אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העליון קיבל את הערעור: השעבוד על הנכס יוחלף בערבות בנקאית צילום: bigstock

העליון קיבל את הערעור: השעבוד על הנכס יוחלף בערבות בנקאית

לדעת שופטי הרוב, הערבות הבנקאית מבטיחה את החזר החוב לנושים באותה מידה ואף יותר

13.06.2016, 08:59 | עו"ד דב דוניץ

בית המשפט העליון קיבל באחרונה את ערעורה של חברת "אבן ישראל" על החלטת המחוזי שלא לאפשר לה להמיר "הערת אזהרה" הרשומה על נכס בבעלותה בערבות בנקאית. לדעת שופטי הרוב, הערבות הבנקאית מבטיחה את החזר החוב לנושים באותה מידה ואף יותר.

ב-2011 הסכימה חברת "אבן ישראל" לרשום בטאבו הערת האזהרה על אחד מנכסיה לשם הבטחת פירעון חוב של 300,000 דולר. על פי ההערה, החברה אינה יכולה לבצע שינויים בנכס ללא הסכמת אחד הנושים. בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי ב-2015 ביקשה החברה למחוק את הערת האזהרה מכיוון שלטענתה החוב נפרע.

החברה טענה כי בינתיים היא מכרה את הנכס המשועבד והתחייבה בפני הקונה שהערת האזהרה תוסר ולכן היא מבקשת כסעד זמני שעד לבירור המחלוקת היא תפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית בגובה החוב והערת האזהרה תמחק לאלתר.

בקשתה לסעד זמני נדחתה בבית המשפט המחוזי ועל כך הגישה החברה ערעור לבית המשפט העליון. בערעור טענה החברה כי המחלוקת בין הצדדים היא כספית ולכן אין הצדקה שלא לאפשר לה להפקיד בטוחה אחרת לפירעון החוב במקום הערת האזהרה.

לדבריה, ערבות בנקאית משפרת את מצבם של הנושים לעומת הערת האזהרה וסירובם למחיקת ההערה נגוע בחוסר תום לב ובניסיון להפעיל עליה לחץ פסול לתשלום חוב שכבר נפרע.

המשיבים מצדם הכחישו שהחוב נפרע והגישו תביעה נגדית כלפי החברה. הם סירבו למחיקת הערת האזהרה וטענו כי לא מדובר בסעד זמני אלא במהלך בלתי הפיך שייתר את ניהול ההליך כולו.

השופט נעם סולברג, צילום: אלכס קולומויסקי השופט נעם סולברג | צילום: אלכס קולומויסקי השופט נעם סולברג, צילום: אלכס קולומויסקי

לדבריהם, החברה היא שפעלה בחוסר תום לב כשמכרה את הנכס על אף קיומה של הערת האזהרה. עוד נטען כי בין הצדדים מחלוקת עובדתית ממשית ולכן שלב זה אינו בשל להכרעה בשאלת מחיקת הערת האזהרה. מכל מקום, טענו המשיבים, הערת אזהרה מהסוג עליו הסכימו הצדדים היא אמצעי לחץ לגיטימי בהתנהלות עסקית.

לא בכל מקרה

 

השופט יצחק עמית השתכנע שהפקדתה של הערבות הבנקאית על ידי החברה משפרת את מצבם של המשיבים כנושים. לדבריו, לא בכל מקרה תשלום כספי יוכל להוות תחליף להערת אזהרה. כך למשל, במקרים בהם מדובר בנכס השייך לכמה שותפים והצדדים רשמו הערת האזהרה כדי למנוע שינויים בנכס ללא הסכמת אחד מהם, לא ניתן להחליף את ההערה בבטוחה אחרת. עם זאת, במקרה זה ברור כי הערת האזהרה נועדה אך ורק להבטחת החוב הכספי ולכן אין מניעה להחלפתה בבטוחה אחרת, טובה ונגישה יותר עבור הנושים.

לפיכך סבר השופט כי יש לקבל את הערעור. השופט צבי זילברטל הצטרף לפסק דינו של השופט עמית.

השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט כי יש לדחות את הבקשה מכיוון שלשיטתו, מטרתה של הערת האזהרה הייתה ליצור לחץ מוסכם על החברה ולכן המרתה בערבות בנקאית (שאמנם מבטיחה את החוב אך אינה יוצרת כל לחץ על המבקשת לפרוע אותו) – תפגע במשיבים באופן משמעותי.

בסיכומו של דבר הוחלט ברוב דעות לאפשר למבקשת למחוק את הערת האזהרה בתמורה להפקדת ערבות בנקאית.

לפסק הדין

• ב"כ המבקשת: עו"ד ארנון בן עמרם

• ב"כ המשיבים: עו"ד דורון אדירי, עו"ד גיא לוסקי, עו"ד גלעד ברבי, עו"ד זיוה שמחה, עו"ד יורם הכהן

* עורך דין דב דוניץ עוסק בדיני מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות