אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שלוש המחלות הכרוניות של שוק המזון צילום: כרמית פלר

ניתוח כלכליסט

שלוש המחלות הכרוניות של שוק המזון

נוסחה מיושנת שמותירה את מחירי מוצרי המזון המפוקחים גבוהים מדי, לובי חקלאי שהופך את מחלקת הירקות והפירות למכרה הזהב של רשתות השיווק וחסמי יבוא שאף אחד בממשלה לא ממהר לטפל בהם. כלכליסט צולל לעומק הכשלים הגדולים של שוק המזון

19.06.2016, 10:31 | נורית קדוש

חמש שנים לאחר שהציבור מאס בעליות המחירים התכופות מצד חברות המזון ויצא לרחובות למחות, נראה כי שלל הוועדות שהוקמו לטיפול ביוקר המחיה לא הצליחו לתקן את הכשלים המרכזיים בשוק המזון. אמנם כמה חודשים אחרי המחאה החברתית הגדולה של 2011 חברות המזון הפחיתו את מחיריהם של כמה מוצרים שוליים, אבל הבעיות המבניות של השוק נותרו כשהיו, והמחירים שהופחתו מיהרו לטפס בחזרה. מחירי מוצרי מזון מפוקחים, מחירי פירות וירקות וחסמי יבוא — אלו שלוש המחלות הכרוניות של שוק המזון שלא טופלו כבר עשרות שנים. ללא טיפול עומק בשלוש אלו, כל רפורמה בשוק המזון נועדה לכישלון או להשגת תוצאה שהיא בבחינת שינוי קוסמטי בלבד שרחוק מלהשפיע באופן מהותי על כיסו של הצרכן.

קראו עוד בכלכליסט

1. פיקוח מיושן: נזק של מאות מליונים בגלל נוסחה לא עדכנית

 

לשכות המסחר לליצמן: "העיכוב ברפורמת הקורנפלקס גורם לנזק כלכלי ליבואנים" לדברי נשיא האיגוד, לתחנת ההסגר בנמל אשדוד מוגשים כ־200 משלוחי יבוא מזון בממוצע, ואילו כוח האדם יכול לטפל בכ־85 משלוחים נורית קדושלכתבה המלאה

בדצמבר האחרון טרפדו רשתות המזון מהלך שהיה יכול להפחית את מחירי סל הצריכה במאות מיליוני שקלים בשנה כשהצליחו לשכנע את משרדי הממשלה לוותר להן על החובה לגלגל על הלקוחות את ההנחות שהן מקבלות מיצרניות המזון כמו תנובה על מוצרי מזון מפוקחים. בישראל הממשלה מפקחת על שורה של מוצרי מזון, כמו למשל חלב, גבינה ולחם אחיד פרוס. כשרשת קמעונאות רוכשת סל מוצרים מספקית מזון, היא רוכשת ממנה סל משולב של מוצרים שמצויים בפיקוח וכאלו שאינם מצויים בפיקוח, ומקבלת ממנה הנחה על הכמות כולה. לצרכן הרשת מוכרת את המוצר המפוקח במחיר המרבי שקבעה הממשלה, גם אם היא רוכשת אותו במחיר נמוך יותר. את התופעה הזאת ניסו לחסל במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר, ונכשלו בכך.

הכישלון הזה מצטרף למחדל אדיר ומתמשך ביחס למחירי המוצרים המפוקחים בישראל — מחדל בן 20 שנה שחושף את אוזלת היד הממשלתית בהיקפים שקשה לתאר. פיקוח המחירים בישראל מתבסס על נוסחת פיקוח בשם נוסחת סוארי שנקבעה ב־1996. הנוסחה הזאת משריינת רווח מסוים מעל עלויות הייצור לכל אחת מהחוליות בשרשרת המזון — חקלאים, יצרנים וקמעונאים. היא נקבעה כשהריבית במשק, שהיום נעה סביב ה־0%, עמדה על 8%–10%. בהתאם לסביבת הריבית הזאת, התשואה להון שנקבעה ליצרנים עמדה על 12%–16%. כלומר, הנוסחה משריינת שולי רווח מוגזמים ובלתי ריאליים, ולמרות זאת משרדי הממשלה לא הצליחו עד היום לשנות אותה. וזה לא שמישהו לא שם לב. מדובר במחדל מתמשך שמשרדי הכלכלה והאוצר מודעים לו, גם מבקר המדינה מודע לו וגם ועדת טרכטנברג, שקמה לאחר המחאה החברתית, התייחסה אליו. ולמרות זאת עדכון הנוסחה נתקע פעם אחר פעם מסיבות לא ברורות.

על מדפי הסופר ניתן לראות שורה של דוגמאות לעובדה שדווקא מחיריהם של מוצרי המזון המפוקחים, שבהגדרה הם מוצרים בסיסיים, יקרים משמעותית ממה שהיו יכולים להיות. כך, למשל, מחירו של הלחם האחיד תחת המותג הפרטי של שופרסל נמוך בכ־1 שקל מהמחיר שקובע הפיקוח, וזאת אף שהן הלחם המפוקח והן זה שתחת המותג הפרטי מיוצרים באותן מאפיות. גם החלב שמייצרת שופרסל במחלבות ברמת הגולן תחת המותג הפרטי זול בכ־1 שקל ממחיר החלב שמצוי בפיקוח. ניתן להעריך כי שופרסל, כמו גם המאפייה והמחלבה שמייצרות עבורה את הלחם והחלב, מרוויחה מייצור המותג הפרטי, ומכאן שניתן להסיק כי נוסחת הפיקוח מייצרת רווחים עודפים ליצרנים ולקמעונאים, ומייקרת לצרכנים את סל הקניות שלהם.

למעשה, כבר ב־2005 המליצה ועדה שמינה משרד הכלכלה לתקן את הנוסחה. לפי האוצר, "עדכון מתודולוגיית הפיקוח נועדה להביא לכך ששינויים שחלו בכלכלה מאז נוסחה המתודולוגיה הקיימת יבואו לידי ביטוי בתהליך קביעת המחיר. למשל, שהתשואה שתובטח ליצרן תהיה מתואמת עם התשואות הקיימות בשווקים תחרותיים דומים". משרד רואה חשבון חיצוני נשכר כדי לייעץ בנושא והמשרד הקצה לטובת הבדיקה 70 שעות עבודה לשלושה חודשים. בסוף אותה שנה הוצגה הנוסחה המתוקנת בפני מפקחי המחירים והיא שונתה בעקבות הערות שהתקבלו בדיון. שש שנים חלפו ולאורכן התקיימו ארבעה דיונים של ועדת המחירים שהחליטה לדחות את הדיון בנושא עדכון הנוסחה. בדצמבר 2011 הממשלה החליטה שיש לעדכן את הנוסחה בתוך חצי שנה והדבר לא נעשה. גם דו"ח חריף של מבקר המדינה שהתפרסם ב־2012 ושכלל ביקורת על הנושא לא הצליח לדחוף את משרדי הממשלה לפעולה מיידית. רק כמה חודשים לאחר פרסום הדו"ח פרסם האוצר מכרז לבחירת יועץ לקביעת נוסחה חדשה. שנה לאחר פרסום המכרז נבחר משרד רואי החשבון סומך חייקין שמסר עם היבחרו כי "העבודה בעניין תחל בימים הקרובים והיא צפויה להימשך כמה חודשים". אלא שמאז חלפו כבר שלוש שנים ונוסחה חדשה עוד אין. והנזק לצרכנים? הוא מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה.

איך מסבירים באוצר את חוסר היכולת לעדכן נוסחה מתמטית פשוטה חרף שורה של ניסיונות ומכרזי ייעוץ בעניין שבוצעו לאורך השנים? "נושא המתודולוגיה שתחליף את נוסחת סוארי נמצא בדיונים פנים־ממשלתיים. עם השלמת הדיונים, תתעדכן המתודולוגיה", כך השיב השבוע האוצר לשאלת "כלכליסט". תשובה זו מגיעה שישה חודשים אחרי שהאוצר הודיע כי גובשה נוסחה חדשה המותאמת לכל ענף בנפרד. כמו כן האוצר הודיע כי לאחר שהנוסחאות יוצגו, יתקיים שימוע ציבורי. השאלה הופנתה לאוצר בשל הדחיות הסדרתיות בעדכון הנוסחה.

2. הלובי החקלאי: אל תאכלו סוכר, שלמו הרבה על ירקות ופירות

 

אחד הגורמים ליוקר מחירי המזון בישראל הם המוצרים הטריים מתוצרת חקלאית מקומית, כמו למשל החלב הגולמי שמחירו בישראל כפול ממחירו בפולין (שממנה מיובאות לארץ גבינות צהובות במחיר נמוך ממחירן של גבינות צהובות המצויות תחת פיקוח). מחירי התוצרת החקלאית המקומית גבוהים בין היתר בשל כוחו הגדול של הלובי החקלאי שמסכל מהלכים שעשויים להפחית את המחירים.

על עוצמתו של הלובי החקלאי ניתן ללמוד מדבריו של שר החקלאות אורי אריאל שאמר לאחרונה כי "לא תתקיים רפורמה בחקלאות ללא הסכמת התאחדות חקלי ארץ ישראל. לא בחוק ההסדרים ולא מחוצה לו". ואכן, המדינה לא מצליחה לפתור את הכשלים במקטע החקלאי שמביאים לכך שמחירי הפירות, הירקות והעוף גבוהים מאוד.

דוכן עגבניות בסופרמרקט, צילום: נמרוד גליקמן דוכן עגבניות בסופרמרקט | צילום: נמרוד גליקמן דוכן עגבניות בסופרמרקט, צילום: נמרוד גליקמן

לעומת זאת, בחודשים האחרונים, במסגרת הדאגה לבריאות הציבור, מוביל משרד הבריאות קמפיין אפקטיבי למדי הקורא לציבור לצמצם את צריכת המזונות הממותקים ולהמירם בפירות וירקות. הצרכנים שנענים לקריאה, פוגשים בסופר את מחיריהם הגבוהים של המוצרים האלה, שעלו מאוד בשנים האחרונות. לפי בדיקה מדגמית של ועדת הפיקוח על המחירים, מחלקת הפירות והירקות היא מכרה זהב עבור רשתות השיווק — הרווח הגולמי והתפעולי במחלקה גבוה בהרבה מממוצע הרווח הגולמי והתפעולי בכלל הרשת. הרווח הגולמי במחלקת הירקות והפירות עומד על 34% מהמכירות והרווח התפעולי על 9% מהמכירות, בעוד בכלל הרשת הרווח הגולמי עומד על 26% מהמכירות והרווח התפעולי על 2% מהמכירות בלבד.

בעקבות הממצאים האלו וממצאים אחרים המליצה ועדת המחירים להכניס לראשונה את מחירי הפירות והירקות הבסיסיים תחת פיקוח. אלא שלמרות הנתונים הברורים שלפיהם ישנה ריכוזיות בענף, שמובילה לכך שהרשתות גובות מהצרכנים מחירים גבוהים, בחרה ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות להסתפק בפיקוח על הרווחיות ולא בפיקוח על המחירים לצרכן.

לבעיה בתחום הירקות והפירות מצטרפת בימים אלו בעיה אחרת — העוף. שנה בלבד לאחר שבוטל הסדר הפיקוח בין מועצת הלול לבין המגדלים שהגביל את כמות ייצור העופות למאכל, פועלים מגדלי העופות לקביעת הסדר חדש. המגדלים טוענים שביטול ההסדר גרם לקריסת המחיר שאותו הם מקבלים ובחלק מהמקרים נוצר מצב שבו המחיר לא מכסה אפילו חצי מהוצאות הגידול. לטענת מזכיר ארגון מגדלי העופות מוטי אלקבץ, בעקבות ביטול ההסדר בענף הפטם לפני כשנה, גדל ייצור האפרוחים במדגרות בכ־20%, מה שהביא לתגובת שרשרת של הצפת השווקים בעופות.

לפני כשבוע התכנסה מועצת ארגון מגדלי העופות לדיון חירום והחליטה להסמיך את מזכירות הארגון להוביל להסדר חדש כדי לווסת את כמויות העופות ולמנוע קריסת מחירים. כלומר, בימים אלו נרקם הסדר חדש שמבוסס על תיאום כמויות ומחירים שיעלה את מחירי העוף לצרכנים.

3. חסמי היבוא טרם הורדו ולאף אחד זה לא בוער

 

ניתן לייחס חלק מיוקר המחיה לשליטה בלעדית של מספר מצומצם של יבואנים על יבוא מותגים מובילים בענף המזון. המחאה החברתית של 2011 הביאה את משרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר להכיר בכשל ולהניע מהלך של פתיחת השוק ליבוא באמצעות הסרת חסמים העומדים בפני יבואנים. המהלך, המכונה רפורמת הקורנפלקס, אושר במסגרת דיוני תקציב המדינה ל־2015–2016 ונועד להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהפחית את מחירי מוצרי המזון המיובאים. כשהרפורמה תיכנס לתוקף, היא תחול על מוצרים כמו דגני בוקר, פסטות ואורז והיא אמורה להביא להפחתת מחירים משמעותית.

אלא שאף שחלפו כשלושה שבועות מאז היתה הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף, המוצרים המיובאים עדיין לא הגיעו לשווקים ולא נקבע מועד סופי לפתיחת השוק ליבוא, וזאת משום שבתחילת החודש ניסה משרד הבריאות לדחות את יישום הרפורמה לסוף השנה בטענה שהוא זקוק לעוד זמן כדי להתקין את התקנות הדרושות. המשרד הצליח להשיג דחייה של ארבעה חודשים. אך יממה לאחר שהוחלט לדחות את מועד יישום הרפורמה, שר האוצר משה כחלון הודיע כי הדבר לא נעשה על דעתו וכי הרפורמה תיכנס לתוקף בשבועות הקרובים. מאז שכחלון אמר זאת, חלפו שלושה שבועות ובינתיים משרד הבריאות לא קידם את התקנות.

על היקף הנזק שגורם העיכוב ביישום הרפורמה ניתן ללמוד מדברים שאמר מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג בכנס יבוא והורדת חסמים שקיימו איגוד לשכות המסחר ומשרד הכלכלה בסוף השבוע: "עלות חסמי היבוא לצרכנים הישראלים מגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה. טיפול שורש להסרת החסמים יכול להביא להשפעה ממשית על יוקר המחיה". לשם השוואה, בכנס הציג לנג נתונים שלפיהם בעקבות הרפורמה שהסירה חסמים בתחום התעבורה, ההליכים הבירוקרטיים לקבלת אישורים ליבוא פחתו בשנה האחרונה ב־45% והזמן לקבלתם הצטמצם ב־70%. נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין אמר כי הרפורמה הובילה לכך ש"מחירו של חלף פלסטיק לרכב ירד מ־2,400 שקל ל־150–400 שקל". בתחום המזון, לעומת זאת, הבירוקרטיה לא פחתה ולכן מחירי המותגים הבינלאומיים המשווקים בישראל על ידי היבואנים הרשמיים שנהנים מבלעדיות גבוהים בהשוואה לעולם.

ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד פועל בשיתוף משרדי האוצר והמשפטים במטרה שהחלק העוסק בהקלות בייבוא יכנס לתוקפו בשבועות הקרובים". 

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
1 ק"ג תפוזים עולה לגדל 5.5 ש"ח !
1 ק"ג תפוזים עולה לגדל 5.5 ש"ח ! וזה בלי שהחלקאי ירוויח אגורה שחוקה. רשתות השיווק כופות על החלקאי למכור את התוצרת במחיר מגוחך של 1 ש"ח לק"ג. במצב זה לא רק שהחלקאי לא מרוויח הוא גם מפסיד כל שנה 4.5 ש"ח לק"ג. רק כדי לסבר את האוזן 1 ש"ח לא מכסה את עלות המים שאני משקה בהם את הפרדסים. אז למה אני ממשיך?  1) כי אם לא אגדל משהו על השטח יקחו לי אותו וישתלטו לי על האדמות שאבא שלי, לפני קום, המדינה קנה בכספו. 2) כי פעם עוד הצלחתי להרוויח משהו מהחקלאות ונשארו לי חסכונות וזה מה שאני יודע לעשות כבר 50 ומשהו שנה 3) וכי אני מקווה לטוב שאולי מישהו בממשלה יתעורר ושנה הבאה תיהיה טובה יותר
AirBalloon  |  19.06.16
2.
נו, שוין... אז כתבת. אבל איפה הקונטקסט? איפה
נו, שוין... אז כתבת. אבל איפה הקונטקסט? איפה העובדות? אז ככה. ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם (אם לא היחידה בעולם המערבי), בה החקלאות אינה מסובסדת. גם במדינות בהן הסובסידיות לחקלאות הן בין הגבוהות בעולם, מחירי הירקות והפירות גבוהים בהרבה מבישראל (ע"ע שווייץ, אשר מעניקה את הסבסוד הגבוה ביותר לחקלאות בגוש האירופי). שנית, החקלאות במדינת ישראל לא מיועדת אך ורק לסיפוק הצורך במזון, אלא גם כהתיישבות וייהוד של אזורים בארץ. למי שלא נעים לו, שייסע לגליל ויבדוק את התפלגות הלאום. שלישית, כל אותם "פתרונות" שמוצעים פה למעלה הם פתרונות שברובם פוגעים בחוליה החלשה ביותר בשרשרת - הייצור, קרי החקלאי. דווקא פגיעה שכזו גורמת לנזק יותר גדול. זאת משום שחקלאים קטנים יותר לא יוכלו להתחרות בחקלאים הגדולים, מה שיוציא אותם מהתמונה ודווקא יגדיל את כוחו של הלובי החקלאי. וכפי שכבר אמרו בעבר, "הפוך גוטה, הפוך". במקום לייבא מחו"ל, במקום לפגוע בחקלאים, תתחילו לטפל במערכת הביניים - בתעשייה. תנובה, שטראוס וכו'. בסוף תגיעו לקמעונאים.
GoldD  |  19.06.16
לכל התגובות