הפנצ'ר של פולקסווגן: שיעור לתאגיד המתחיל
אחריות תאגידית בעידן הגלובלי מחייבת השקעת משאבים, אך מביאה עמה גם תועלת לעסקים
בדיקות זיהום האוויר ברכבי הדיזל של קבוצת פולקסוואגן אשר חשפו מרמה רחבת היקף של החברה, תפסו את המשקיעים והלקוחות של החברה לא מוכנים. קבוצת פולקסוואגן שהתהדרה במשך שנים בתדמית אחראית וסביבתית, מצאה עצמה באחת בעין הסערה. היושרה של מנהלי החברה, כמו גם תדמיתה ואיתנותה הפיננסית הועמדו במבחן. כיצד קורה שחברה שנדמתה לרבים כמובילה גלובלית בתחום האחריות הסביבתית והחברתית התגלתה כשקועה עד הצוואר במעשי מרמה?
אחריות תאגידית, הפכה בשנים האחרונות לבון טון, שרבים בעולם העסקי רוצים להתהדר בו. זה לא קרה משום שמנהלים הפכו באחת למוסריים יותר או פיתחו רחשי דאגה עמוקים וכנים לסביבה ולחברה. אחריות תאגידית, כשהיא מלווה בתדמית חיובית יכולה להקנות יתרון עסקי לחברות בשווקים תחרותיים וגלובליים. מפעל הנוהג באחריותעשוי לחסוך כסף בקנסות על הפרות של רגולציה ויכול ליצור סביבת עבודה בטוחה יותר שתפחית הוצאות על תאונות ונזקים. התנהגות עסקית אחראית יכולה לקדם יצירתיות ופיתוח של מוצרים חסכוניים ומתקדמים. אחריות זו יכולה לייצר אוירה ארגונית שמקדמת פיתוח עובדים ומפתחת תחושת שותפות המסייעת למנהלים לגייס ולשמר עובדים בשוק עבודה תחרותי.
מדוע עסקים לא נוהגים באחריות?
אם אחריות תאגידית היא פרקטיקה בעלת פוטנציאל תרומה כה גבוה לתאגיד, מדוע בעצם לא כל העסקים פועלים באופן אחראי? מדוע חלק מן העסקיםמעוניינים בתדמית חברתית וירוקה אך אינם מוכנים לגבות זאת בעשייה? השאלות הללו,שניתן לתרגמן לשאלה מה גורם לאחריות בתאגידים, הייתה נשוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו שערכנו בישראל. שאלנו מה הגורמים לאחריות, או לחוסר אחריות,במפעלי תעשייה. בחנו בעת ובעונה אחת לחצים חיצוניים לחברה כגון לחצים המופעלים על ידי מחזיקי העניין של התאגיד (בהם כלולים לקוחות, ספקים, קהילה, מוסדות פיננסים ועובדים) וכן כיצד משפיעות דרישות הרגולטוריםברישוי בפיקוח ובאכיפה. מעבר לדרישות וללחצים שמקורם מגורמים חיצוניים, שיערנו כי ישנה חשיבות לתרבות הארגונית של העסק, לסוג המנהיגות הפועלת בו וכן לעמדות ולהתנהגויות של מנהלים בקשר לאחריות תאגידית. לבסוף, שיערנו גם שליחסם של העובדים למקום עבודתם עשויה להיות השפעה על התנהלותו האחראית (או הבלתי אחראית) של העסק. בהקשר זה בחנו התנהגויות ידועות כמו מחוייבות, שביעות רצון והתנהגות ארגונית אזרחית.
תרבות ארגון ועמדות המנהלים קובעות את רמת האחריות בעסקים
גילינו כי לתרבות הארגונית ולמנהלים, באופן לא מפתיע, תפקיד חשוב מאוד בעידוד התנהגות אחראית כלפי הסביבה. עמדות של מנהלים כלפי אחריות תאגידית היא מנבא משמעותי ביותר למידת האחריות שנמדדה בפועל כלפי הסביבה.משאלונים ומראיונות עומק שערכנו עם עשרות מנהלים בכירים, גילינו כי רבים מהם מאמינים באפקטיביות של התנהגות אחראית כלפי העובדים, הקהילה והסביבה. בין 50% ל-95% מן המנהלים סבורים כי הנהגת תכנית של אחריות תאגידית תביא לשיפור תדמית הפירמה בעיני הלקוחות, לשיפור הניהול ולחיזוק האטרקטיביות של העסק בעיני עובדים חדשים, להעלאת המוטיבציה בעבודה של עובדים ותיקים ולחיזוק המחויבות האתית של העסק לקהילה.
למעלה מ-80% מאותם מנהלים דיווחו כי ההנהלה מייחסת חשיבות לביצועים חברתיים וסביבתיים נוסףעלביצועים כלכליים, ודורשת לקבל מידע על ביצועים אלה.מצאנו כי במרבית החברות מתקיימות פעילויות התנדבותיות עם הקהילה, תוך מעורבות של קבוצות עובדים. עם זאת היקף התרומות הכספיות של עסקים לטובת הקהילה הואזניחביחס לרווחי החברה. לעומת הממצאים החיוביים ביחס שבין תרבות הארגון ועמדות והתנהגויות המנהלים, לביצועים הסביבתיים, מצאנו כי ליחסם של העובדים למקום העבודה (על-פי מדגם של מאות עובדים) לא הייתה השפעה על רמת האחריות הסביבתית שנמדדה בקרב התעשיות שהשתתפו במחקר.
המשמעות המעשית של ממצאים אלה היא שיש לפתח כלים לטיפוח תרבות עסקית ונורמות ניהוליות שתומכת באחריות ומקדמת אותה.דוגמאות הן: הדרכות והכשרות ממוקדות אחריות תאגידית למנהלים ודירקטורים ויצירת מגוון תמריצים לקידום ולעידוד של מנהלים ועובדים המפגינים התנהגות אחראית ופועלים לקידומה. בו בעת, כאשר הרגולציה נתפסת כחזקה וכופה, הדבר משפיע לרעה על מידת האחריות הסביבתית, ככל הנראה משום שכפייה מביאה לנסיגת המוטיבציות הפנימיות של מנהלים לקדם אחריות תאגידית.
מסקנת המחקר ברורה: אחריות סביבתית יציבה וממשית משיגים דרך חינוך, הדרכה והכשרה, ולא באמצעות כפייה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה