אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אל תיתנו לבנקים להסתיר את ענקיות המזון צילום: אוראל כהן

פרויקט כלכליסט

אל תיתנו לבנקים להסתיר את ענקיות המזון

נסו לדמיין מה היה קורה בבנקים אילו אף אחד לא היה מפקח עליהם — זה מה שקורה בשוק המזון שמתאפיין בריכוזיות גבוהה ובמחסור ברגולציה

16.06.2016, 16:14 | נעמה סיקולר

חמש שנים עברו מאז מחאת הקוטג' של 2011, וחברות המזון כבר לא נמצאות במרכז השיח הציבורי. בקיץ הזה הן פינו את מקומן בקיץ למגזר הפיננסים בכלל ולבנקים בפרט, שבמובנים מסוימים הביאו על עצמם את הביקורת מצד הציבור ואת הרגולציה מצד הממשלה.

אלא שדווקא בנקודת הזמן הזאת ההשוואה בין שני המגזרים הללו — בנקים ומזון — מולידה מסקנה עגומה בנוגע למידת היכולת שלנו כצרכנים להגיב למהלכים שנעשים על ידי חברות המזון.

5 שנים למחאת הקוטג' - כתבות נוספות בפרויקט

חברות המזון מסתכלות אחורה באימה וזה הדבר היחיד שמרסן אותן

הקוטג' לא התאושש מהמכה התדמיתית ועושה עלייה לאמריקה

מכירות מוצרי החלב ירדו בשבועות למרות שהוזלו

עליית מחירי המזון נבלמה ולממשלה לא מגיע הקרדיט 

 

חמש השחקניות הגדולות בשוק המזון הפכו בשנים שחלפו מאז 2011 לפחות שקופות ופחות מפוקחות. כמו כן, הן צמצמו את התלות שלהן בשוק הישראלי ובהתאם לכך פחתה המחויבות שלהן כלפיו. אסם כבר לא נסחרת בבורסה, כך שאנחנו לא יכולים לדעת יותר מה שיעורי הרווח שלה, מה השכר שהיא משלמת לבכיריה ומה הדיבידנד שהיא מחלקת לבעלי המניות.

תהליך דומה עברה תנובה, שגם היא כבר לא מדווחת לבורסה. המקרה של תנובה מסוכן יותר לצרכן הישראלי בשל בעלת השליטה הסינית ופוטנציאל הלחץ שקיים ברמה הבין־מדינתית. הסכנה של תנובה גדולה יותר גם מכיוון שהיא חברת המזון הגדולה במשק. משום כך היא חשופה למכירות של מוצרי מזון מפוקחים, ולכן מושפעת מכל שינוי רגולטורי ומכל רפורמה חקלאית. לא בטוח שממשלת ישראל תצליח להכיל לחץ פוליטי סיני אם יגיע בעתיד.

שוק שבו רפורמות לא עוברות

כדי להבין עד כמה השקיפות חשובה אפשר להסתכל על יוניליוור — חברה שהיא תמנון רב־זרועות שהצרכן בדרך כלל לא מקשר ביניהן. יוניליוור, שמשווקת בישראל מותגים רבים כמו תלמה, דאב, רקסונה וקנור, היא הראשונה שהעלתה מחירים כשנה לאחר המחאה החברתית, ובעקבותיה הלך שוק המזון כולו.

עם זאת, שקיפות בנוגע למחירים או לרווחיות היא לא חזות הכל, שכן בשוק המזון גם אין רגולציה על התחרות. הרגולטור האחרון שפעל בו בעוצמה יחסית — רשות ההגבלים העסקיים — הודיע לאחרונה שלא יפקח יותר על מחירים מופרזים. מדובר בשוק שכל רפורמה שניסו להעביר בו בשנים האחרונות נפלה בגלל הלובי של החקלאים או של חברות המזון הגדולות: מפתיחתו ליבוא מקביל, דרך רפורמת הקורנפלקס ועד הרפורמה בשווקים החקלאיים שאמורה היתה להוריד את מחירי הביצים, העוף והגבינה. כל הרפורמות האלה כשלו ולא פעם כלל לא הגיעו להצבעה בכנסת.

ענת גבריאל מנכ"לית יוניליוור. התמנון שאף אחד לא מכיר, צילום: שי יחזקאל ענת גבריאל מנכ"לית יוניליוור. התמנון שאף אחד לא מכיר | צילום: שי יחזקאל ענת גבריאל מנכ"לית יוניליוור. התמנון שאף אחד לא מכיר, צילום: שי יחזקאל

באופן אירוני הסממן המובהק של הכישלון הרגולטורי בהעברת רפורמות בתחום הוא חוק המזון — אותה רפורמה שנולדה ממחאת הקוטג'. לחוק הזה נדרשו 3.5 שנים כדי לעבור בכנסת. הוא יצא ממנה רדוד ורזה משמעותית, ובשנה וחצי שחלפו מאז נכנס לתוקף הוא גם לא הגדיל את מגוון הספקים הקטנים על המדפים, ואפילו לא הצליח לייצר שקיפות רבה יותר של המחירים כפי שהתיימר לעשות בחסות האמצעים הדיגיטליים המתקדמים.

הרגולציה הכושלת לא היתה מטרידה אלמלא הריכוזיות של שוק המזון, שנשמרה ואף החריפה מאז המחאה החברתית. חמש החברות הגדולות — תנובה, שטראוס, אסם, קוקה־קולה ויוניליוור — הגדילו מעט את החשיפה הקבוצתית שלהן לצרכן, והן כבר מחזיקות יחדיו בנתח שוק של 42.3%. האבסורד הוא שדווקא ההיסטריה שבה הן הגיבו למלחמתו של משרד הבריאות בסוכר ובמלח מלמדת שאפילו עם מעט רגולציה ממשלתית שוק המזון הוא כזה שניתן ליצור בו שינוי.

מעט רגולציה יכולה לחולל שינוי גדול

עכשיו נחזור לבנקים. נסו לדמיין פגישה בין יו"ר בנק לשר שמפקח עליו. פגישה בארבע עיניים, מחוץ לטווח הראייה של הציבור, בדיוק כמו זאת שהתרחשה בין יו"ר תנובה ושר החקלאות אורי אריאל לאחרונה. נסו לדמיין את הבנקים בלי הרגולציה של המפקחת על הבנקים, משרד האוצר, המפקחת על שוק ההון ורשות ניירות ערך. נשמע כמו תסריט אימה דמיוני? זה בדיוק מה שקורה בשוק המזון, שמופקר לחלוטין על ידי הממשלה.

אז נכון שיותר קשה לעבור בנק מלעבור סופר, אבל זה לא אומר שהזירה צריכה להישאר מופקרת לחלוטין. אולי לא מדובר בכספי ציבור, אבל מדובר באוכל שאנו אוכלים ובסכום שאנו משלמים עליו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
עד היום לא נחקר מי גרם לריכוזיות ולמחירי
עד היום לא נחקר מי גרם לריכוזיות ולמחירי המזון הגבוהים בארץ מי קיבל תמורה? ולמה? בחקירה קצרה נגיע למסקנה הברורה: השופטת ורדה אלשיך VARDA ALSHECH ,היא הגורם המרכזי לריכוזיות, ובלעדיה זה לא היה, פעם אחת כשחיסלה את חברת פיקנטי בשרות חברת אסם, כבר אז טען משה בדש שהשופטת ורדה אלשיך פועלת כזרוע של חברת אסם ומבצעת פשעים . ופעם שנייה בחיסול קלאב-מרקט ובדרך זו חיסלה את ספקיה הקטנים של קלאבמרקט, פעולות אלו משרתים את חברת אסם אליה היא קשורה. וממנה היא מקבלת כסף רב! לא צריך להיות משפטן דגול מספיק מוח בריא להבין שהגברת ורדה אלשיך מסכנת את חוסן הציבור כאשר בפועל גורמת לריכוזיות מטורפת המעלה את מחירי המזון בכ-2000 ₪ בקרוב למשפחה לחודש בהשוואה למדינות בעולם. כמו כן היא מסכנת את חסכונות הציבור ע"י אישור תספורות באג"ח כאשר היא באמצעות היחצ"ן משה תאומים יוצרים מצגים כוזבים כאילו הם שומרים על המשקיע הקטן בעוד הם מחסלים את חסכונות הציבור מחד וגורמים להעלאת מחירים מצד שני. העבירות בהם היא נתפסה לאחרונה דבר יום יומי אצלה. עדות שקר - עבירה פלילית., זיוף פרוטוקול-עבירה פלילית, הדחה לדבר עבירה- עבירה פלילית המסקנה: גרוניס כנראה מתקשה בהבנת הנקרא! נאמן חייב היה לפתוח נגדה בהליכים פלילים ולהעמיד את גרוניס להדחה בפני הוועדה למינוי שופטים. אבל נאמן כמוהם לא עשה דבר. מה גם שכאן הראיות הם חותכות וחד משמעיות ! הגברת זייפה פרוטוקול ! על מנת להגיש תלונה נגד עו"ד! אמרה דברים שלא היו. ואף הדיחה לדבר עבירה. - הפרוטוקול זויף כדי שהיא תוכל לתפור תיק לעו"ד בישראל על מנת לפגוע במשלח ידו. עבירה פלילית ממדרגה ראשונה שמתאימה יותר למאפיה בסיציליה. פשוט לא יאומן איך מוכנים לסבול התנהגות כזו מצד שופט בישראל שחרורה מאחריות אישית ופלילית כמוה כחיסול שארית האמון במערכת המשפט (אם קיים אמון כלל) זה כוחה של אלשיך!!!
Mike055  |  17.06.16