האם ההנחיה של בר תחלץ את הבנקים מתמחור החסר

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, החליטה בחמישי האחרון לאפשר לגופים מוסדיים המנהלים כספי ציבור (גופי פנסיה וגמל, קרנות נאמנות ותעודות סל) להחזיק במניותיו של בנק מסויים בשיעור של עד 7.5%, במקום 5%. ההקלה שנתנה המפקחת על הבנקים צפויה, כך לפי הערכות, לתת רוח גבית לעליות במניות, בהמשך לעליות שהתרחשו ביום חמישי האחרון.

הרף החדש הוא חדשות טובות עבור הבנקים שסובלים באופן יחסי מסחירות נמוכה ותמחור חסר. בדיקת "כלכליסט" מראה כי בין השנים 2011–2015 מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרו מרבית הזמן במכפילי הון נמוכים מ־1. חשוב לציין כי על פי מחקר שביצע בנק ישראל במרבית המדינות המפותחות שיעור האחזקה שמחייב קבלת היתר רגולטורי במניות בנקים עומד על 10% ובחלק אף 15% – כפול מהרף החדש.

אין היום נתונים מדוייקים על אחזקות הגופים המוסדיים במניות הבנקים שכן על גופי הפנסיה וקרנות הנאמנות לדווח רק על האחזקות ביחס לציבור המשקיעים, אך בפועל הם מחזיקים במניות הבנקים גם בתיקי הנוסטרו ודרך אחזקה פסיבית דרך תעודות הסל. ועל פי הערכות מרבית המוסדיים נמצאים בגבול החשיפה המקסימלית המותרת להם במניות הבנקים.

צילום: אוראל כהן, תמר מצפי, סיון פרג', עמית שעל, נמרוד גליקמן

כך לדוגמה מנתוני סטוקר עולה כי כלל ביטוח מחזיקה רק בתיק החיסכון ארוך הטווח 4.62% במניית בנק דיסקונט ו־4.07% ממניות הפועלים. מגדל מחזיקה 4.35% ממניית הפועלים ו־4.06% ממניית לאומי וכן 4.47% ממניית בנק מזרחי טפחות. אם מוסיפים לכך אחזקות נוספות בתיק הנוסטרו ובחברת קרנות הנאמנות שלה, מגיעים למקסימום רף החשיפה.

כבר באוגוסט 2014 היה ניסיון משותף של בנק ישראל ורשות ני"ע לפתור את הבעיה בתמחור מניות הבנקים. בעיה שנעוצה במגבלה האמורה על המוסדיים ובפרט על רקע העובדה שארבעה גופים מוסדיים מחזיקים גם בחברות תעודות סל שחייבות לרכוש את מניות הבנקים.

על רקע זה נוצר מצב שבו גוף מוסדי המנהל כספי ציבור יכול לחשוב כי השקעה בבנקים כדאית לתיק החוסכים, אך לא יכול לבצע את הרכישה רק בגלל העובדה שהוא מחזיק גם בחברת תעודות סל, וזאת בניגוד למתחרה שלא מחזיק בחברת תעודות סל, מה שיוצר פגיעה במשקיעים של אותם גופים. בנייר עמדה שגיבשו בנק ישראל ורשות ני"ע ב־2014 הוחלט לאפשר לתעודות הסל להפוך את תעודות הסל שלהן לתעודות "שקופות". כך שבעלי הנכסים שתחת התעודה ובכלל זה מניות הבנקים יהיה ציבור המשקיעים שגם יוכלו להשתתף בהצבעות באסיפות בעלי מניות של הבנקים הרלבנטיים.

העובדה כי מניות הבנקים הגדולים נסחרות במכפיל נמוך היתה אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות הבנקים לא גייסו הון באמצעות הנפקת מניות, אלא רק באפיקי גיוס חוב (אג"ח). זאת משום שבעלי השליטה בבנקים לא ירצו לדלל אחזקתם באמצעות גיוס הון כשמחיר השוק נמוך ביחס לשווי הגלום.

עוד נהנים מההחלטה של המפקחת על הבנקים הם כ־5,000 עובדי לאומי שבמרץ האחרון הומרו זכויות מענקי היובל שלהם, מענק 2015 וחלק מהזכויות הפנסיוניות למניות, לפי שווי מניה של 13.05 שקל. הודעת המפקחת פירושה תמיכה חיובית במחיר המניה, ויתכן כי במועד שחרור חסימת המניות היא תשפיעה גם לחיוב על מימוש מניות העובדים.

ככל שמחיר מניית לאומי בבורסה יהיה גבוה יותר ביחס למחיר המיוחס להנפקה, הרי שהפער החיובי בין השניים יירשם לזכות העובדים. מחיר המניה נכון לסוף השבוע הוא 13.95 שקל – עליה של 6.9%.