אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנקים נזהרים מקנסות: "החמירו את הדרישות ללקוחות בחו"ל והפחיתו סיכונים" צילום: גטי אימג'

הבנקים נזהרים מקנסות: "החמירו את הדרישות ללקוחות בחו"ל והפחיתו סיכונים"

אחד מפרקי הסקירה של הפיקוח על הבנקים מתייחס לחשיפה של בנקים ישראלים לעונשים בעקבות הפרת חוקי מס של מדינות זרות

13.06.2016, 10:03 | תומר גנון

החקירות בחשד לסיוע להעלמת מס, החשש מהלבנת הון, הקנסות בהיקף של מאות מיליוני דולרים, ההלשנות של בנקאים והחקיקה המתפתחת בארה"ב ובאירופה עשו את שלהם. אחרי שנים רבות שבהן היה נראה שבנק ישראל אדיש ביחס לחשיפה של בנקים ישראלים – במיוחד אלה שפועלים בשוויץ או במקלטי מס – לקנסות כבדים בעקבות הפרת חוקי מס של מדינות זרות, נראה שבפיקוח על הבנקים הפנימו סוף סוף את עומק הסיכונים התפעוליים הכרוכים בכך, וההשלכה שלהם על יציבות המערכת הבנקאית בארץ.

קראו עוד בכלכליסט

הסקירה שמתפרסמת היום כוללת בתוכה גם התייחסות לגל ההסדרים והחקירות, במיוחד בארה"ב אבל גם באירופה, בנושא העלמת מס של אזרחים זרים. חקירות שהגיעו גם לבנקים הגדולים בישראל כגון לאומי, הפועלים ומזרחי-טפחות. אלה כבר נתנו אותותיהם בשורות התחתונות של הבנקים. למשל הסדר בנושא שאליו הגיע לאומי מול משרד המשפטים האמריקאי ובו התחייב לשלם 400 מיליון דולר, וכן הפרשה של 50 מיליון דולר על ידי בנק הפועלים ו-30 מיליון דולר על ידי מזרחי-טפחות, בעקבות חקירה של ה-FBI נגדם בנושא. 

גליה מאור ואיתן רף. חקירה גדולה בלאומי על תקופת כהונתם, צילום: יונתן בלום גליה מאור ואיתן רף. חקירה גדולה בלאומי על תקופת כהונתם | צילום: יונתן בלום גליה מאור ואיתן רף. חקירה גדולה בלאומי על תקופת כהונתם, צילום: יונתן בלום

"בשנים האחרונות חל שינוי כלל עולמי במדיניות הנוגעת לציות, ומדינות רבות הגבירו את האכיפה של חוקי המס על כלל המערכת הפיננסית", נכתב בסקירה. "ארה"ב היתה חלוצה באימוץ גישה פרו-אקטיבית לנושא זה, והיא נקטה צעדים כלפי בנקים שניהלו חשבונות ללקוחות אמריקאים ונחשדו בסיוע ללקוחותיהם להסתיר נכסים מרשויות המס האמריקאיות. ב-2010 חוקקה ארה"ב את ה-FATCA - חוק שנועד להעמיק את הדיווח לרשויות המס בארה"ב, באמצעות הטלת חובת דיווח על כל ישות פיננסית שעוסקת בקבלת פיקדונות או כספים מאזרחים אמריקאים. מדינות אחרות ביניהן צרפת, גרמניה ואיטליה הלכו בעקבות ארה"ב ונקטו פעולות שונות כדי לגבות מסים שלא שולמו.

"לצד זה הרחיבו עובדים בתאגידים בנקאיים גלובליים את היקפי ההלשנה (whistle blowing) בעקבות התמריצים שנתנו לכך הממשלות ורשויות המסים. ב-2014 הודיע משרדי האוצר ל-OECD כי ישראל תאמץ את התקן לחילופי מידע אוטומטיים על חשבונות בנק עד תום 2018. תקן זה צפוי להרחיב את היקף המידע שבנקים ידווחו לרשויות המס. יודגש כי ישראל חתומה על הסכמים לחילופי מידע בין מדינות זה שנים אחדות".

בסקירה נטען כי "בעקבות זאת – ובמסגרת הפקת הלקחים מתוצאות החקירות שהרשויות האמריקאיות ניהלו נגד הבנקים הגדולים בעולם ובישראל, תהליך שטרם הסתיים בחלק מהבנקים בישראל – שיפרו הבנקים את ניהולם של סיכוני הציות והסיכונים חוצי הגבולות (cross border) הנובעים מפעילות מול תושבי חוץ.

"בהתאם לכך", נכתב בסקירה, "החמירו הבנקים את הדרישות שהם מציבים ללקוחות אלה בתחום המס וחובת הציות למגוון רחב של חוקים (כגון חוקי ייעוץ) במדינות המקור שלהם. הדבר התבטא בירידה משמעותית בפיקדונות של תושבי חוץ בקבוצות הבנקאיות הישראליות, ובצמצום משמעותי בפריסה הבין-לאומית של הקבוצות באמצעות סגירת סניפים, נציגויות וחברות בנות.

"הפיקוח על הבנקים מנחה את מערכת הבנקאות הישראלית ליישם את הדרישות המחמירות ביותר בתחום הציות, ובהקשר זה הוא מתייחס לציות למכלול החוקים החלים על לקוחות הבנקים במדינת המקור שלהם ובמדינות שבהן הם פועלים. כמו כן הפיקוח מנחה את הבנקים להשלים את הטיפול בחקירות ובלקחים הרחבים הנגזרים מהן, ולעמוד בדרישות המחמירות שמציבות מדינות אירופה ומדינות אחרות, דרישות מקבילות ל-FATCA".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות