתהיה לילדינו?

השאלה האם להכניס טכנולוגיה לבתי ספר וגני ילדים אינה רלבנטית יותר. כיום ברור שהטכנולוגיה תחדור לכל מערכות החינוך

10.06.2016, 10:09 | דורון איש שלום

מי מאתנו לא מכיר את קונגלומרט המשחקים אנגרי בירדס? עכשיו, כשכבר כמעט הספקנו לשכוח את היצורים הצבעוניים והמוזרים, החליטו הוגי המשחק לסחוט עוד קצת את הלימון ויצרו סרט מונפש עם הציפורים הכעוסות. כעת, דמיינו לעצמכם שהאנשים שפיתחו את המשחק היו מלמדים דרכו גם חוקים בפיזיקה ואז, במקום לגעור בילדינו אחרי 17 שעות בהייה מול המסך, היינו אומרים להם - "מסלול בליסטי זה בדיוק מה שקורה במשחק אנגרי בירד. אתה זוכר שכדי להגיע הכי רחוק צריך זווית מסוימת? בוא נחשב אותה". כך, תוך כדי המשחק היה גם מומנטום של למידה ובסופו של התהליך - הילד היה מתקדם בשלבי המשחק ובדרך גם מתכונן לבחינת הבגרות בפיזיקה.

המחשבה הכמעט בדיונית הזו מתרחשת ברגעים אלו ממש בשני קצוות בגלובוס: סין וארצות הברית, שתי מדינות בעלות גישות בסיסיות שונות לחלוטין בחינוך שהשכילו להבין שדווקא תחום הטכנולוגיה בחינוך (אד טק) הוא הגשר שיקפיץ את התלמידים לרמות הגבוהות ביותר. בסין לדוגמא, תחום הלימוד תוך כדי משחקים נמצא בתאוצה מטורפת בשנים האחרונות בעיקר לתלמידי הכיתות הנמוכות ולגנים. גם תחום השיעורים המקוונים שמביאים לידי ביטוי את תחום הטכנולוגיה בחינוך לאחר שעות בית הספר נמצא בצמיחה אדירה, כך למשל חברת 17zuoye שהיא הפלטפורמה הגדולה ביותר בסין להכנת שיעורים און ליין. הפלטפורמה מכסה 20 מיליון תלמידים ומעל ל-50 אלף בתי ספר. מציעה פתרונות לכל מקצועות הלמידה וכן הכנה לשיעור ופתרונות למידה הן למורים והן להורים והשרות הזה הוא בחינם.

ילדה עם אייפד (אילוסטרציה), צילום: שאטרסטוק ילדה עם אייפד (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק ילדה עם אייפד (אילוסטרציה), צילום: שאטרסטוק

המהפכה קורית ממש עכשיו, השאלה היא לא האם ישראל תצטרף אליה אלא מתי זה יקרה אצלנו. תוך מספר שנים, רוב התלמידים בעולם יגיעו לכיתה עם מכשיר נייד מקוון. המורים והמורות שילמדו אותם יהיו אנשים שגדלו בסביבת האינטרנט, מוקפים בכלים דיגיטליים ורשתות חברתיות. במקביל, הגיון כלכלי ולחץ סביבתי יגרמו לנטישת מוצרי נייר לטובת חומרי לימוד דיגיטליים ואינטראקטיביים.

הודות למחיר הנמוך של הנגשת חומרי לימוד דרך הרשת, התוצאה תהיה דמוקרטיזציה קיצונית של מערכות הוראה ולמידה. תלמידים ומורים בכל רחבי העולם יוכלו ליהנות מחומרי הלימוד הטובים ביותר בכל תחום שעולה על הדעת. במקביל, מערכות למידה אדפטיביות יתאימו את רמת חומרי הלימוד לרמתו של כל תלמיד, ויתרמו לסגירת פערי לימוד בכתה. המהלך הזה יאפשר מרחב גדול יותר לפעילות חינוכית יחד עם העצמת הלמידה אשר תתקיים בכלים חדשניים ומשמעותיים התואמים יותר את המציאות בה אנו (המורים והתלמידים) חיים ואת האתגרים אליהם אנו נדרשים.

לכן, השאלה הפדגוגית אם כדאי להכניס טכנולוגיה לבתי ספר וגני ילדים אינה רלבנטית יותר. כיום ברור שהטכנולוגיה תחדור לכל מערכות החינוך, מגני ילדים ועד לאוניברסיטאות, בדרך זו או אחרת. השאלה החשובה היא - איזה תכנים וסביבות למידה אנו רוצים שתלמידינו ימצאו וייצרו בכלים הללו?

האתגר הבא הוא לדעת מה התלמיד יודע, מה הוא רוצה ללמוד, מה העדפות הלמידה שלו - ולהתאים לו תכנית לימודים אישית שמותאמת לו, כך בעוד שנים לא רבות – מערכות החינוך בעולם יהיו בשיטת הטיילור-מייד - כלומר מותאמות ספציפית לכל תלמיד ותלמידה – מונגשות בכלים השונים.

נראה, שבתוך כך ישתנו גם כלי המדידה וההערכה בהם אנו משתמשים וגם המדדים עצמם יחד עם שינוי המיומנויות להן נידרש.

הכותב הוא דורון איש שלום, ראש תחום החינוך ומוביל קהילת Ed.il לחדשנות בחינוך במכון הישראלי לחדשנות. בתאריכים 9-8 ביוני התקיים בת"א כנס האדטק הישראלי הראשון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות