אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אמנות הדיבור בנייד

אמנות הדיבור בנייד

האמנית האמריקאית ג'יליאן מאייר, המבקרת בארץ, מסבירה לכלכליסט למה היא מתמקדת בריהוט שמותאם למשתמשי סלולר: "זה מה שאנשים עושים, מדברים"

22.06.2016, 08:45 | אלעד בילו

"העבודות שלי הן לא רהיטים, הן יצירות אמנות", חוזרת ומדגישה האמנית האמריקאית ג'יליאן מאייר בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "אני רק מכינה פסלים, ואנשים מוזמנים להתערבב איתם". הפרויקט החדש שלה (ממש מהחודש האחרון) נקרא Slumpies, והיא מציגה בו מעין ריהוט המעוצב באופן אידיאלי לשימוש בסלולארי. "המטרה שלי היא לא שאנשים ייגשו אליהם כדי לדבר בטלפון", היא מסבירה, "אני יותר אמנית שמודעת למה שאנשים באמת עושים בציבור, וזה דיבור בטלפון".

חיבור לגוף

מאייר מגיעה לארץ במיוחד לרגל פסטיבל פרינט סקרין ואף תישא דברים בערב הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי לאמנות ותרבות דיגיטלית, שמתקיים זה השנה השישית מהערב ועד 25 ביוני בסינמטק חולון. נושא הפסטיבל השנה הוא עונג, וכך דרך תערוכות, מיצגים וסרטים תיבחן השאלה כיצד הטכנולוגיה מעצבת את חוויית ההתענגות וכיצד החיבור ההולך וגדל בין דיגיטל לגוף האדם משנה את יחסנו לתענוגות גופניים כאוכל, שינה וסקס.

בינה לבין עצמה תהתה מאייר מדוע לא מופיעים יותר עיצובים פיזיים ייעודים עבור משתמשי ניידים, שזה בערך כולנו. "שמתי לב שבציבור היציבה של אנשים מפריעה לפעולות שלהם במכשירים, וחשבתי מה יהיה אם אייצר מקום שאנשים יוכלו ללכת אליו, להעביר בו את הזמן בטלפון ובו זמנית לקבל ערך מוסף".

מתוך התערוכה. "אובייקטים יכולים לעזור לגוף שלנו להתחבר טוב יותר לטאבלט" מתוך התערוכה. "אובייקטים יכולים לעזור לגוף שלנו להתחבר טוב יותר לטאבלט" מתוך התערוכה. "אובייקטים יכולים לעזור לגוף שלנו להתחבר טוב יותר לטאבלט"

בליווי מעט ביקורת חברתית שהסוותה בעיצוביה בחנה מאייר "איך אובייקטים יכולים לעזור לגוף שלנו להתחבר טוב יותר לטאבלט, לדוגמה".

בהתאם לכך, ומשום שמשתמשי הסמארטפונים מעבירים איתם 4.7 שעות ביום בממוצע, יצרה בין היתר את מיטת היום, שעליה תוכלו לשכב אם אתם צריכים לשחרר את הלחץ והגב אך עדיין לשלוח כמה מיילים, או כיסא הכולל תמיכה למרפק ולסנטר כדי להפחית את הלחץ מהשימוש בנייד. פסליה מיועדים לאנשים שמתעסקים בטלפון כשהם בציבור "וסימולטנית בעצם יכולים להיות חלק מאמנות אינטראקטיבית". כולם עשויים מפיבגרלס, ונכון לכרגע ישנם עשרה כאלה, בהם מיטות, ספסלים ומעין סטנדים שעליהם נשענים בעמידה. כל אחד בצורתו המעניינת, הפתלתלה והצבעונית. חשוב לה להבהיר שהיא "לא מעצבת או מכונאית או משהו כזה", היא מחייכת, "אז הם לא בנויים בצורה ארגונומית. הם עדיין חתיכות אמנות, פסלים שמרמזים על פונקציונלית אבל הם לא באמת כלים תרפויטיים".

מאייר: היציבה של אנשים מפריעה לפעולות שלהם במכשירים. רציתי לאפשר להם להעביר זמן בטלפון ולקבל ערך מוסף" מאייר: היציבה של אנשים מפריעה לפעולות שלהם במכשירים. רציתי לאפשר להם להעביר זמן בטלפון ולקבל ערך מוסף" מאייר: היציבה של אנשים מפריעה לפעולות שלהם במכשירים. רציתי לאפשר להם להעביר זמן בטלפון ולקבל ערך מוסף"

"פוסט אינטרנט"

מאייר (29), שחיה ופועלת במיאמי, היא אמנית וידיאו ופרפורמנס אך גם צלמת ופסלת. עבודותיה זוכות להצלחה במוזיאונים ובגלריות בעולם כמו מומה וגוגנהיים בניו יורק, ובערוצי היוטיוב הפכו עבודות וידיאו שלה לוויראליות. היא לא אוהבת שמבקשים ממנה להגדיר את האמנות שלה, אך בוחרת ב"עכשווית, פוסט אינטרנט". עבודותיה נוגעות כולן בדור ה־Y ובתלות שלו במכשירים וברצון להתמזג עם הטכנולוגיה ולמצוא בה נחמה. באמנותה היא בודקת כיצד הטכנולוגיה משפיעה על הזהות, החיים והחוויות. בגלל החומר שממנו עשויים הפסלים הם יכולים להיות בחוץ, "ולכן החלום שלי הוא ליצור גן של פסלים כאלה, שיהיה מקום לכולם וכולם יהיו מחוברים".

תגיות