אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אובר ו־airbnb - דיסראפשן, גם פיננסי צילום: בלומברג

פרשנות

אובר ו־airbnb - דיסראפשן, גם פיננסי

שני המגה סטארט־אפים החדשניים מסמנים כיוון שונה בוול סטריט — לא עוד רק קרנות הון סיכון או מכירת מניות, אלא חוב. האם גם חברות הטכנולוגיה הישראליות יגלו את שוק החוב הזול?

23.06.2016, 07:47 | סופי שולמן
החוב הזול מגיע לטריטוריה חדשה — חברות הטכנולוגיה. עד היום המילים "הייטק" ו"חוב" לא הלכו ביחד פרט למקרים שבהם גייסו חברות טכנולוגיה ציבוריות אג"ח להמרה, כשאז מה שקורץ למשקיעים הוא בעיקר המרכיב של האופציה על המניה ולא איגרת החוב עצמה. אך החברות החדשניות והלוהטות, ובראשן אובר ו־airbnb, מתבררות כאלופות הדיסראפשן לא רק בהקשרים הטכנולוגיים, אלא גם הפיננסיים.

קראו עוד בכלכליסט

בשבועות האחרונים נודע כי שתי החברות וגם המתחרה הסינית של אובר, דידי, יגייסו מיליארדי דולרים בחוב. עד היום מרבית המימון של חברות סטארט־אפ התקבלה מספקי המזומנים הקבועים — משקיעים פרטיים שקונים מניות, קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות. אך airbnb היתה הראשונה ששינתה גם כאן את הכללים כשגייסה לפני שבוע מיליארד דולר בהלוואה מיוחדת בסיוע הבנקים הגדולים בוול סטריט — ג'יי.פי. מורגן, סיטיבנק ובנק אוף אמריקה. כעת אובר עובדת על מהלך דומה לגיוס 2 מיליארד דולר עם מורגן סטנלי, ברקליס וגולדמן זאקס. גם דידי קיבלה 2.5 מיליארד דולר מבנקים סיניים מובילים לפני כשבוע.

טרביס קלניק מנכ"ל אובר, צילום:רויטרס טרביס קלניק מנכ"ל אובר | צילום:רויטרס טרביס קלניק מנכ"ל אובר, צילום:רויטרס

שוק ההנפקות קפוא

 

מה מוביל את חברות הטכנולוגיה הזוהרות לשוק האפרורי לכאורה של גיוסי חוב? יש לכך כמה הסברים, שכולם מאירים זווית אחרת במציאות הפיננסית של ימינו. הגורם המרכזי הוא שוק ההנפקות הראשונות הקפוא של ניו יורק. מתחילת השנה לא היו הנפקות משמעותיות של חברות טכנולוגיה בארה"ב, כשברקע מרחף החשש כי רמות השווי הגיעו לגבהים מוגזמים שלא יוכלו לתת למשקיעים, שיקנו בהנפקה, פוטנציאל עלייה אטרקטיבי מספיק. השבוע תנסה Twilio האמריקאית להיות חברת הטכנולוגיה הגדולה הראשונה שתשבור את הבצורת עם הנפקה לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר.

ההסבר הזה מתחבר ישירות להסבר השני, שנעוץ בכך שבהמתנה להפשרת שוק ההנפקות, החברות עדיין זקוקות למזומנים. במצב זה הן צריכות לחזור לקרנות הון סיכון או לקרנות השקעה פרטיות ולגייס לפי שווי נמוך יותר מאשר בגיוס הקודם. ואת זה כבר אף אחד בתעשיית ההייטק לא אוהב — גיוס לפי שווי נמוך מהגיוס האחרון, הקרוי Downround, הוא כמעט בגדר טאבו, שכן הוא מאלץ את הקרנות לרשום ירידת ערך של השקעה ואת בעלי החברות להידלל עוד, אך במחיר מופחת.

וכאן מגיע החוב. הריביות היום בשפל. גם עבור חברות טכנולוגיה שקשה יותר לתמחר את החוב שלהן ואת רמת הסיכון שלו, שכן אין נכסים ממשיים לשעבוד פרט לתזרים עתידי, מדובר עדיין ברמות ריבית מפתות.

ביתר שאת כשמדובר בשוק האמריקאי, שבו הריבית צפויה לעלות בחודשים הקרובים. גם עבור הבנקים שמארגנים את ההלוואות ורוכשים חלק בעצמם מדובר בעסק מצוין: גם מתן אשראי, גם סחורה טובה ללקוחות. והדובדבן שבקצפת — הבנקים בונים על כך שבבוא העת, ולכולם ברור כי עת ההנפקה לפי שווי חלומי תגיע במוקדם או במאוחר, החברות יזכרו אותם וימנו אותם להיות חתמי ההנפקה.

airbnb airbnb airbnb

חלום אמריקאי או ישראלי

 

השאלה הגדולה שעולה כעת היא אם מדובר בתחילתה של מגמה או מהלך שרק חדי הקרן, כלומר חברות פרטיות בעלות שווי של יותר ממיליארד דולר, יכולים להרשות לעצמם. בישראל שוק החוב פתוח גם בפני חברות קטנות יחסית, ולראיה זרם חברות הנדל"ן האמריקאיות שמגיעות לכאן כי הן קטנות מדי לארה"ב.

 

מנגד, המוסדיים כאן אינם חובבי הייטק גדולים, מה שמעורר לא מעט תסכול בקרב ההייטקיסטים, ואם הם כבר נחשפים לסטארט־אפים, אינם עושים זאת באופן ישיר, אלא באמצעות השקעה בקרנות הון סיכון ובקרנות השקעה פרטיות. חברות ההייטק המקומיות מצדן לא אוהבות להנפיק בתל אביב כי אם הן כבר בשלות להפוך לציבוריות, הן מעדיפות לעשות זאת בארה"ב.

 

אולי הדוגמה האישית של החברות החמות ביותר היום יכולה לפתוח פה פתח למשהו מעניין. בשלב הראשון כמובן לחברות הגדולות שיש להן תזרים מוכח ובהמשך גם לחברות קטנות יותר. אם אנחנו מוכנים לתת מכספי הפנסיה שלנו ליזמים עלומים שמעולם לא ראינו את הנכסים שהם שיעבדו, למה לא להשתתף בחלום הסטארט־אפ ניישן?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות