אחרי רצח פוליטי וגעגועים לצ'רצ'יל, הגיע שלב הקלפי

מחר בשבע בבוקר ייפתחו הקלפיות בבריטניה ואזרחי הממלכה ייאלצו להכריע, עד לשעה עשר בלילה, האם להיפרד לשלום מהאיחוד האירופי אחרי יותר מ־20 שנות חברות. המהלך, שזכה לכינוי ברקזיט, נושא משמעויות רבות, לא רק עבור העם הבריטי ועבור אירופה, אלא גם לכלכלה העולמית כולה.

שני הצדדים ניהלו קמפיין אגרסיבי ורוויי רגשות. אף שהוא נמשך עשרה שבועות בלבד, החרפות והגידופים שהוחלפו בו עשויים להספיק לשנים רבות של מרמור משני צדי המתרס.

עם אלו שהנייר יכול לסבול ניתן למנות את זו של ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון, תומך אדוק בברקזיט, שהשווה את האיחוד האירופי להיטלר. בצד השני, ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון התייחס לעצמו השבוע כמגן הדמוקרטיה, בדיוק כמו ווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ההקצנה הרגשית הגיעה לשיאים טרגיים עם רצח חברת הפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור, ג'ו קוקס (41) בשבוע שעבר, עת נפגשה עם אזרחים במחוז הבחירה שלה יורקשייר. החשוד ברצח תומאס מר היה קשור ככל הנראה לחוגי ימין קיצוני ובבית המשפט השיב "מוות לבוגדים, חופש לבריטניה" כשנדרש לשמו.

מחר אמנם יגיע לסיומו הקמפיין הרשמי, אך האי־ודאות נמשכת כבר חודשים ארוכים. בדצמבר 2015 העביר הפרלמנט חוק המורה על קיומו של משאל העם לא יאוחר מ־31 בדצמבר 2017, זאת בעקבות לחץ מתגבר מצד הציבור הבריטי לשקול מחדש את החברות באיחוד.

הפגנות בסוגיית הברקזיט בלונדון | צילום: אימג'בנק, Gettyimages

המצביעים יתבקשו להשיב לשאלה "האם בריטניה צריכה לעזוב את האיחוד האירופי או להישאר?" וההצבעה תתנהל כמו בבחירות רגילות. כל בעל זכות בחירה יקבל פתק ועליו שתי אפשרויות לסימון: "להישאר", "לעזוב". ספירת הקולות תתבצע בשיטה של רוב פשוט, כאשר במקרה של תיקו תתקיים ספירה חוזרת. במקרה של רוב קטן יחסית, כעשירית האחוז, ניתן לצפות לגל של ערעורים. לחילופין, הפרלמנט יקבע את המהלכים הבאים עבור בריטניה.

אך גם אם יתקבל רוב מוחץ בעד עזיבה, תידרש הצבעת פרלמנט כדי לאשר את תחילת תהליך הפרישה ואת תנאי המשא ומתן שיתנהל עם האיחוד בשנתיים הקרובות, עד לעזיבה. עד לקבלת התוצאות הסופיות, ביום שישי לפנות בוקר, ימשיכו להיות תלויות באוויר שאלות רבות הנוגעות לעתידה הכלכלי של בריטניה, שכעת לוט בערפל.

מאז תחילתו של קמפיין הברקזיט ב־2015, וביתר שאת בעשרת השבועות האחרונים, התרסקה הליש"ט לעומת הדולר לרמה הנמוכה ביותר זה שני עשורים. אנליסטים טוענים שיציאה מהאיחוד האירופי תביא להיחלשות נוספת של הליש"ט. התממשות תרחיש זה תביא לעליית מחירי המזון המיובא ותייקר את החופשות של הציבור הבריטי זאת במקביל להגבלת חופש התנועה שלהם לאירופה. עם זאת, ליש"ט חלשה תתמרץ יצוא, לפחות בטווח קצר.

במצב הקיים מטיל האיחוד האירופי מכסים גבוהים על סוגי מזון שונים, כולל בקר, המגיעים מחוץ לאירופה. הסרת המכסים הללו בבריטניה תאפשר פתיחת השוק לתחרות נוספת. תומכי ההישארות, לעומת זאת, טוענים כי מדיניות השוק הפתוח באירופה תיטיב עם מתחרותיה של בריטניה הנמצאות בתוך האיחוד, ותפגע בעסקים הבריטיים שייאלצו לשלם מכסים גבוהים במדינות אירופה.

האם הסיטי של לונדון בסכנה קיומית?

חברות פיננסים ובנקים ממתינים בדריכות להכרעה מחר. בנקי השקעות ובנקים גדולים תמכו באזהרות שאותן השמיע הבנק המרכזי של אנגליה על זעזועים בשוק והאי־יציבות שברקזיט תזמן. מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, אמר באחרונה כי ברקזיט יהיה "עסקה נוראית" עבור הכלכלה הבריטית וכי במקרה של ברקזיט יעביר הבנק את המטה שלו, המעסיק 16 אלף עובדים, לאירופה.

HSBC אמרו כי אמנם ישאירו את המטה בבריטניה, אך ייאלצו להעביר לפריז 1,000 מתוך 5,000 משרות בענף ההשקעות הלונדוני.

בוועידת עסקים שהתקיימה בסוף מאי הזהיר ג'ון קריין, מנכ"ל דויטשה בנק, מפני בריחת עסקים מלונדון במקרה ברקזיט. במקביל הזהירו סיטיגרופ במזכר פנימי לעובדים כי החלטה לעזוב תחייב את ההנהלה "לאזן" פעילויות ברחבי האיחוד האירופי, על מנת לשמר את זכויותיהם לפעילות באירופה. בנק מורגן סטנלי שוקל להעתיק 1,000 עובדים מבריטניה בשנים הקרובות אם ברקזיט ייצא לפועל, כך על פי דיווח של סוכנות הידיעות בלומברג.

גולדמן זאקס הצטרפו גם הם לאזהרות ואמרו כי במקרה עזיבה ייאלצו להעביר חלק ממשרדיהם למקומות אחרים באירופה. אופטימיות זהירה הפגין יו"ר UBS אקסל וובר, שאמר מוקדם יותר השנה כי הוא סמוך ובטוח שבריטניה תגיע לעסקה טובה דיה עם האיחוד האירופי, שתמנע פגיעה בסיטי של לונדון.

לאן יברחו החברות הפיננסיות במקרה ברקזיט?

כל חברה הרשומה בבריטניה רשאית לקיים עסקים עם כל מדינה באזור הכלכלי האירופי, המותנים בקבלת "דרכון" עסקי מהרגולטורים הבריטיים. עבור בנקים שלא שייכים לאיחוד, כמו ג'יי.פי מורגן צ'ייס, קרדיט סוויס או נומורה הולדינג, האפשרות לגשת ל־500 מיליון הלקוחות של אירופה מבסיסם בלונדון היא מהותית. ראש הממשלה קמרון הודיע כי ינהל משא ומתן לשמירה על "הדרכון" או יגיע לעסקה דומה עם האיחוד, כך שעזיבת האיחוד לא בהכרח תבטל את הזכויות הללו. עם זאת, על פי תחזיות אנליסטים, שאר מדינות האיחוד לא ירצו ליצור תקדים בכל האמור לעסקאות סחר.

אובדן הדרכונים עלול להסתיים בבריחה של כמחצית מהשירותים הפיננסים בבריטניה לאיחוד האירופי, בהיקף השווה לכ־10 מיליארד ליש"ט. בשבועות האחרונים אף פורסם כי פריז, פרנקפורט ודבלין מנסות למשוך אליהן את החברות הללו. עבור חברות גדולות עם משרדים ברחבי אירופה, המעבר מלונדון ללוקסמבורג, דבלין או פרנקפורט לא יהיה אתגר גדול במיוחד. עם זאת, חברות שאינן חברות באיחוד, והנדרשות לדרכון עסקים בריטי, ייאלצו להעביר נתח גדול דיו מפעילותן על מנת שלרגולטורים במיקומים החדשים תהיה יכולת לפקח עליהן. חברות אחרות ייאלצו להעביר אנשי צוות רבים ממקום למקום, בעלויות גבוהות.

היקף השירותים הפיננסיים בבריטניה עומד על 180 מיליארד ליש"ט (255 מיליארד דולר) בשנה — כ־12% מהתוצר במדינה — והם מניבים 66 מיליארד ליש"ט במסים בשנה. 41% מהמסחר העולמי במט"ח מתקיים בלונדון, כמו גם 59% מהמסחר בנגזרים.

על פי הערכות אנליסטים, מי שיושפעו במיוחד מעזיבה בריטית יהיו עובדי מגזר השירותים הפיננסיים המנהלים מסחר עם האיחוד האירופי, כמו גם מגזרים שנהנים מחופש התנועה בשוק העבודה. אלה כוללים גם תיירות ויצרניות רכב.

אם בריטניה מעוניינת לשמר את הגישה שלה לאזור הכלכלי האירופי בתרחיש ברקזיט, היא תיאלץ גם לשמור על חוקי חופש העבודה של האזור, המאפשרים כניסה של תושבי האזור הכלכלי האירופי לתוך בריטניה לצורכי מחיה ועבודה.

עסקים המסתמכים בעיקר על מהגרי עבודה ייאלצו להחליף את העובדים בכאלה בעלי אזרחות בריטית. התחומים שבהם מועסקים בדרך כלל המהגרים, בעיקר מלצרות וחקלאות, משלמים שכר נמוך יותר לעובדים שלהם. עם זאת, תודות לחוקי העבודה של האיחוד האירופי, מעסיקים לא יכולים להפלות לרעה עובדים במשרה חלקית. אם יתעורר צורך להעסיק במקומם אזרחים מקומיים, הרי שבריטניה עלולה לחזות בעליות מחירים דרמטיות.

ריבוי המהגרים הנכנסים לבריטניה היתה נקודה מהותית בקמפיין העזיבה, שמנהיגיו מגיעים מרחבי הרשת הפוליטית בבריטניה, אך בפרט מקרב מפלגת הימין הקיצונית יוקיפ (UKIP) — מפלגת העצמאות של בריטניה, שהינה בדלנית ומתנגדת הגירה מיסודה. ב־2015 היגרו לבריטניה 330 אלף איש, מספר שיא, כך על פי לשכת הסטטיסטיקה הבריטית. 184 אלף מתוכם היגרו מתוך מדינות האיחוד האירופי, בעוד 188 אלף הגיעו ממדינות אחרות. המספר הזה משמש את קמפיין העזיבה כתימוכין להצעתם לפתור את בעיית ההגירה על ידי סגירת גבולות המדינה. על פי תומכי העזיבה, זרם ההגירה העצום מפעיל לחץ רב על השירותים הציבוריים, כמו מערכת הבריאות הממלכתית והביטוח הלאומי.

תומכי הברקזיט מבקשים לבטל את קצבאות הילדים למהגרים הנמצאים בבריטניה, הנשלחות למשפחותיהם ביבשת ובעולם. בפועל, אם תבחר בריטניה לעזוב את האיחוד, אך תרצה להישאר חלק מהשוק המשותף, יהיה עליה לנהל משא ומתן על כך ולהשאיר את חופש התנועה היחסי אליה וממנה עבור זרים ועבור בריטים המעוניינים להגר. בהנחה כי תבחר באפשרות של הישארות בשוק המשותף, קטנים הסיכויים שגבולותיה ייסגרו.

השיחות על עתידה של בריטניה יתחילו רק אחרי שהיא תיתן הצהרה רשמית על ההחלטה לעזוב. תרחיש כזה יפתח את הדלת למשא ומתן שיימשך כשנתיים, מסגרת זמן שעלולה להיות לחוצה מכדי להגיע לעסקה טובה מספיק עבור בריטניה והאיחוד האירופי כאחד. אם תידרש הארכה למשא ומתן, על המועצה האירופית יהיה לאשר אותה פה אחד, פעולה שתעלה בזמן נוסף עד להגעה להסכמה. במקביל עשויות מדינות נוספות להתחקות אחר צעדיה של בריטניה ולדרוש הקלות, או אפילו ביטול של חברותן באיחוד האירופי. התרחשות כזו עלולה להביא לשברו של חלום האיחוד האירופי. בנוסף, עלול ברקזיט ליצור אפקט דומינו על השווקים, ולהוסיף רובד לחוסר היציבות המאפיינת ממילא את הכלכלה האירופית והעולמית.