פנסיית ברירת המחדל קיבלה רוח גבית מבג"ץ

בג"ץ בדרך לדחות את העתירה של חברות הביטוח נגד רפורמת ברירת המחדל של המפקחת על הביטוח דורית סלינגר. כך עולה מדבריו של השופט אליקים רובינשטיין בפתיחת הדיון אתמול שהתקיים בבית המשפט העליון דיון בנושא.

הרפורמה, שאמורה להיכנס לתוקף ב־1 ביולי, מבקשת לסייע לעובדים חלשים שמשלמים דמי ניהול מקסימליים לקרנות הפנסיה כי המעסיק שלהם לא דואג להם להסדר אטרקטיבי. שני הגופים שיציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר יזכו במכרז ויהפכו לקרנות ברירת מחדל לכל עובד שאין לו הסדר, או שבחר אקטיבית בקרן פנסיה, לתקופה של שלוש שנים.

מנגד, החברות טוענות שהרפורמה פוגעת בחופש הבחירה של העובדים והמעסיקים, וכן שהיא תמיט אסון כלכלי על קרנות הפנסיה.

למפקחת יש הסמכות להקים את הקרן

כבר בתחילת הדיון הצהיר השופט רובינשטיין, לצד השופטים נעם סולברג ואורי שהם, על עתיד ההכרעה כשפנה לבא כוחן של חברות הביטוח עורך הדין אלקס הרטמן ואמר כי "המדינה מנסה לתת פיתרון לבעיה חברתית ואנושית, לגרום לאנשים להיות מודעים לעתידם ולפנסיה שלהם. המדינה רוצה להסדיר את זה. לנו נראה שהסעיף בחוק קופות גמל מאפשר את הסמכויות הנגזרות של המפקחת על הביטוח להקים את הקרן. נכון, אפשר לעשות זאת טוב יותר, בחקיקה, אז תשכנעו את הכנסת. אבל שאנחנו נמשוך את השטיח ונפיל את העניין הזה? זה קצת קשה אל מול האינטרס החברתי הרחב".

הרטמן מיקד בתשובתו את הדיון בחוסר הסמכות של המפקחת להקים קרן פנסיה באמצעות חוזר, גם בהמשך לדיון ברפורמת ברירת המחדל בוועדת הכספים שהתקיים בפברואר, ובו חברי הוועדה תקפו את המפקחת על כך שהוציאה את הרפורמה לפועל ללא הליך חקיקתי.

בנוסף, הוא תקף את ההתמקדות בדמי ניהול כפרמטר המרכזי לבחירתה של קרן ברירת המחדל בטענה שהחברה שתיבחר יכולה להיות עם השירות הגרוע ביותר, אבל משום שהיא מציעה את דמי הניהול הנמוכים ביותר תקבל את קרנות הפנסיה של העובדים. השופט שהם ענה בתשובה כי "מעבר לפן המשפטי האקדמי, מדברים על עובדים שהמדינה מבקשת לייצר עבורם מסגרת ומול זה אדוני מביא הסברים משפטיים, זו בעיה".  

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר | צילום: ישראל הדרי

רובינשטיין המשיך וטען כי "יש במרחב החברתי המוני אנשים שלמדינה יש סוג של אחריות כלפיהם. אז איך עושים את זה?". לתשובתו ענה הרטמן שיש לעשות זאת בחקיקה וכי "מכל קצוות הקשת הפוליטית אמרו למפקחת שהדרך שלה אינה הנכונה. אי אפשר לעשות מהפכה בחוזר. מהפכה עושים בחקיקה".

"המהלך לטובת זכויות אדם וציבור המבוטחים"

בהמשך הדיון, חזר רובינשטיין לדבר על העובדים ועל ההגנה לה הם זקוקים. "גם אם חקיקה עדיפה, אז אם אין חקיקה, לא עדיף ההסדר הזה?". הרטמן השיב כי לא צריך לרוץ ולשנות סדרי עולם עם הקרן ודמי הניהול כפרמטר המרכזי, תוך "פגיעה בזכויות הקניין, בעיסוק החוזים של מעסיקים, ארגוני עובדים והגופים המוסדיים".

נציג המדינה עורך הדין יונתן ברמן מנה את הכשלים העיקריים בגללם נדרשו החוזר וקרן ברירת המחדל. הכשל המרכזי שמנה טמון במערכת המניעים של כורתי ההסכמים, בו מעביד יכול לנצל את בחירת קרן הפנסיה. למשל, "אם המעביד יקבל מהמבטח הנחות לביטוח הרכב, ובתמורה יקבל דמי ניהול גבוהים עבור העובדים", אמר ברמן. "דווקא האוכלוסיות שיש להן הכנסה נמוכה משלמת דמי ניהול גבוהים יותר. כשל נוסף הוא הריכוזיות והעדר התחרות בשוק הפנסיוני שהולך ומתכנס לחמש חברות גדולות שנהנות מהמצב הקיים".

ברמן הגן על בחירת דמי הניהול כפרמטר מרכזי וטען כי "דמי הניהול הוא שיקול משמעותי. יש לו השפעה אקוטית של ההכנסה שתתקבל בפנסיה. זה הרעיון של ברירת מחדל: עובד יכול לבחור לפי פרמטרים נוספים, אבל אם לוקחים משהו רוחבי, לוקחים את המכנה המשותף הרחב ביותר וזה דמי הניהול".

רובינשטיין שאל כתגובה "איפה עובר קו הגבול להקמת קרן פנסיה בין חקיקה לבין סמכות המפקחת, מתי נדרשת חקיקה ומתי מספיקה סמכות המפקחת"? על כך ענה לו ברמן כי קו הגבול היא פגיעה בזכויות האדם, ואם מתקיימת פגיעה תדרש חקיקה, אך "כאן המהלך הוא לטובת זכויות אדם. לטובת ציבור המבוטחים. לשיטתנו, הסמכות נובעת מסעיף 20(ג) לחוק קופות גמל. לטעמנו הסעיף אוצר את הסמכות, וזאת בניגוד לפרשנות של עורך הדין הרטמן שטוען כי אין סמכות. החוזר יתחיל תהליך ויגרום למודעות. העובדים יידעו לעשות את השופינג והתחרות תיגבר".

רובינשטיין הציע לקצר את תקופת הזכייה במכרז לשנתיים, שבמהלכן ניתן יהיה לשקול חקיקה. "אנו רוצים לתת רוח תמיכה במהלך, אבל לא מתעלמים מהקשיים", סיכם השופט". "לכן אנחנו מציעים לקצר את התקופה הנידונה. אנו מבקשים שתיתנו לנו תשובה בעניין זה".

נציגי המדינה יצאו להתייעצות והודיעו שיביאו את הדבר לסלינגר בהקדם ויחזרו עם תשובה סופית ביום ראשון הקרוב.