אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגידו לא לשירות לאומי צילום: איי אף פי

הגידו לא לשירות לאומי

אם צרפת רוצה לזכות ביורו, שחקני הסגל שלה צריכים לנתק את עצמם מהרגשות הלאומיים. הם צריכים להוריד את האומה מכתפיהם ולהתחיל לשחק את המשחק עבור עצמם

11.06.2016, 10:37 | אוריאל דסקל

דימטרי פאייט, גיבור המשחק הראשון ביורו (בישול וגול ניצחון), הוחלף בדקה ה-89 והתקשה לשמור את הדמעות בפנים. "היה לחץ, הרבה מאוד לחץ", הודה קשר ווסטהאם בסיום המשחק נגד רומניה. "יחד עם השער הגיעו גם הרבה רגשות". כדורגל הוא רכבת הרים רגשית - זו אחת מהסיבות שאנחנו אוהבים את המשחק אחרי הכל.

קראו עוד בכלכליסט

 "בתת מודע, ייתכן מאוד ששמנו על עצמנו הרבה יותר מדי לחץ", הודה פאייט, צילום: איי אף פי "בתת מודע, ייתכן מאוד ששמנו על עצמנו הרבה יותר מדי לחץ", הודה פאייט | צילום: איי אף פי  "בתת מודע, ייתכן מאוד ששמנו על עצמנו הרבה יותר מדי לחץ", הודה פאייט, צילום: איי אף פי

על הלחץ הרגשי הזה נוסף גם לחץ לאומי על מארחת הטורניר. דרישה של "העם" לייצג בכבוד ולזכות בתואר. במקרה של צרפת, מדינה שהכבוד הלאומי שלה הוכה פעם אחר פעם בשנים האחרונות, כל משחק ביורו הוא גם הצהרה לאומית. נראה שכל שחקן צרפתי ביורו מרגיש שהוא בשירות לאומי. שמטרתו היא "לגרום לאזרחי המדינה להיות גאים בנו". לחץ פטריוטי זה יכול להיות בעייתי. "בתת מודע, ייתכן מאוד ששמנו על עצמנו הרבה יותר מדי לחץ", הודה פאייט.  

פטריוטיזם אינו אלמנט חובה להצלחה בכדורגל נבחרות. קרלס פויול, צ'אבי, ג'רארד פיקה וססק פאברגאס, קטלונים גאים, לא פטריוטים ספרדיים גדולים - אבל הם כן מקצוענים נדירים שעשו דברים נהדרים עבור ספרד. אותו דבר גם ניתן לומר על מסוט אוזיל, ג'רום בואטנג, סמי חדירה ואחרים בסגל הגרמני שמילות ההמנון לא ממש מעניינות אותם, אך הם עושים שירות גדול לגרמניה.

ככלל פטריוטיזם בכדורגל יכול להיות מאוד בעייתי. במיוחד עבור מדינה מארחת. מדובר כאן על לחץ, שיכול לגרום נזק. עבור רוב השחקנים קבוצתם חשובה יותר ממדינתם. זה רק הגיוני מאחר שהם בדרך כלל משחקים במדינות זרות עם שחקנים זרים. זה דווקא משהו שיכול לסייע לכדורגל נבחרות.

שחקנים שאיכפת להם יותר מהקבוצה ופחות מהמדינה לא ירגישו את אותו "הלחץ" מהמדינה. הגאווה הלאומית לא תשחק תפקיד עבורם במשחק. הם לא ירגישו יותר מושפלים בגלל הפסד ולא יותר לחץ חיצוני בכל פעולה. בגדול, הם לא צריכים לשחק עם מדינה שלמה על הכתפיים שלהם והם גם לא רגילים לכך מקבוצותיהם. ככלל, קבוצה מגובשת של חברים תמיד תהיה חזקה יותר מקבוצה של פטריוטים שאיכפת להם יותר מהמדינה שלהם מאשר מערכת היחסים בקבוצה שלהם (תחושה שיכולה גם ליצור מתיחויות בין השחקנים שעשויים להתחרות ב'מי יותר גרמני/צרפתי/אנגלי/הולנדי/ישראל - במקום להתרכז בכדורגל). כמו כן, מבחינת לחץ, עדיף לשחקן להרגיש שהוא נלחם עבור 25 מחבריו הטובים במקום להרגיש שהוא נלחם עבור 25 מיליון אנשים שהוא לא מכיר.

בסך הכל, אפילו מילואמניקים ישראליים מדברים על כך שהם מתגייסים בשביל החברים ולא בשביל המדינה. אם צרפת רוצה לזכות ביורו, שחקני הסגל צריכים לנתק את עצמם מהרגשות הלאומיים. הם צריכים להוריד את האומה מכתפיהם ולהתחיל לשחק את המשחק עבור עצמם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות