נדחתה שוב ההצבעה על הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל

לאחר דיון סוער שנערך אתמול (ד') במועצת מקרקעי ישראל הוחלט גם הפעם שלא להעלות להצבעה את ההחלטה להרחיב את הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י). ההצעה, שהוסרה כבר פעמיים בעבר מסדר היום של דיוני המועצה מחשש כי תיכשל, נדחתה פעם נוספת. לפי ההערכות היא צפויה להשתנות באופן ניכר עד שתוגש לישיבת המועצה הבאה.

הרפורמה במקרקעי ישראל שהוביל מנהל הרשות לשעבר בנצי ליברמן המדינה תעביר את הבעלות בקרקעות המדינה לחוכרים, נועדה תחילה לצמצם את החיכוך בין רמ"י לבין האוכלוסייה ובכך תקטין את הוצאות הרשות ותגביר את יעילות העבודה.

על פי הרפורמה קרקעות המדינה יועברו ללא תמורה לחוכרי מגרשים לבנייה צמודת קרקע ובינוי בפועל (הרחבות ביישובים חקלאים) בשטח של עד 540 מ"ר, חוכרים בעלי קרקעות ששטחן גדול יותר מ-540 מ"ר ההטבה תוגבל ל-300 אלף שקל.

אולם ההטבה הכספית שמעניקה המדינה למי שיבחר לממש את הזכות לבעלות על הקרקע תקפה גם ליישובי עולים (הגדרה לשכונות כמו בכפר סבא, אשקלון, אבן יהודה, פרדסיה, גדרה ועוד) והיא לא מוגבלת בסכום, כך שחוכר יוכל להנות מהטבה שמתחילה מ-150 אלף שקל ויכול להגיע למיליוני שקלים.

השיח העיקרי אתמול בדיון היה בין אביגדור יצחקי, ראש מטרה הדיור במשרד האוצר שתומך בהרחבת הרפורמה, לנציגי קק"ל בראשות המנכ"ל מאיר שפיגלר המתנגדים לה בטענה כי הנתונים שהוצגו להם בעבר היו שגויים ויש צורך לערוך שינוי כולל בהחלטה שהתקבלה עוד בשנת 2009.

המתנגדים טענו כי המדינה מעניקה הטבות כלכליות בלתי סבירות שאינן עומדות בעקרונות השוויון והצדק החלוקתי וכי ההחלטה התקבלה בפזיזות לאחר שהוצגו נתונים שהתבססו על הערכות שגויות וללא חוות דעת כלכלית.

במהלך הישיבה הוצגה חוות דעת כלכלית שערכה חברה חיצונית עבור רמ"י שאמדה את גובה אובדן ההכנסות הפוטנציאליות מגביית דמי חכירה בכ-2.7 מיליארד שקל, במקום 70 מיליון שקל שנטען תחילה. חוות דעת נוספת שערך לפני מספר חודשים כלכלן רמ"י דוד מזרחי אובדן ההכנסות עלה ל-3.5 מיליארד שקל ובהערכות נוספות היא הגיעה ל-6 מיליארד שקל.

יצחקי טען כי מלבד היעילות ברמ"י הרחבת הרפורמה תעודד בעלי קרקעות לממש את הבעלות על הקרקע הכוללת קבלת זכויות בנייה נוספות (במידה ויש) ובכך יגדל היצע הדירות באותם יישובים ויסייעו במאמץ הלאומי לפתרון מצוקת הדיור. נציגי קק"ל הציגו בפני המועצה את גובה ההטבות אליהם זוכים חוכרים ברחבי הארץ, שחלקן הגיעו למיליוני שקלים באזורי הביקוש מה שגרם לשאר חברי המועצה להשתתק.

בשלב זה של הדיון תהה שר האוצר משה כחלון, המכהן גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, מדוע אזרח בצפון תל אביב מקבל הטבה של 900 אלף שקל מהמדינה? נראה שהבין כי הרחבת הרפורמה נוגדת את האג'נדה הפוליטית שלו. כחלון עומד ככל הנראה בפני ניגוד אינטרסים היות שיד ימינו (יצחקי) תומך בהרחבת הרפורמה, והוא בעצמו מתנגד לה ולכן נמנע מלהביא את דעתו במהלך הדיון. אולם ההחלטה שלא להעלות אותה להצבעה בסופו של דבר מצביעה כי הוא אינו מעדיף שהחלטה כזו תעבור בזמן כהונתו.

בהמשך הדיון הציג שפיגלר את הצעתו שתשנה את התנאים הקיימים לקבלת ההטבה. הוא הציע להגביל את גובה ההטבה הכספית ל-150 אלף שקל לכל הרוכשים, כאשר את ההטבה יוכלו לממש בעלי זכויות בנייה ליחידת דיור אחת ומעלה שינצלו את פוטנציאל הזכויות בקרקע שתועבר לבעלותם תוך שלוש שנים.

על פי ההצעה, במידה והחור לא ינצל את זכויות הבנייה הוא ייאלץ לשלם את מלוא הסכום על הקרקע. בכך המדינה מגבילה את אובדן ההכנסות הפוטנציאלי שלה מכל חוכר וגם מתמרצת את בעלי הקרקעות לבנות יחידות דיור בשטחן ולהקל על מצוקת הדיור.

בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי האגודה לצדק חלוקתי עוד בשנת 2014 נערך דיון לפני כחצי שנה בו קבע שופט בית המשפט כי על מועצת מקרקעי ישראל לדון בהצעה ולהציג בפניו את החלטת המועצה. כעת, משנדחתה ההצבעה בפעם השלישית, תיאלץ המדינה להתמודד מול בית המשפט שהביעה בעבר את מורת רוחה מהדחיות ולהסביר לה מדוע שוב לא התקבלה ההחלטה בנושא.