אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"וייבר היו צריכים להילחם יותר על המקום שלהם בשוק" צילום: אוראל כהן

"וייבר היו צריכים להילחם יותר על המקום שלהם בשוק"

העיתונאים של אתר הטכנולוגיה המוביל בעולם, טקרנץ', מבקרים בישראל ומדברים על שוק ההייטק המקומי ועל ההצלחות והכישלונות הגדולים שלו: "ווייז היתה נקודת המפנה בתעשייה שלכם"

21.06.2016, 19:07 | אסף גלעד

ענף חדשות הטכנולוגיה הפך צפוף בשנים האחרונות. עם הגידול בתחום עלה משמעותית גם מספר הקוראים וקמו לא מעט גופי תוכן שמתמקדים בתעשייה. בלוגים כמו Venturebeat, Recode, Mashable ו-Business Insider שוטפים את הפיד בפייסבוק וגורמים לעוד ועוד עיתונים מסורתיים להקצות עמודים נוספים לתחום. לאחרונה עיבו עיתוני חדשות ותיקים כמו "פורבס", "הגארדיאן" ו"הטלגרף" את מדורי הטכנולוגיה שלהם ואפילו מגזין "ואניטי פייר" הנחשב, מנפק מדי פעם כתבות שלא היו מביישות את עמודי השער של Wired, עם סיקור של סטארט-אפים, אקזיטים, רשתות חברתיות ומכוניות אוטונומיות.

קראו עוד בכלכליסט

אבל הבלוג טקרנץ' (TechCrunch) שנוסד ב-2005 על ידי מייקל ארינגטון היה שם לפני כולם. אמנם, היו מדורי טכנולוגיה בעיתוני הצמרת כמו "וול סטריט ג'ורנל" ו"ניו יורק טיימס", אבל טקרנץ', שנוסד בסן פרנסיסקו, נחשב אז לבלוג הבועט והחצוף ששובר את המוסכמות ומכסה באופן ייסודי, הומוריסטי ולעיתים אגרסיבי את כל המתרחש בעמק הסיליקון. 11 שנים לאחר מכן, הבלוג הבועט הזה ממשיך לכסות כמעט כל סטארט-אפ וכל עסקה, הרבה פעמים לפני כולם בזכות היותו מותג מוביל בקרב הבלוגים הטכנולוגיים.

מימין: מייק בוצר, אינגריד לונדן, ג מימין: מייק בוצר, אינגריד לונדן, ג'ורדן קרוק, קייטי רוף, רומן דילה וישאד קולקרני | צילום: אוראל כהן מימין: מייק בוצר, אינגריד לונדן, ג

כנס הסטארט-אפים של הבלוג, Disrupt, שהחל לפעול לפני שש שנים, כבר הציג מספר זוכות ישראליות, בהן בילגארד, סולוטו ושייקר, וכעת הוא מגיע לישראל. מחר (ד') טקרנץ' יערוך מעין מוקדמות לתחרות שתיערך בלונדון בדצמבר הקרוב. חמישה מתוך ארבעים הכתבים של המוסד היוקרתי הגיעו לישראל ביום א' האחרון כאורחים של לאומי-טק לקראת התחרות, ובימים האחרונים הם עסוקים במפגשים עם חברות ומשקיעים. בין עשרת החברות שיציגו בכנס אפשר למצוא את אפליקציית ההלוואות ללא ערבים Fido, אפליקציית המשלוחים Mego, ואפליקציה בשם Fitfully, המאפשרת למדוד את כף הרגל ולאתר נעל מתאימה לקניה. יפעת אורון, מנכ"לית לאומי-טק, מספרת כי החברות שנבחרו לתחרות טרם זכו להשקעה מוסדית ונמצאות בשלבי הפעילות הראשונים שלהן.

"כלכליסט" שוחח עם חמשת הכתבים שהגיעו לארץ: מייק בוצ'ר, עורך אחראי בטקרנץ' אירופה, המזרח התיכון ואפריקה מדסק לונדון. אינגריד לונדן, כתבת ועורכת; גו'רדן קרוק, כתבת בכירה מדסק ניו יורק; רומן דילה, כתב מדסק פריז; וקייטי רוף, כתבת בכירה מדסק סן פרנסיסקו.

האם לדעתם הסיפור העיתונאי בכיסוי סטארט-אפים השתנה בשנים האחרונות?

ג'ורדן קרוק: "אחד השיעורים החשובים שלמדתי באוניברסיטת ניו יורק הוא החשיבות של סיקור נושא מכל הזויות האפשריות. אבל בסיקור טכנולוגיה הבעת הדעה חשובה אפילו יותר. לפעמים ישנה נטייה להיות אובייקטיבי, אבל חשוב אחרי שמספרים את הסיפור כולו גם לחוות דעה נחרצת לכאן או לכאן. הקוראים יעריכו זאת מאוד".

"אנחנו לא אנליסטים"

כשאתם כותבים על חברת סטארט-אפ, איך אפשר להעריך איזו חברה תצליח ואיזו תיכשל?

רומן דילה: "יש בטקראנץ' 40 כתבים, ובסוף ההחלטה מה יסוקר ומה לא היא החלטה אישית ולא אוטומטית. יש כל כך הרבה דעות ואפשרויות כיסוי, כך שיש סיכוי שגם אם אני לא אוכל לכתוב או לא אסכים לכתוב, יהיה כתב אחד מבין 39 האחרים שימצא את הסיפור הזה מעניין".

מייק בוצ'ר: "כבר הפסקתי לספור את כמות הפעמים שכתבתי על חברות שחשבתי שיילך להן מצוין ובסוף זה לא הגיע לשום מקום. אבל זו טיבה של תעשיית הסטארט-אפים, וזו טיבה של חדשנות. אתה רואה חברה שרוצה שאנשים או חפצים יישאו תג זיהוי של RFID או יצלמו קודי QR לסריקה בכל מקום ואתה אומר לעצמך- למה לא? ואז אתה מתבדה כי הרי לא כולם גיקים כמונו. אי אפשר להגיד שכתיבה עיתונאית היא תחזית לא נכונה, כי בסוף אנחנו לא אנליסטים, איננו מומחים לטרנדים ואנחנו לא עושים הרצאות טד על 'הדבר הבא', אלא כותבים על סטארט-אפים, והמשקיעים יהיו אלה שיבצעו את ההחלטה האם מתאים להם לשים את הכסף שלהם בחברה. בסוף זה כסף שלהם".

קייטי רוף: "זה שאני כותבת על סטארט-אפ לא אומר שאני תומכת בו , אלא שיש בו עניין לציבור, או בקוטנקסט מסוים של אשכול חברות או סתם לציבור הרחב".

ג'ורדן קרוק: "אני כתבתי שוב ושוב ושוב על Coin וחשבתי שהוא יביא למהפכה, והוא לא. אז לכולנו יש את הטעויות האלה, אבל זה חלק מהעבודה".

מייק בוצ'ר: "אני חושב שזה מצוין שהכתבים מתלהבים מהנושאים שהם כותבים עליהם ושיש להם רגשות לגבי הטכנולוגיות שהם מכסים. טקרנץ' מפורסמת בתחושות הבטן של כתביה ולדעתי קהל הקוראים הנאמן ממשיך להגיע בגלל ההתלהבות הזו. בסוף אנחנו מנסים גם לאזן אחד את השני. התווכחתי לא מזמן עם עובד על חברה מסוימת ובסוף אפילו כתבתי כתבה המתנגדת לדעותיו. ג'וש יכול לכתוב על מוצר שבו הוא חושב שפייסבוק תהיה ענקית, ומישהו אחר יכתוב שהמוצר הזה יגרום להרס של סטארט-אפים אחרים".

ווייז. נקודת מפנה ווייז. נקודת מפנה ווייז. נקודת מפנה

 

מהו הסיפור ההצלחה הישראלי שהכי זכור לכם?

בוצ'ר: "ללא ספק ווייז היא נקודת המפנה בתעשייה שלכם. ישראל היא מקום אפקטיבי מאוד ביצירה של טכנולוגיות אדירות, אנחנו רואים כאן גם לא מעט רכישות של ענקיות בינלאומיות, אבל ווייז הראתה שאתם יכולים לבנות חברה שיש לה עשרות מיליוני משתמשים ועושה זאת באמצעות מוצר עם טכנולוגיה יוצאת דופן".

והכישלון הישראלי?

קרוק: "לא מדובר בכישלון, אבל לפעמים אני חושבת לעצמי, הלוואי שווייבר (אפליקציית הצ'ט שנולדה בישראל), היו נלחמים יותר בעקשנות על המקום שלהם. זה היה אקזיט גדול של 900 מיליון דולר לרקוטן היפנית, אבל הם נכנסו לשוק תחרותי שבו הם מתחרים בסופו של דבר בווטסאפ ואחרות. אני חושבת שהם היו יכולים להתעקש ולהלחם, והיו יכולים לגדול משמעותית ללא העזרה של רקוטן".

יו"ר גוגל אריק שמידט ביקר כאן ואמר שלא לעולם חוסן ושלסטארט-אפ ניישן הישראלי יש תחרות רבה בסין ובאירופה. אתם חושבים שישראל תשמור על המעמד שלה כמובילת חדשנות?

רוף: "אני חושבת שישראל היא מדינה קטנה וביחס לכמות האוכלוסייה שלה היא יוצאת דופן, אבל אם אתה משווה אותה לתעשייה בסין כמובן שהיא לא מתקרבת לשם".

בוצ'ר: "ביחס לאוכלוסיה שלה, ישראל היא לא בת השוואה לאף מדינה. השוק הטכנולוגי בסין הוא הרי ענק, שווה המון, עם חברות כמו עליבאבא ועוד חברות ענק. אבל הטכנולוגיה הבסיסית שמפותחת בעולם מגיעה בדרך כלל מישראל והחדשנות והכישרון כאן משרתים את החברות הגדולות בעולם. זו הסיבה שבגללה יש כל כך הרבה קרנות הון סיכון שמגיעות לכאן".

איפה אתה רואה כיום את הצמיחה הגדולה באירופה ששמידט מדבר עליה?

בוצ'ר: "האשכולות הגדולים הם קודם כל לונדון, אחר כך ברלין, ואז ארצות סקנדינביה, שזה בעיקר שטוקולם, הלסינקי וקופנהאגן. זהו המשולש האירופי שבדרך כלל מדברים עליו כעל מוקד צמיחה בהייטק. לאחריהן יש לך עוד כמה ערים שמתחילות לצמוח יפה, כמו ברצלונה, מדריד ופריז, שצמחה במהירות ועברה גידול מרשים בשנה האחרונה. אבל רוב הקרנות נמצאות בלונדון, אם כי ההשקעה שלהן בינלאומית וכוללת את כל אירופה וגם את ישראל".

פריז. גידול מרשים בשנה האחרונה, צילום: אי פי איי פריז. גידול מרשים בשנה האחרונה | צילום: אי פי איי פריז. גידול מרשים בשנה האחרונה, צילום: אי פי איי

 

"אם אתה לא פייסבוק אתה לא צריך חברת יח"צ כדי לפנות ישירות לעיתונאי"

מהי הדרך הטובה ביותר לעבוד אתכם?

דילה: "הדבר הטוב ביותר הוא למצוא את הכתב המתאים בטקרנץ' שמעוניין בתחום היזמי שלכם, ואז לפנות אליו במייל או טוויטר".

חברת יחסי ציבור יכולה לעזור?

קרוק: "לא. הן מתאימות לניהול משברים, פחות לעבודה שגרתית עם חברות סטארט-אפ"

דילה: "חברות יחסי ציבור מיועדות לחברות כמו פייסבוק או Airbnb, כי אלה הן חברות שקשה להגיע אליהן וכשאתה גדול וקשה לתאם בין הגורמים אז טוב שיש גורם מקשר שכזה, אבל אם אתה לא פייסבוק אתה לא צריך חברת יח"צ כדי לפנות ישירות לעיתונאי".

בוצ'ר: "הטיפ הכי טוב שאוכל לתת הוא לראות איך סטארט-אפים מעבירים את המצגת שלהם בשלב הגמר בתחרות שלנו , Disrupt, וללמוד מזה. הם עוברים אימונים של שבועות כדי להביא את המצגת הכי טובה שיש, שמספרת את הדברים בדרך שלנו: איך חשבו על הרעיון, מהיכן הגיע, איך התגבש הפתרון, כל אלה חשובים מאוד בדרך שבה מספרים את הדברים".

קרוק: "כשניגשים אלינו חשוב מאוד לא לעשות שימוש בבאז-וורדס מפוצצות. הן לא אומרות כלום לעיתונאים, ושימרו על נוסח מקוצר. תמיד אפשר להוסיף עוד אבל את מה שכבר עשיתם אי אפשר למחוק".

מה דעתכם על שמירת אמברגו או שבירתו בהודעות לעיתונות?

בוצ'ר: "זה תלוי בסיפור. כשמייקל ארינגטון, מייסד טקרנץ', היה מעורב בבלוג היתה כאן מדיניות יותר נוקשה כלפי אמברגו, כלומר מסירת הודעה לעיתונות מראש, תמורת קביעת זמן הפרסום שלה. אבל בשנים האחרונות אנחנו פועלים כמו כל כלי תקשורת אחר. כשמוצע לנו סיפור אנחנו יכולים להחליט האם לקבל את האמברגו או לא, בהתבסס על התוכן ושיקול הדעת".

קרוק: "לפעמים, כשאנחנו מקבלים ידיעה ממקורות ופונים לחברה, היא מבקשת מאיתנו להמתין כמה ימים לפני הפרסום, תמורת מידע או חיבור למנכ"ל. אני תמיד אומרת שזה תלוי בסיפור ובאפשרות שהוא יודלף לכתב אחר. אם שמעתי על הסיפור הזה לפני כולם וזה משהו שאותו מקור יכול לספר גם לאחרים, אז למה לחכות?"

האם אתם דורשים בלעדיות על סיפורים?

קרוק: "זה תלוי. אם זה סטארט-אפ חדש שרוצה לקבל כיסוי, לא אכפת לי לעשות את זה במקביל לכלי תקשורת אחרים. אבל אני מכסה הרבה פעמים את טינדר וחשוב לי לכתוב

עליהם לפני כולם כאשר יש לי סיפורים טובים".

איך אתם מאזנים בין הודעות לעיתונות לבין עיתונות ותחקירים? הרי אפשר להיסחף בשטף ההודעות וההכרזות.

דילה:"יש לנו 4 סוגים של סיפורים בטקרנץ': חדשות, סקופים, כתבות פרופיל על חברות ודיעות או פיצ'רים, ואנחנו צריכים לג'נגל בין כולם. יום אחד אתה כותב פרשנות ויום אחר חדשה מרעישה. בסוף היום, אתה לא יכול לקחת על עצמך יותר מדי הודעות לעיתונות, כי אתה רוצה לפנות לעצמך גם זמן לחקור סיפורים מעניינים ולפרסם סיפורים רחבים ובלעדיים".

מה אתם חושבים על התחרות הרבה שיש לכם בשנים האחרונות מ-Venturebeat, Recode ו-Business Insider?

דילה: "אני אענה כמו סטארט-אפ שנמצא בתחרות: כל המרבה הרי זה משובח וזה מתקף את הצורך בעיתונות טכנולוגיה. אבל העניין הוא שהתחום כולו גדל ומתווספים אליו אנשים. אנחנו מרגישים בני מזל על כך שאנחנו מגשרים בין אנשים שעובדים בתעשיית הטכנולוגיה לבין אנשים שאולי לא עובדים שם ולא חושבים לעבוד שם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות